בדנ"א 1740/91 בנק ברקליס דיסקונט בע"מ נ. ש. פרוסט קוסטמין, ציין השופט ברק כי: "ביחסים שבין בנק לבין לקוחו חלות מספר מערכות דינים. לענייננו חשובה כדגם המערכת הנזיקית ובמסגרתה דיני הרשלנות. דינים אלה קובעים אם הבנק התרשל כלפי הלקוח. התרשלות זו עשויה להיות רלוונטית לעניין אחריותו בנזיקין של הבנק כלפי הלקוח לעניין חובתו החוזית של הבנק כלפי לקוחו .... כידוע ארבעה הם יסודותיה של עוולת הרשלנות: חובת זהירות (מושגית או קונקרטית) רמת זהירות ("הסטנדרט") נזק וקשר סיבתי בין אי קיומה של רמת הזהירות לבין הנזק .... אין מחלוקת בין הצדדים כי על בנק מוטלת החובה המושגית לנקיטת רמת הזהירות ע"מ שהלקוח לא יינזק ....". אין חילוקי דעות כי בנק חב חובת זהירות ללקוחו, "כאשר רמת הזהירות המוטלת עליו הינה לנקוט כל אותם אמצעי זהירות שבנק סביר היה נוקט בנסיבות העניין. אמצעי זהירות אלה משתנים על פי הנסיבות" (עמ' 85 לדנ"א 1740/91 הנ"ל מול האות ז'). כאשר "רמת הזהירות מחייבת לנקוט אמצעים לא רק כלפי סיכון ידוע, אלא גם כלפי סיכון בלתי ידוע אשר קיימת לגביו הסתברות סבירה של התרחשות." ( בעמ' 85 מול האות ב'). יחסי בנק לקוחבנקלקוחותנזיקין