קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הגבלת תחרות עובדים לשעבר: .1לפני בקשה למתן צו מניעה זמני כנגד המשיבים עד להכרעה סופית בתביעה העיקרית. הסעדים המבוקשים הם כמופיע ברישא של הבקשה. .2טענות המבקשת (כעולה מהבקשה) הן: א. המבקשת הינה תאגיד רשום כדין בישראל ועוסקת במחקר, בפיתוח ובשיווק תוכנות מחשבים, ומתמקדת בשתי תוכנות עיקריות - תוכנה לניהול משרדי יהלומנים ותוכנה לניהול מלאי מוסדות. ב. עד ליום 1.12.97החזיק המשיב 1במניות במבקשת ושימש במבקשת כמנכ"ל וכמנהל תחום תוכנת מלאי מוסדות ואדמיניסטרציה. ג. עזיבתו של המשיב 1את המבקשת היתה לאחר רכישת המבקשת ובוררות בין הצדדים. המבקשת טענה כי במסגרת ההסדר עם המשיב 1לענין זה, נחתמו איתו הסכמים הכוללים התחייבויות לשמירת סודיות ולאי-תחרות. ההסכמים צורפו לבקשה. ד. במסגרת ההסכם (נספח א' 1לבקשה) התחייב המשיב 1בין היתר כדלקמן: " .1מוסכם בזאת על הצדדים כי לא יהיו רשאים לעסוק בין במישרין ובין בעקיפין, בין בעצמם כיועץ חיצוני, או בכל צורה אחרת - בעיסוק שיש בו משום תחרות בכל צורה שהיא באופן ישיר או עקיף עם עסקי החברה. (ס' 9.1להסכם נספח א'). 2) כן מוסכם בין הצדדים כי במקרה של פרישה או עזיבה של מי מן הצדדים את החברה, מתחייב הצד הפורש שלא לעסוק, במישרין או בעקיפין בכל תחום שיש בו משום תחרות בתחום העיסוק של החברה, בישראל או בכל מקום אחר בעולם, וזאת למשך 5שנים מיום עזיבתו את החברה. בנוסף, מתחייב כל אחד מן הצדדים לשמור על סודיות כל מידע מקצועי/טכני /מסחרי שיש לו חשיבות לעסקי החברה (להלן - מידע סודי). לא לעשות כל שימוש בכל מידע סודי לכל מטרה שהיא פרט לטובת החברה ולא להעביר מידע כאמור לכל צד ג' שהוא. התחייבות זו אינה מוגבלת בזמן". (ס' 9.2להסכם נספח א'). ה. המשיב 2הינו בנו של המשיב 1ועבד במבקשת כשלוש שנים בשיווק ובמכירת התוכנות כאמור. לאחר שהמשיב 1עזב את המבקשת, הוסכם בין הצדדים כי אף המשיב 2 יצטרף לעזיבה כאמור לאחר תקופת חפיפה למחליפו. ההסכם עם המשיב 2כולל אף הוא התחייבויות לשמירת סודיות ולאי תחרות, ומצורף לתצהיר התומך בבקשה כנספח ב'. ו. במסגרת ההסכם נספח ב' התחייב המשיב 2ובין היתר כדלקמן: "1) בועז מצהיר ומתחייב כי אין בכוונתו להתחרות בעסקי החברה בכל הקשור לתחום תוכנות לניהול מלאי ולתוכנות אחרות שפותחו ומשווקות על ידי החברה, ובפרט לשיווק התוכנה עבור החברה כאמור בס' 6להלן, ולא יעסוק במישרין או בעקיפין במכירה, שיווק ו/או פיתוח של תוכנה מתחרה לזו של החברה. (ס' 4להסכם נספח ב'). 2) הגבלת העיסוק הנ"ל הינה לארבע שנים מיום הפסקת עבודתו של בועז בחברה, וכל עוד עוסקת החברה בתחום זה (תוכנה לניהול מלאי). הגבלה זו לא תחול אם החברה תחדל לעסוק בפעילות בתחום תוכנות לניהול מלאי. (ס' 4.1להסכם נספח ב'). 3) עם סיום עבודתו בחברה מתחייב בועז שלא לעשות כל מעשה העלול לפגוע בעסקי החברה, לשמור בסודיות מירבית כל מידע הקשור בחברה, לתוכנה, לקוחות החברה וכיו"ב, לא להעביר ולא לעשות במידע כאמור כל שימוש שהוא העלול לפגוע בחברה או להתחרות בעסקיה". (ס' 5להסכם נספח ב'). ז. המבקשת ציינה כי עם עזיבתו את המבקשת קיבל המשיב 1הסכמה מהמבקשת כי אם יהא אחראי להבאת לקוחות יקבל עמלות, כפי שעושה המבקשת במקרים רבים ודומים. כך גם באשר למשיב 2אשר בהסכם עימו (נספח ב' לעיל) נקבע כי יהא רשאי לשווק את התוכנה באופן עצמאי כמפיץ מטעם המבקשת. .3המבקשת טוענת כי לאחרונה נודע לה כי המשיבים עוסקים באמצעות חברת אירולייט תוכנה ויעוץ בע"מ, בעיסוקים המתחרים במבקשת ו/או מתיימרים לשווק את התוכנה לניהול מלאי שבבעלות המבקשת. המשיב 2נטל ממנה מסמכים והעלים מסמכים וקבצים במחשביה. .4המבקשת טוענת כי לפני מספר חודשים סיימה לפתח את גירסת " windows" של תוכנת מלאי מוסדות והחלה בשיווקה אצל לקוחות קיימים. למבקשת נודע כי המשיב 2 פנה לחלק ניכר מלקוחותיה תוך ניצול קשריו עם אנשי מפתח אצל הלקוחות ואשר נוצרו במהלך עבודתו אצל המבקשת - בהצעות לשיווק תוכנה זהה בשם ת.מ.ר. המבקשת טוענת כי הלקוחות הוטעו לחשוב שמדובר בגירסה משופרת המופצת על ידי המבקשת. כן טוענת המבקשת כי מדובר בשוק של כ- 400לקוחות. .5המבקשת ממשיכה וטוענת כי המשיב 2ביצע הפרות של ההסכם שנחתם ביניהם על ידי פניה ושיווק ללקוחות ולקוחות פוטנציאליים: למשרד החינוך, למשרד הבריאות, למשרד החקלאות, מס הכנסה, למשרד התיקשורת. .6המבקשת טוענת כי יש להגביל את עיסוקם של המשיבים בצו הזמני כיוון שנחשפו במסגרת עבודתם אצל המבקשת למידע סודי שהמבקשת השקיעה בו משאבים רבים, ולסודות מסחריים. .7באשר למאזן הנוחות טוענת המבקשת כי אם לא ינתן לה צו, יגרם לה נזק רב. .8המשיב 1טוען כי ההסכמים עליהם נסמכת המבקשת כלל לא נחתמו עימה, אלא בין המשיב 1לבין מר דוד דדון שרכש חלק ממניות החברה. מאחר שמדובר בטענה של הפרת הסכמים בין בעלי מניות בחברה, אין לבית הדין סמכות ענינית לדון בבקשה. עוד טוען המשיב 1כי אין יריבות בינו לבין המבקשת כיוון שההסכמים לא נחתמו עימה. .9המשיב 1אף מוסיף וטוען כי יש למחוק את הבקשה בשל היעדר עילה: ביום 8.5.98בוטלו ההסכמים על ידי הודעה בכתב כמופיע במכתב עו"ד אלפסי על ביטול ההסכמים (נספח ב' לתגובה). .10המשיב 1טוען כי היה במשך שנים רבות בעל מניות ומנהל במבקשת. במהלך שנת 94' הצטרף למבקשת משקיע בשם דוד דדון שהינו אזרח קנדי ואשר הבטיח להשקיע במבקשת כספים רבים. בין דדון לבין המשיב החלו חילוקי דעות אשרהגיעו לפתרון בהסכמים שנחתמו והביאו לפרישת המשיב מהמבקשת. בין המבקשת למשיב קיימים סכסוכים כספיים ותביעות משפטיות, ובקשה זו הוגשה כנגדו בחוסר תום לב. .11לגופו של ענין טוען המשיב 1כי אין בידי המבקשת תוכנת מלאי מוסדות שניתן לשווקה ללקוחות, והיא אף לא ציינה את הלקוחות להם שיווקה את התוכנה. למבקשת תוכנה בגירסה דוס אשר הלקוחות סרבו להשתמש בה ותוכנות אחרות שנסתה לשווק לא נתנו מענה לצורכי הלקוחות. המשיב לא פנה מיוזמתו ללקוחות אלא הם פנו אליו כלקוחות מאוכזבים של המבקשת. .12המשיב טוען כי אין כל תחרות בינו לבין המבקשת. להסכם נספח א' 1, צורף נספח (נספח ג' לתגובה) ובו רשימת לקוחות שנאסר על המשיב להתחרות במבקשת עימם. המשיב אכן לא התחרה במבקשת עם לקוחות אלה, וכל הלקוחות המפורטים בבקשה הם לקוחות שאינם מופיעים ברשימה. .13המשיב מס' 2טוען כי יש לדחות הבקשה על הסף בשל שיהוי בהגשתה, בעטיו אף שינה המשיב מצבו לרעה. עובדות מהותיות עליהן נסמכת הבקשה, שקריות, אינן נכונות ואין להן אחיזה במציאות; יש לדחות הבקשה על הסף בשל חוסר נקיון כפיים. המשיב מס' 2עצמו הודיע בכתב ביום 18.6.98על ביטול ההסכמים עימו (נספח יב' לתגובת המשיב 2). .14המשיב 2טוען עוד כי אינו מתחרה כלל במבקשת; המבקשת - בשל החלטות אסטרטגיות - בחרה לשווק מוצרים שונים, ואילו התכנה המשווקת על ידי המבקש אחרת ושונה, ומיועדת לקהל יעד שונה. .15באשר למאזן הנוחות, טוען המשיב מס' 2כי פעילותו הינה תנאי לפרנסתו ואין לו מקור פרנסה אחר. למבקשת - לעומת זאת - פלח עיסוק זה מהווה חלק זניח ושולי של פעילותה. לא יגרם לה נזק, שאינו ניתן לפיצוי בכסף. לאחר שמיעת העדויות, וקריאת הפרוטוקול המוצגים וטעוני הצדדים אני קובעת כדלקמן: .1הכלל הוא, כי בהליכים הדנים בסעדים זמניים די בראייה לכאורה מצד המבקשת כדי לקבל את הסעד כדי לבירור התביעה העיקרית. בתיקים מסוג זה - בהם אנו עוסקים בהגבלת חופש העיסוק - יש לדרוש מהצד המבקש סעד זמני, מידת הוכחה גבוהה מזו הנדרשת בהליך רגיל של סעד זמני (ראה ת.א. 956/88 תעשיות אלקטרוכימיות (פרוטארום) בע"מ,לא פורסם, עמ' 14). .2לכאורה עולה מחומר הראיות כי ההסכמים עליהם מסתמכת המבקשת לגבי המשיב מס' 1הם בינו לבין מר דדון. מר דדון הינו בעל מניות במבקשת, ואין יחסי עובד ומעביד בינו לבין המשיב .1לכן לכאורה - אין סמכות לדון בעילות הנובעות מההסכם לבית דין זה. .3לכאורה אף עולה מחומר הראיות, כי ההסכמים בוטלו כנדרש על פי ס' 20 לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג - 1973, וזאת במכתב עו"ד אלפסי מיום 8.5.98, המייצג את מר דדון. ההסכמים לא בוטלו ביוזמת המשיב 1, ולכאורה יש לתמוה מדוע מסתמכת עליהם המבקשת. לכאורה איפוא אין הסכם המגביל את עיסוקו של המשיב .1 .4ההסכם בין המשיב 2נחתם עם המבקשת עצמה, אך לכאורה בוטל על ידי המשיב 2בהודעה בכתב מיום .18.6.98 .5יש איפוא לבחון את המקרה לאור הוראותיו של "חוק יסוד: חופש העיסוק", אשר קובע בסעיף 4: "אין פוגעים בחופש העיסוק אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנוצר לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש, או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו". על המבקשת להוכיח כי לכאורה פעלו המשיבים בחוסר תום לב ובניגוד לס' 39 לחוק החוזים, ופגעו לכאורה בזכויות קניניות שלה. .6כיוון שקבעתי כי לכאורה לא הוכח קיומו של הסכם המגביל את עיסוקו של העובד לאחר ניתוק יחסי העבודה, עלי לנקוט זהירות רבה, ולהשתכנע במידה גבוהה של שיכנוע כי קיימת ראיה לכאורה בדבר קיום סודות מקצועיים ומסחריים של המבקשת אשר יש להגן עליהם, וכי פעולתו של המשיב היתה שלא בתום לב, עד אשר יש חשש סביר כי יעשה שימוש בסודות המקצועיים והמסחריים הללו, ויגרום נזק למבקשת, אם ימשיך לעבוד בשרות המשיב. (ראה דיון נג/17-3 טוני טועמה נ' טכנוגומי ליסיצקי ואח' פד"ע כה' עמ' 227). לקביעה כי "עקרון חופש התחרות אינו יכול לעמוד מול התחייבות מפורשת בהסכם" (ע.א. 4/71 ברמן נ' משרד להובלת משאות פרדס חנה פ"ד כט' (2) 718), יש גם פן הפוך - לפיו יש לנקוט זהירות כפולה ומכופלת עת אנו באים להגביל חופש עיסוקו של אדם מקום שלא קיימת לגביו התחייבות מפורשת שלא לעסוק בעיסוקו לאחר סיום יחסי עובד מעביד. .7לענין מהותם של סודות מקצועיים, נדרשה הפסיקה רבות. כבר נפסק כי רשימת לקוחות וספקים, ומידע המתייחס אליהם "כל אלה נכללה בהגדרת סוד מסחרי" וכאלה ראויים להגנה שהדין מעניק לסוד מסחרי (ראה ת.א. 956/88 תעשיית אלקטרוכימיות (פרוטארום) פ"ד כז' (1) עמ' 576, וכן דיון נג/17-3 טועמה נ' טכנו גומי פד"ע כה' עמ' 227). לגבי קשרים עם לקוחות, נפסק כי אף הם מהווים סוד מסחרי ומקצועי (ע.א. 136/56 פוקס נ' אילון פ"ד י"א 358וכן בת.א. 2346/66 דחף נ' גיל פס"מ ס' 390וכן ע.א. 1371/90 דמתי נ' גנור, פ"ד מד(4), 847וכן ע.א. 150/90 רב בריח בע"מ נ' אמגר פ"ד לה(1) 817, 822). .8הפסיקה אף דנה בשאלה אם מידע יכול להיחשב כסוד מקצועי: "מידע ייחשב כ"סודות מקצועיים", כאשר הידיעות הן "כאלה שמתחרה יוכל לעשות שימוש בהן בפעילות העיסקית המתחרה. לא חשוב אם ניתן לכל אחד להשיג בעצמו את ההישג הנדון - כאשר הגילוי עשוי לחסוך לו טירחה, זמן והוצאות" (ראה ת.א. 956/88 תעשיות אלקטרוכימיות (פרוטארום) בע"מ נ' משיח ואח’, לא פורסם). המבחן הוא זה: אם על אף הידיעה הקיימת אצלה יש לסוד ערך כלכלי במתן עדיפות לבעליו לעומת מתחריהם בכללם, או כפי שהעמידו את השאלה באנגליה:ואם יש לשער כי ימצא מישהו המוכן לשלם לבעל הסוד כדי לקבל את גילויו". (ציטוט ממאמרו של פרופ' טדסקי "סודות עיסקיים" הפרקליט לה חוברת א' עמ' 5). ועוד נאמר באותו מקום: "ערכו הכלכלי של סוד עיסקי גובר ככל שסודיותו רבה יותר בהווה ועשוי להאריך ימים בעתיד". .9כמו כן, נפסק, כי ידיעות כלכליות ונסיון מקצועי אינם בגדר סוד מקצועי: בע"א 206/7מיגן נ' פאר ואח' פד' כז' 676 1עמ' 578נאמר ע"י כב' השופט כהן: "... התחייבות מכללא של העובד, שעליו לקיימה גם אחרי סיום יחסי העבודה, מוגבלת לידיעות סודיות ואיננה חלה על ידיעות שהן נחלת הכלל ועל ידיעות מקצועיות כלליות ונסיון מקצועי שרוכש העובד מתוך עבודתו". .10מחומר הראיות שבפני עולה לכאורה כי התוכנה שהיתה למבקשת היא תוכנת דוס וכי לכאורה לא שיווקה המבקשת מאז אוקטובר 97' אף לא תוכנת דוס אחת. לכאורה הוכח כי מדובר בתוכנות אשר מטבען הן משתנות ומתחדשות. המבקשת פיתחה תוכנת windowsבאיחור, ולא מכרה עד אוגוסט 98' אף תוכנה כזו וגם לא היתה לה תוכנה לצורך שיווק ללקוחות. .11מהעדויות אף עולה לכאורה כי רק בסוף אוגוסט 98' נערכה ישיבה אצל המבקשת לצורך האיסטרטגיה שעליה לנקוט בשיווק תוכנת אפרצ'ור, שהיתה לכאורה מתקדמת מידי לצורכי השוק, והוחלט על שיווק תוכנת . Windowsהמשיבים כבר החלו לשווק גירסת windowsשל התוכנה שלהם עוד קודם לכן. .12האם הוכח לכאורה כי התוכנה ששיווקו המשיבים מתחרה במבקשת? מהפרוטוקול (עמ' 6שורות 26-25) עולה לכאורה כי גם עד המבקשת אינו יודע אם יש זהות בין התוכנה שהמבקשת עתידה לשווק לבין התוכנה שמשווקים המשיבים. עד המבקשת אף מוסיף ומעיד (עמ' 7ש' 6-5): "אני מבקש צו מניעה על התוכנה שלדעתי המקור שלה הוא בתוכנה שלי אך אני לא יודע זאת בודאות כי לא ראיתי את תוכנת תמר". לכאורה איפוא לא הוכח כי המשיבים מתחרים במבקשת. .13באשר ללקוחות המבקשת - אמנם צורפה רשימת "לקוחות", אך לכאורה עולה מהעדות כי מדובר בלקוחות שרכשו או התענינו ברכישת תוכנת הדוס שהמשיבים אינם משווקים אותה. באשר לתוכנת ה- windowsהעיד עד המבקשת כי משרד האוצר לא קנה ממנו תוכנה זו ועתיד לקבל אותה. גם משרד הבריאות הוא בגדר לקוח פוטנציאלי, ועדיין לא קנה את התוכנה. כבר נפסק כי לקוחות פוטנציאליים אינם בגדר לקוחות ממשיים שהם סוד מקצועי (ראה ת.א. (ת"א) 1370/71 עולם האופנה נ' יצחקי, לא פורסם). כעולה לכאורה מהעדויות, הותקנה מערכת במשרד האוצר בחינם, וכן גם בסמינר הקיבוצים. גם לחברת המתנסים הותקנה התוכנה בהרצה. .14יש לציין כי לכאורה הוגשה הבקשה בשיהוי. מתצהיר עד המבקשת, ומהמכתב שצורף לסיכומי המבקשת (בעקבות החלטת בית הדין) עולה לכאורה כי כבר ב 18.6.98ידעה המבקשת כי המשיבים מתחרים בה כפי שסברה, אך הגישה בקשה למתן צו מניעה רק ביום .14.10.98 בספרו של של כב' השופט וינוגרד "צווי מניעה" בעמ' 111, נקבע כי "אחד מכללי היושר הוא: 'איחור דוחה יושר' . Delay defeats equityעל כן מי שמבקש סעד שביושר, אל לו להתמהמה ולישון על זכויותיו. הסעד של צו מניעה לא יינתן למי שהיתה לו הזדמנות להתריע ולתבוע את זכויותיו והוא לא עשה כן ולא פנה לבית המשפט תוך זמן סביר. שיהוי בהגשת תביעה יש בו כדי לחסום אותה, בהתקיים תנאים מסויימים: (א) כשהשיהוי יכול להיחשב כזניחת זכות התביעה; (ב) כאשר הודרע מצבו של הצד שכנגד עקב השיהוי; (ג) כאשר קופחו, עקב השיהוי, אפשרויות הצד שכנגד להוכיח את טענותיו כנגד התביעה. כדי שתתקבל טענת הגנה המבוססת על ',' lachesאין די בכך שקיים שיהוי בלתי סביר, אלא שבנסיבות הענין יהיה זה בלתי צודק להעניק את הסעד המבוקש". .15הוכח לכאורה כי בינתיים החלו המשיבים לשווק את התוכנה תמר לגורמים שונים, ומתן צו לאחר חלוף הזמן יגרום לכאורה לשינוי מצבם לרעה . .16יתר על כן - לכאורה לא הוגשה הבקשה על ידי המבקשת בתום לב. המבקשת ניהלה חברה בשם ארולייט ניהול ואחזקות בע"מ, שאינה פעילה מזה שנים ועסקה באחזקת בית אבות. בחודש אוקטובר הוקמה חברה בשם ארולייט תוכנה ויעוץ 97' בע"מ. המשיב 2פנה למבקשת וביקש הסכמתה לקרוא לחברה שהקים בשם זה והסכמה זו ניתנה על ידי מר הראל קוזי, ומר יעקב לשם שהיו מנכלי ארולייט ניהול ואחזקה בע"מ. טענת המבקשת בבקשתה כאילו הוקמה "לפתע" חברה חדשה תחת אותו שם על ידי המשיבים (ראה ס' 11.4לבקשה) לא נאמרה לכאורה בתום לב ותוך גילוי כל העובדות. .17המבקשת אף לא הרימה לכאורה את הנטל להוכיח כי המשיבים פעלו בחוסר תום לב. המבקשת הסכימה להקמת חברה חדשה בשם אירולייט, ואף התירה למשיב מס' 2להפיץ את התוכנות שלה כעצמאי תמורת עמלות. המשיבים הקימו חברה בהסכמת המבקשת, ולכאורה - שיווקו תוכנה שאינה מתחרה במבקשת. .18באשר למאזן הנוחות - הרי הוא נוטה לטובת המשיבים ולחובת המבקשת. המשיבים הוכיחו לכאורה כי שיווק תוכנות מלאי הוא המקצוע היחיד בו רכשו התמחות ואילו המבקשת עצמה עוד בבקשה שהגישה טענה כי היא עוסקת במחקר, בפיתוח ושיווק תוכנות מחשבים ומתמקדת בשתי תוכנות עיקריות - תוכנה לניהול משרדי יהלומנים ותוכנה לניהול מלאי מוסדות. כאמור לעיל אף לא הוכח לכאורה כי למשיבים תוכנה המתחרה בתוכנת המבקשת. .19לפיכך אני מחליטה לדחות את הבקשה למתן צו המניעה הזמני. .20הנתבעים יגישו כתב הגנה כנגד התביעה העיקרית תוך 30יום ממועד קבלת החלטה זו. .21דיון מוקדם בתביעה העיקרית יתקיים ביום 31.1.99בשעה 00:.12 .22המבקשת תשלם למשיבים (שניהם יחד) הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 000, 3ש"ח + מע"מ וזאת תוך 30יום ממועד קבלת ההחלטה. לאחר מועד זה ישא סכום ההוצאות הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן ההחלטה ועד ליום התשלום בפועל.עובד לשעברסעיף הגבלת תחרות / מניעת תחרות