מחפשים עורך דין הוצאה לפועל באשקלון ? קיבלת מכתב מלשכת ההוצאה לפועל באשקלון ?

זקוקים לעורך דין בענייני הוצאה לפועל באשקלון ? מומלץ לקבל ייעוץ משפטי באמצעות עורכי דין מומחים בהוצאה לפועל בהקדם האפשרי. באמצעות ייצוג ע"י עורך דין הוצאה לפועל, ניתן להגיע לתוצאות מהירות הפוטרות את הבעיה עמה מתמודדים תושבי אשקלון, כחייבים או כנושים על ידי ניהול נכון של התיק ולאפשר להם לחזור לשגרת חיים כלכלית נורמלית. באילו מקרים פונים ללשכת הוצאה לפועל הוצאה לפועל באשקלון ?

##(1) סיוע לחייבים בתיק הוצאה לפועל באשקלון ##נעשה ע"י עורך דין הוצאה לפועל באשקלון תוך שימוש בהגנות הקבועות בחוק ההוצאה לפועל, המאפשרות במקרים מסוימים, ביטול עיקולים, ביטול עיכוב יציאה מהארץ, איחוד תיקים, ביטול הגבלת רישיון נהיגה וכן הפטר ומחיקת חובות. ##(2) סיוע לנושים בתיק הוצאה לפועל באשקלון##, לצורך ביצוע יעיל של חקירה כלכליות במטרה לבצע עיקול על חשבונות בנק ואיתור נכסים באשקלון, נעשה באמצעות עורכי דין לענייני הוצאה לפועל הנעזרים בחוקרים פרטיים ובקבלני הוצאה לפועל מוסמכים על מנת להחזיר ללקוח את כספו האבוד.

 

איך לבחור עורך דין הוצאה לפועל מומלץ ?

אנו מאמינים כי לקוח שיש לו הכרות מעמיקה עם רזי עולם ההוצאה לפועל, יגיע מוכן יותר לפגישה עם עורך דין, תוך התנהלות נכונה ויצירתית בהליך ויגדיל, לא רק את הסיכוי לבחור בעורך דין הנכון עבורו, אלא אף את סיכויי ההצלחה בתיק. לשם כך, העמדנו לרשותכם ##פלטפורמה משפטית ייחודית## בנושא הוצאה לפועל באשקלון, שבאמצעותה תוכלו לאתר (בקלות) מידע רב, באמצעות מערכת חיפוש פנימית מהמתקדמות בעולם, שתיתן לכם ראיה רחבה יותר שתאפשר לכם לסיים את תיק ההוצאה לפועל במקצועיות, ביעילות ותוך חסכון ניכר בהוצאות. לרשימת הפוסטים המלאה - 🔍 עורך דין הוצאה לפועל אשקלון הליך הוצאה לפועל הוא הליך מורכב הדורש ידע רב, עיון בשלל בסוגיות בתחום הוצאה לפועל באשקלון הרלוונטיות עבורכם במדריך משפטי זה, תאפשר לכם לקטלג ולסווג את הסוגיה עמה אתם מתמודדים ובכך להתאים לכם את הטיפול המשפטי הנדרש ואף אל פי שהמידע אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי, אין ספק כי תפיקו ממנו תועלת רבה, שתאפשר לכם לפתוח דף חדש בחייכם.

 

הוצאה לפועל באשקלון - סקירה משפטית:

##(1) סגירת תיק הוצאה לפועל ומשכון נכס באשקלון## בעש"א 15947-09-09 הוגש ערעור שהגישה המערערת - החייבת, על החלטתו של הרשם בתיק הוצאה לפועל, בה נדחתה בקשת המערערת לביטול מינוי כונס ולסגירת תיק ההוצאה לפועל. המחלוקת בין עורכי הדין בערעור נסבה על השאלה, האם במסגרת תיק המימוש נכללות גם הלוואות משכנתא אחרות שנטלו אצל המשיב שניים מהחייבים, ביניהם המערערת, שלהבטחתן מושכן נכס אחר המצוי באשקלון, כפי שטען עורך דין המשיב, וכנגזר מכך, האם ניתן היה להעמיד את החוב לפירעון מיידי בגין אי תשלום החוב שבפיגור בכל ההלוואות הנ"ל תוך תשעים יום, כאשר די היה בתשלומים ששילמה המערערת למשיב לאחר פתיחת תיק המימוש כדי לכסות את החוב שבפיגור בהלוואו. המערערת טענה שמכרה את שני הנכסים ששועבדו במסגרת הלוואות אשקלון והלוואות אשקלון כוסו במלואן וכיום יתרת חוב הפיגורים של המערערת, בשני תיקי ההלוואות, עמדה על אפס. נפסק כי, משנועד הנכס שמושכן לטובת המשיב להבטיח גם את פירעון הלוואות אשקלון, ומשלא נפרע החוב שבפיגור בהלוואות אשקלון תוך תשעים ימים מיום מינוי הכונס, ניתן היה להעמיד את החוב לפירעון מיידי, מכוח הוראות סעיף 81ב1(ב)(5) לחוק ההוצאה לפועל. בית המשפט ציין כי, בנסיבות אלה, כאשר הנכסים באשקלון נמכרו רק כחודש וחצי לאחר שהוגש הערעור, אופסה יתרת החוב שבפיגור. ##(2) הוצאה לפועל באשקלון - בקשת צו האוסר על להטיל עיקולים## בה.פ 553/03 המבקשת היתה על פי הנטען, חברה שסיפקה שירותי אחזקה והחזיקה לטענתה בקומת משרדים וחנויות במבנה באשקלון. המבקשת הגישה בקשה בדרך של המרצת פתיחה ובית המשפט נדרש ליתן צו המצהיר כי המבקשת הינה הבעלים הבלעדי והמחזיקה במטלטלין המצויים במשרדים וחנויות הנמצאים בנכס באשקלון, לרבות זכויות הבעלות בכל המערכות, הריהוט, המטלטלין והציוד המשרדי הנמצאים בבניין וכי המשיבה אינה רשאית לנקוט בהליכי הוצאה לפועל כנגד הבנין המטלטלין הנ"ל, ובגין כל חוב אשר המבקשת אינה חבה אותו ו/או ערבה לו" וכן צו האוסר על המשיבה להטיל עיקולים או לנקוט הליכי מימוש עיקול על מטלטלין. עורך דין המבקשת צירף לבקשתה דו"ח תפיסת מטלטלין שהוצאו בגין חובה של החברה למשיבה - עירית אשקלון. עירית אשקלון, שפעלה לגביית חובותיה של החברה טענה כי המבקשת והחברה חד הן ולפיכך יש לדחות הבקשה משום שהינה בבחינת נסיון להונות נושיה של חברת אורלי הזכאים לרדת לנכסיה. ##(3) פסק דין הצהרתי לעניין בעלות בנכס באשקלון לפי חוק ההוצאה לפועל## בבש"א 59/06 עורך דין המבקש הגיש בקשה למתן פסק דין הצהרתי בגידרה התבקש ביתל המשפט להצהיר כי המטלטלין המצויים בבית באשקלון הינם בבעלותו. המשיבה הגישה תגובה לבקשה, במסגרתה ציינה, בין היתר, כי היא אינה פועלת ולא פעלה לעיקול מטלטלין של המשיב והיא מותירה את ההחלטה בתובענה לשיקול דעת בית המשפט. הוגשה תגובה מטעם המשיבים, בה נאמר, בין היתר, כי כל הנראה בוצע על ידי המשיבים עיקול מטלטלין באשקלון. בית המשפט ציין כי סעיף 28 לחוק ההוצאה לפועל קובע כי מיטלטלין שעוקלו שהיו על גופו של החייב בכליו או בחצרים שבהחזקתו רואים אותם כנכסי החייב כל עוד לא הוכח להנחת דעתו של ראש ההוצאה לפועל שאינם שלו. ##(4) טענת "פרעתי" בלשכת ההוצאה לפועל באשקלון## בת.ט 41655-09-11 המשיבה הגישה כנגד המבקש תביעה בהתאם להוראות סעיף 81א1 לחוק ההוצאה לפועל, בה עתרה לחייב המבקש בתשלום יתרות חוב ארנונה של חברה שבבעלותו ובשליטתו. במסגרת התנגדותו טען עורך דין המבקש, כי הנכס בגינו נדרש תשלום ארנונה לא היה בחזקת החברה במועדים נשוא התביעה, בבקשה בטענת "פרעתי" שהוגשה ללשכת ההוצאה לפועל באשקלון ממנה ניתן לראות לטענתו, כי הנכס לא היה בחזקת החברה במועדים נשוא התובענה. המבקשת הוסיפה וטענה, שלא החזיקה בנכס בתקופה נשוא התובענה ולשם כך צירפה החלטה של השופטת, שניתנה במסגרת דיון בלשכת ההוצאה לפועל, שם התבררה בקשה בטענת "פרעתי" שהוגשה על ידי החברה במסגרת הליך שהתנהל בינה לבין חברה לניהול קניון באשקלון לתשלום דמי שכירות עבור הנכס. ##(5) הוצאה לפועל על חוב על שירותי גנים בעיריית אשקלון## בת.ת 55767-03-11 הוגשה התנגדות לביצוע תביעה שהוגשה ללשכת ההוצאה לפועל. במסגרת כתב התביעה נתבעה המבקשת על ידי המשיבה, עיריית אשקלון לשלם כספים בגין חובה עבור שירותי גנים שניתנו לבתה של המבקשת לשנת הלימודים. עורך דין המבקשת טען שהתביעה אינה עומדת בפירוט הנדרש לפי חוק ההוצאה לפועל, שכן לא צורפה שום ראייה להוכחת החוב. בית המשפט דן בטענת המבקשת בדבר התאמת התביעה להליך של ביצוע תביעה על סכום קצוב בלשכת ההוצאה לפועל וציין כי הוראות סעיף 81א1 (א) לחוק ההוצאה לפועל, קובעות שניתן להגיש לביצוע בהוצאה לפועל התביעות הבאות: "תביעה על סכום כסף קצוב הבאה מכח חוזה או התחייבות מפורשים, שיש עליה ראייה בכתב; (2) תביעה הבאה מכח חיוב לשלם סכום כסף קצוב שעילתו בהוראה מפורשת של חיקוק". ##(6) ערעור על העברת דיון בתביעה בהוצאה לפועל לבית המשפט באשקלון## בע.ר 62719-12-15‏ הוגש ערעור על החלטת הרשם בה נדחתה בקשת המערערת להורות על העברת הדיון לבית משפט השלום באשקלון, לו מוקנית, לטענתה, הסמכות המקומית מכוח תניית שיפוט ייחודית. עורך דין המערערת הגיש, בלשכת ההוצאה לפועל באשקלון, תביעה כספית כנגד המשיבים וזאת לפי סעיף 81א1 לחוק ההוצאה לפועל. בית המשפט ציין כי המערערת לא עמדה בנטל המוטל עליה להוכיח, ברמה הנדרשת את קיומו של העובדה הסמכותית המקנה לבית המשפט באשקלון את הסמכות הייחודית לדון בתובענה. עוד הוסיף בית המשפט כי אין במקרה דנן בסיס מספיק כדי לקבוע, בשלב זה, כי קיימת תניית שיפוט ייחודית המקנה לבית משפט השלום באשקלון את סמכות השיפוט הייחודית משכך, לא היה מקום להיעתר לבקשת המערערת בעניין העברת הדיון לבית המשפט באשקלון. ##(7) מימוש פסק דין רבני באשקלון בהוצאה לפועל## ברמ"ש 17808-05-10 עורך דין המבקש העלה טענה שלא ניתן לממש בהוצאה לפועל או במל"ל את פסק הגירושין והמזונות של בית הדין הרבני, בהעדר סכום מוגדר. נטען כי כל שצריך לעשות, מי שמבקש את האכיפה, הוא להציג בפני ההוצאה לפועל ו/או המל"ל את שני המסמכים, פסק הגירושין והמזונות זה של בית הדין הרבני והחלטת המזונות הזמניים של בית המשפט לענייני משפחה, והשילוב שלהם ייצור את החבות של המבקש לשלם את המזונות. בית המשפט לא קיבל את הטענה של המבקש, לפיה יש פגם בהסכם שקיבל תוקף של פסק דין בבית הדין הרבני, אך בשל כך שאותו פסק דין אינו נוקב סכומי מזונות במספר, אלא קובע כי פסק דין למזונות שניתן בבית המשפט ימשיך להיות בתוקף גם לאחר הגט. לעניין זה, אם מקור החיוב נולד בבית הדין הרבני האזורי באשקלון, עת אישור את הסכם הגירושין ונתן לו תוקף של פסק דין, גם בעניין המזונות, המבקש היה צד להליכים והיה מודע לפסיקת המזונות המחייבת אותו. עוד צוין כי ממילא, כאשר קיבל המבקש את מסמכי ההוצאה לפועל, שבהם המל"ל הוא הזוכה, והוא – המבקש – החייב, ידע הוא כי מדובר באותו סכום מזונות שהתחייב לשלם, למזונות בנו. ##(8) העברת תיק מלשכת ההוצאה לפועל לבית המשפט באשקלון## בש"א 3681/17 הוגשה בקשה להעברת מקום דיון מבית משפט השלום בת"א לבית משפט השלום באשקלון. המשיבה הגישה את הבקשה לביצוע שטר ללשכת ההוצאה לפועל בת"א והמבקש הגיש התנגדות לבקשה בטענה שהוא כלל אינו החייב כי אם גרושתו, שעה שהחובות המיוחסים לו הם מהשנים שבהן לא התגורר עוד בכתובת שאליה מוענו החשבונות מאת המשיבה, ואילו גרושתו דווקא כן. ביתהמשפט ציין כי, נכון הדבר כי המבקש צריך היה להגיש את ההתנגדות לביצוע שטר לבית המשפט באשקלון, ואולם אין משמעות הדבר כי משעה שלא עשה כן נחסמת בפניו הדרך לפנות בבקשה לפי סעיף 78 לחוק. עורך דין המשיבה לא ציין בתגובתו כל נימוק שיש בו כדי ללמד על זיקה כלשהיא הקושרת את בית המשפט בת"א דווקא לדיון בתיק, או לחלופין כזה שיש בו כדי להצביע על פגיעה שתיגרם לה מהעברת הדיון לאשקלון. בסופו של דבר הבקשה התקבלה והדיון הועבר לבית משפט השלום באשקלון. ##(9) הוצאה לפועל באשקלון - בקשה לביצוע פסק דין כספי## בת.ק 59595-03-17‏ ‏הנתבעת, עורכת הדין, נקטה בהליכי הוצאה לפועל כנגד התובע בלשכת ההוצאה לפועל באשקלון. התביעה היתה תביעתו הכספית של התובע, הוא החייב בתיק ההוצאה לפועל המתנהל בלשכת ההוצאה לפועל באשקלון, אשר טען, כי יש לחייב את עורכת הדין בפיצוי וכן את לשכת ההוצאה לפועל באשקלון, בשל הטעייה ורשלנות. התובע עתר ללשכת ההוצאה לפועל באשקלון וביקש להורות על סגירת תיק ההוצאה לפועל, מאחר שהוא אינו החייב לטענתו בתיק. בבקשה שהוגשה בהוצאה לפועל אשקלון למחיקה נגד המבקש, ראש ההוצאה לפועל לא קיבלה את בקשת התובע למחיקה. במסגרת הדיון שהתקיים בפני בית המשפט הועלו גם טענות על כך שלעורכת הדין ישנם קשרים כביכול בלשכת ההוצאה לפועל באשקלון והיא מכירה שם את מערכת ההוצאה לפועל. דין טענות אלה להידחות וממילא שהאשמות אלה לא הוכחו. ##(10) החלטת ראש ההוצאה לפועל האשקלון לעביר תיק ללשכה אחרת## בבר"ע 522/88‏ יו"ר ההוצאה לפועל באשקלון החליט להעביר את ביצועו של פסק-דין שהוגש ע"י בנק, הזוכה, ללשכת הוצאה לפועל הסמוכה למקום מושבם של החייבים ומכאן בקשת רשות ערעור שהוגשה ע"י הבנק. בקשת רשות ערעור נוספת הוגשה ע"י החייבים שבקשתם להשהות את כל ההליכים שננקטו נגדם, נדחתה. בית המשפט ציין כי סעיף 11 לחוק ההוצאה לפועל, נותן בידי ראש ההוצאה לפועל סמכות להעביר את הביצוע ללשכת הוצאה לפועל אחרת אם ראה שהדבר מוצדק בנסיבות העניין. עוד נפסק כי, לא הובא בפני השופט קמא, ואף לא בפני, כל טעם מדוע יש להעדיף, מבחינתו של הבנק, את ביצוע פסק-הדין באמצעות לשכת ההוצאה לפועל באשקלון דווקא ולא באמצעות לשכה אחרת, או מדוע יש להעדיף את הטיפול בביצוע פסק-הדין על-ידי עורך הדין של הבנק באשקלון על פני הטיפול על-ידי עורך-דין באיזור הצפון.

 

בקשה להשהות הליכי הוצאה לפועל באשקלון

##קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא בקשה להשהות הליכי הוצאה לפועל:## 1. בנק המזרחי המאוחד בע"מ (להלן - "הבנק") - שהוא מבקש בתיק בר"ע 522/88 והמשיב בתיק בר"ע 655/88 - הגיש בלשכת ההוצאה לפועל באשקלון (תיק הוצל"פ 1007/88) בקשה לביצוע פסק-דין שניתן לזכותו נגד דבורה מושב עובדים להתישבות חקלאית בע"מ ונגד 58 מחברי המושב (להלן - "המושב וחבריו") - שהם המשיבים בתיק בר"ע 522/88 הנ"ל והמבקשים בתיק בר"ע 655/88 הנ"ל. ראש ההוצאה לפועל באשקלון, כב' השופט צ' נדיב, בהחלטתו מיום 16.5.88 (להלן - "ההחלטה"), החליט להעביר את ביצועו של פסק-הדין ללשכת ההוצאה לפועל בעפולה, שהיא הלשכה הסמוכה למקום מושבם של המושב וחבריו, שמענם צויין כ"ד. נ. גלבוע". כב' השופט קמא סבר שאין הצדקה לכך שהמושב וחבריו - 58 במספר, כאמור לעיל, שכולם אנשים עובדים, יוטרחו "להגיע ללשכת ההוצאה לפועל באשקלון, מרחק נסיעה ניכר רק משום נוחותו של ב"כ הזוכה". כפי שהדגיש "גרירת 58 אנשים על פני מחצית המדינה על כל ההפסד הכרוך בכך לעצמם ולאחרים, היא בגדר "טירטור" מיותר שאיננו נכלל במסגרת פעולות ההוצל"פ". עוד ציין שאף המחזיקים שאצלם נתבקש עיקול כספים אינם מצויים בקרבת ההוצאה לפועל באשקלון אלא מחציתם סמוכים לעפולה או לנצרת והיתר מענם בתל-אביב, לפיכך, לאחר ש"ראה שהדבר מוצדק בנסיבות הענין", כאמור בסעיף 11 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז- 1967 (להלן - "החוק"), החליט כאמור. ב"כ הבנק ביקש, בתיק בר"ע 522/88 הנ"ל, להרשות לו לערער על ההחלטה ואילו המושב וחבריו ביקשו, בתיק בר"ע 655/88 הנ"ל, להרשות להם לערער על החלטתו של ראש ההוצאה לפועל מיום 3.6.88 לפיה נדחתה בקשתם להשהות את כל ההליכים שננקטו נגדם. המשיבים בשתי הבקשות הנזכרות השיבו עליהן, כפי שהוריתי, בכתב. כן הוריתי בהחלטתי מיום 19.7.88 להשהות את הליכי ההוצאה לפועל עד למתן החלטה בשתי הבקשות הנ"ל. החלטתי זאת עניינה, אפוא, שתי הבקשות הנזכרות. 2. בסעיף 6 לחוק נקבע הכלל, כי "הזוכה רשאי להגיש לכל לשכת הוצאה לפועל בקשה לביצוע פסק-הדין" אולם בצדו של כלל זה נפתח, בסעיף 11 לחוק שהוזכר לעיל, פתח ליוצאים מן הכלל, בכך שניתנה בידי ראש ההוצאה לפועל הסמכות להעביר את הביצוע ללשכת הוצאה לפועל אחרת, "אם ראה שהדבר מוצדק בנסיבות הענין". החוק לא קבע עקרונות להפעלת שיקול דעתו ולא הגביל אותו, אולם נראה "שכוונת הכתוב למקרים בהם נוח, יעיל או רצוי, לבצע את הפעולה ע"י לשכה הקרובה יותר אל מקום הפעולה" (כדברי השופט רוזנפלד ז"ל בספרו דיני ההוצאה לפועל (מהדורה שניה) עמ' 26). עם זאת, יש להדגיש, על ראש ההוצאה לפועל להשתמש בסמכותו בזהירות רבה ורק במקרים שבהם קיימות נסיבות כבדות משקל המצדיקות זאת, שכן הכלל המשפטי ואף ההגיון המעשי מחייבים, בדרך כלל, העדפת נוחותו של הזוכה. כידוע, לבנק סניפים רבים ברחבי הארץ וניתן לשער שהוא מפקיד את עניניו בידי עורכי-דין הפזורים אף הם ברחבי הארץ. לא הובא בפני השופט קמא, ואף לא בפני, כל טעם מדוע יש להעדיף, מבחינתו של הבנק, את ביצוע פסק-הדין באמצעות לשכת ההוצאה לפועל באשקלון דווקא ולא באמצעות לשכה אחרת, או מדוע יש להעדיף את הטיפול בביצוע פסק-הדין על-ידי ב"כ הבנק באשקלון על פני הטיפול על-ידי עורך-דין באיזור הצפון. אכן, זוכה אינו חייב לתת טעם לבחירתו בלשכת הוצאה לפועל מסויימת, אולם, משהצביע החייב על נסיבות כבדות משקל המצדיקות את העברת הביצוע ללשכה אחרת, על הזוכה להביא טעמים לסתור. במקרה דנן דעתי כדעתו של כב' השופט קמא. הדברים אמורים בביצועו של פסק-דין אחד שניתן, כאמור, לחובתם של 59 נתבעים, ביחד ולחוד, שלכולם מען משותף בקרבת לשכת ההוצאה לפועל בעפולה. לא שוכנעתי שייגרם נזק כלשהו או שתגרם אי נוחות כלשהי לבנק אם יועבר הביצוע כאמור בהחלטה. מאידך גיסא, אין ספק שנזק רב ייגרם למושב ולחבריו, שכולם חקלאים, אם ייאלצו לעזוב כולם את בתיהם ואת שדותיהם ולהטלטל בנסיעות ממושכות לאשקלון. 3. לפיכך אני דוחה את בקשת הבנק שבתיק בר"ע 522/88 הנ"ל. כן אני דוחה את בקשת המושב וחבריו שבתיק בר"ע 655/88 הנ"ל.הוצאה לפועל