קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא אישור הגשת תביעת מזונות לצרכי הבטחת הכנסה: 1. לפנינו תביעה להבטחת הכנסה ביחס לתקופה שמיום 15.09.98. התביעה נדחתה על ידי הנתבע בנובמבר 98 בטענה שהתובעת לא המציאה מסמכים ובפרט לא המציאה אישור על הגשת תביעה למזונות כנגד בעלה. בכתב ההגנה טען הנתבע כי התובעת אינה זכאית לקצבת הבטחת הכנסה שכן לא התקיים בה סעיף (2) (א) (5), לחוק הבטחת הכנסה התשמ"א - 1981 (להלן - החוק) המתייחס להורה יחיד המחזיק ילד שטרם מלאו לו 7 שנים. נציין כבר כאן, כי אין חולק שלתובעת ילדה, שנולדה בינואר 97, (להלן - X). עוד טען הנתבע בכתב הגנתו כי זכאות התובעת צריכה להבחן עם זכאות בן זוגה מאחר וזו לא המציאה אישור שהגישה תביעה למזונות כנגד בן זוגה ולכן אין לה זכאות להבחן בנפרד מבן זוגה כאמור בתקנה 7 (2) (ג) לתקנות הבטחת הכנסה התשמ"ב - 1982. 2. אין מחלוקת שהתובעת התגרשה מבן זוגה בספטמבר 99. אין אף מחלוקת שלא הגישה, כנגד בעלה לשעבר, תביעה לדמי מזונות עד אותה עת. לדבריה, לא עשתה כן מאחר וחששה שהיא עלולה "להפסיד את הילדה" אם תעשה כן. לטענת התובעת, היתה פרודה מבעלה מראשית שנת 98. התובעת גם הודתה כי בעלה לשעבר, בא לבקר את הילדה - X - מעת לעת ונותן לה מידי פעם כסף עבור הילדה לצורך רכישת נעליים, משקפיים וכיוצ"ב. מדובר בסכום של כ - 200-300 ש"ח לחודש או חודשיים. 3. סעיף 2 לחוק הבטחת הכנסה דן בתנאי זכאות לגמלת הבטחת הכנסה, וקובע, בסעיף 2 (א) (5) - "2. (א) תושב ישראל שמלאו לו עשרים שנה זכאי לגימלה, בכפוף להוראות חוק זה, כל עוד מתקיים בו אחד מתנאים אלה: (1) ... (2) ... (3) ... (4) ... (5) היא אם או הורה יחיד אשר לילד שבחזקתם טרם מלאו שבע שנים". 4. סעיף 1 לחוק בהגדרתו את המונח "הורה יחיד" קובע - "כשמשמעותו בסעיף 1 לחוק משפחות חד הוריות, התשנ"ב - 1992". ב. סעיף 1 לחוק משפחות חד הוריות קובע: "1. בחוק זה - "הורה יחיד" - תושב ישראל אשר בהחזקתו ילד הנמצא עימו ואשר נתקיים בו אחד מאלה: (1) הוא אינו נשוי ואין אדם הידוע בציבור כבן זוגו; (2) הוא חי בנפרד מבן זוגו תקופה של שנתיים לפחות, ופתח בהליך על פי דין להשתחרר מקשר הנישואין ופעל במסגרת הליך זה במשך שנתיים לפחות; (3)... (4) ...". 5. סעיף 4 לחוק קבע את העיקרון לפיו הגימלה ניתנת לתא המשפחתי ובלבד שכל אחד מבני הזוג עונה על תנאי הזכאות הקבועים בחוק. למען שלמות התמונה נביא את סעיף 4 (א) כלשונו: "הזכאות לגמלה של כל אחד מבני הזוג מותנית בכך שמתקיימים גם בבן זוגו תנאי הזכאות לפי סעיף 2". חריגה מהכלל הנ"ל, אפשרית בהתאם לסעיף 4 ב' לחוק בו נקבע כי האמור בסק' א' לא יחול על מי שהשר קבע בתקנות בתנאים שקבע. בתקנה 7 לתקנות נקבעה רשימה של מקרים בהם יש לבחון עצם זכאותו של כל אחד מבני הזוג בנפרד וכך נאמר בסעיף: "זכאותו לגימלה של כל אחד מבני זוג לא תהיה מותנית בכך שמתקיימים גם בבן זוגו תנאי הזכאות לפי סעיף 2 לחוק, כאמור בסעיף 4 (א) לחוק כל עוד מתקיימים אחד מאלה: (א) בן הזוג הגיש לבית משפט או לבית הדין תביעה למזונות, ופעל בסבירות כדי לאפשר לבית משפט או לבית הדין לפסוק בתובענה, וכל עוד לא נפסקו מזונות; . . . השאלה איפוא אליה נדרש הינה, פרשנות סעיפים 2 (א) (5) לחוק הבטחת הכנסה וסעיף 7 (2) (א) לתקנות וכן את היחס בין סעיפים אלה. 6. מהסעיפים הנ"ל עולה כי התובעת אינה נכנסת להגדרה "הורה יחיד" לענין סעיף 2 (א) (5) הנ"ל מאחר ובמועד הרלבנטי - מועד הגשת התביעה לנתבע - ספטמבר 98, היתה נשואה ובודאי שלא ניתן לומר כי חיה בנפרד מבן זוגה תקופה של שנתיים לפחות (זאת אף לשיטתה). יתר על כן, זכאותה של התובעת במועד הרלבנטי צריכה להבחן בהתאם לכלל הקבוע בסעיף 4 לחוק דהיינו, יחד עם בעלה. התובעת אינה זכאית להבחן בנפרד מבעלה מאחר ולא הוכח כי היא באה בגדר תקנה 7 (2) (א) מאחר ולא הגישה לבית משפט תביעה למזונות. לנוכח כל האמור, דין תביעתה של התובעת ( לקבלת גמלת הבטחת הכנסה מספטמבר 98) להדחות. יחד עם האמור, בשים לב לכך שהתובעת התגרשה וביתה - X - נותרה עימה, ולכך שהתובעת נפרדה מבעלה לשעבר בראשית שנת 98, יתכן שיש לה זכאות להבטחת הכנסה מעת שהתגרשה מבעלה או ממועד מאוחר יותר. התובעת רשאית איפוא להגיש תביעה חדשה והנתבע יבחן את זכאותה בשים לב לנסיבות שהשתנו. הנתבע ישקול (לצורך סעיף 14 לחוק) אם לראות את מועד הגשת התביעה החדשה כמועד בו הוגשה התביעה לבית-הדין דהיינו אוגוסט 99. בשולי הגליון אומר כי הדיון הסתיים בדצמבר 99 ומתן פסק הדין התעכב, ימים רבים מידי, בעטי ואני שולח בזאת התנצלותי בפני הצדדים. 7. סוף דבר - התביעה נדחית. אין צוו להוצאות. הבטחת הכנסהמזונות