בפקודת ביטוח רכב מנועי (נוסח חדש) , תש"ל - 1970 נקבע בסעיף 19 שכותרתו "זכות הניזוק להיפרע מן המבטח" , כי במקרים בהם ניתן פסק דין נגד מבוטח בשל חבות טעונת ביטוח ואותה חבות מכוסה על ידי ביטוח , אזי על המבטח לשלם לבני האדם הזכאים ליהנות מפסק הדין כל סכום שיש לשלמו בשל אותה חבות, לרבות בהוצאות המשפט וכן הפרשי ריבית והצמדה המשתלמת על אותו סכום מכוח כל דין בענין הריבית . סעיף 20 לפקודת ביטוח רכב מנועי אף קובע , כי אין בהוראות סעיף 19 כדי למנוע ניזוק מלתבוע את המבטח בצוותא חדא עם המבוטח. סעיף 68 לחוק חוזה ביטוח , תשמ"א - 1981 אף קובע יריבות ישירה בין הצד השלישי לבין המבטח כל אימת שהצד השלישי דורש זאת או כל אימת שהמבטח מעדיף לשלם את תגמולי הביטוח ישירות לצד השלישי [ראה : ת.א. (מחוזי חי') 1254/92 אררט חב' לביטוח נ' קריאף (טרם פורסם) ; ת.א. (ת"א) 4175/85 חקוק נ' זלאייט והלבנון חברה לביטוח (לא פורסם)] התקבלה דיעה דומה. מאחר ולאור הוראת סעיף 71 (א) לחוק הביטוח אין להתנות על הוראת סעיף 68 לחוק חוזה הביטוח, הרי שחוזי ביטוח אחריות לא רק שאינם יכולים למנוע מהצד השלישי את זכות התביעה הישירה נגד המבטח, אלא שהפוליסות נחשבות ככוללות את הזכות הזו גם אם לא קבעו כך במפורש (ראה גם ד"ר עמוס הרמן, דיני ביטוח , עמ' 53). לפיכך, על פי סעיף 68 לחוק הביטוח, רשאי צד שלישי שנפגע לתבוע ישירות את מבטחו של המזיק המבוטח. הנפגע אינו חייב לתבוע קודם כל את המזיק והוא יכול לתבוע את מבטחו ישירות לכל אורך החזית. זכות הצד השלישי אינה תלויה עוד בהשגת פס"ד נגד המבוטח על דמי הנזק. עם זאת, סעיף 68 לחוק הביטוח אינו מונע את האפשרות של הצד השלישי לתבוע את המזיק ומבטחו גם יחד. הברירה היא בידי הצד השלישי, רוצה - תובע הוא את המבטח בלבד, רוצה - תובע הוא את המבוטח בלבד ורוצה - תובע הוא את שניהם יחדיו. פוליסהחברת ביטוח