אי שמירת מרחק בתאונת שרשרת

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא אי שמירת מרחק בתאונת שרשרת: מדובר בתאונת שרשרת, כאשר הרכב של התובע היה הרכב הראשון ורכבו של הנתבע מס' 1 התנגש ברכבו של התובע, רכבו של הנתבע מס' 2 התנגש ברכבו של הנתבע מס' 1 ורכבו של הנתבע מס' 3 התנגש ברכבו של נתבע מס' 2.   התובע העיד, כי הוא היה הראשון בשרשרת וכן שמר על מרחק סביר מהרכב אשר נסע לפניו.   התובע הוסיף והעיד, כי הוא בלם את רכבו ולאחר מכן שמע רכב אשר נכנס ברכב שלו.   התובע העיד, כי הוא שמע מכה אחת בלבד וכי לא היה מסוגל להוסיף פרטים נוספים מעבר לכך וכי אינו יודע להגיד ממקום מושבו, מי בלם ומתי.   הנתבע מס' 1 העיד, כי הוא ראה שהיה תור ולכן עצר את רכבו, עמד מספר שניות ולאחר מכן קיבל מכה מאחורה.   הנתבע מס' 2 העיד, כי הוא נסע ממזרח למערב, לפני פסי הרכבת של כפר שמריהו והתנועה ירדה ועל כן הוא עצר עצירה מוחלטת, אך הרכב שנסע מאחוריו פגע בו בצורה חזקה מאוד והדף אותו על הרכב שנסע לפניו.   הנתבע מס' 3 העיד, כי לפי מה שהוא ראה, הרכב של הנתבע מס' 2 בלם בפתאומיות והוא ניסה לבלום כמה שיותר אך הוא נכנס ברכבו.   הנתבע מס' 3 הוסיף, כי הוא שמע פגיעה ברכב שלפניו, אך ניסה לבלום ונכנס ברכבו של הנתבע מס' 2.   הנתבע מס' 2 העיד, כי הוא ראה את הנתבע מס' 1 עוצר.   נציגת חברת הביטוח מטעם הנתבע מס' 3 טענה , כי מדובר ברכב קטן במשקל של 900 ק"ג ולא יכול להיות שאותו רכב גרם להדיפה של שני כלי רכב שהיו לפני כלי הרכב של הנתבע מס' 3.   מהעדות הנ"ל עולה, כי התובע עצר את רכבו ללא כל דופי ועל כן הוא זכאי למלוא סכום התביעה שתבע.   כמו כן עולה בוודאות, כי הנתבע מס' 3 לא שמר מרחק כנדרש ועל כן אין כל ספק, כי אחראי לנזק אשר נגרם לחלק האחורי של רכבו של הנתבע מס' 2.   הנתבע מס ' 1 אכן העיד , כי לאחר שעצר קיבל מכה מאחורה, אך אין בפני עדות מפורשת לכך מפי הנתבע מס' 1, לפיה, רכבו נהדף אל עבר רכבו של התובע.   הנתבע מס' 2, כאמור לעיל, העיד, כי רכבו עצר עצירה מוחלטת ולאחר מכן קיבל מכה מאחור ורכבו נהדף לעבר רכבו של הנתבע מס' 1.   אם נקבל את גרסאות הנתבעים 1 ו- 2, לפיהן, עצרו בטרם כניסת הרכב של נתבע מס' 1 אל תוך הרכב של התובע, אזי, יש להסיק, כי רכבו של הנתבע מס' 3 פגע ברכבו של הנתבע מס' 2 וכתוצאה מכך רכבו של הנתבע מס' 2 פגע ברכבו של הנתבע מס' 1 ורכבו של הנתבע מס' 1 נהדף ופגע ברכבו של התובע.   לעומת זאת, לא ברור כיצד רכבו של הנתבע מס' 3 גרם לכל הנזק אשר אירע, כאשר העידו הנתבעים 1 ו-2, כי הם עצרו את רכבם בטרם קרות התאונה, כאשר הנתבע מס' 2 העיד בצורה מפורשת, כי עצר עצירה מוחלטת קודם לכן.   הנתבעים, לרבות חברות הביטוח, לא הגישו חוות דעת מקצועיות אשר יכלו לתרום לקביעת אחריות של כל אחד ואחד מהנתבעים.   לאור זאת, בפני בית המשפט שתי גרסאות סותרות ומבלי שניתן לקבוע איזו מבין הגרסאות יש לבחור.   בהעדר ראיות קונקרטיות אשר מצבעיות על התרומה של כל אחד מבין המעורבים בתאונת השרשרת, כאשר מדובר בארבעה כלי רכב, נהוג לחייב את הנתבע ה- 1 בשיעור של 50% מגובה הנזק, את הנתבע ה- 2 בשיעור של 30% וכן את הנתבע ה- 3 בשיעור של 20% וזאת בהתייחס לנזק אשר נגרם לרכבו של התובע, הרכב הראשון בשרשרת.   הצדדים לא הציגו תמונות של מקום האירוע, צילומים של סימני בלימה, התייחסות ספציפית למרחק בין כל רכב ורכב, אלא נטענו טענות כלליות ע"י הצדדים, כאשר בפני בית המשפט שתי גרסאות סותרות כנזכר לעיל.   האחת היא, הנתבע מס' 3 אשם בכל הפגיעות והשניה היא, כל נתבע אחראי לנזק אשר אירע לרכב אשר לפניו מאחר וכל נתבע לא שמר על המרחק הדרוש, ואף יתכן גרסה נוספת אשר משלבת את 2 הגרסאות הנ"ל ביחד.   לאור האמור לעיל ובהעדר ממצאים אובייקטיביים אשר מעידים על התרומה של כל אחד מהנתבעים ביחס לנזק אשר נגרם לתובע, הנני מאמץ את שיעורי הנזק אשר צוינו לעיל ומחייב את הנתבע מס' 1 לשלם לתובע 50% מגובה שיעור הנזק, את הנתבע מס ' 2 ב- 30% משיעור הנזק ואת הנתבע מס' 3 ב- 20% משיעור הנזק אשר נגרם לתובע.   ברצוני לציין, כי פסק דין זה מתייחס לנזק אשר נגרם לתובע ואין לראות בפסק דין זה כמעשה בית דין וקביעה בהתייחס לנזק הנוסף אשר אירע לשלושת המכוניות של הנתבעים.   בנוסף לכך, הנני פוסק לטובת התובע הוצאות בסך של 900 ₪, כאשר כל נתבע ישלם לתובע סך של 300 ₪ כל אחד.   יש לצרף לסכום התביעה וסכום ההוצאות הנ"ל הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום בפועל.  משפט תעבורהתאונת דרכיםשמירת מרחקתאונת שרשרת