קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הוצאות בדיקות רפואיות תקופתיות לעובדים: 1. לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית הדין האזורי בתל אביב מיום 8.9.1997 (תב"ע נב / 3-1037). 2. בכתב תביעה מתוקן מיום 29.6.1992 תבעה המשיבה (אל-על) את המבקשת (קופת חולים) לשלם לה הוצאות של בדיקות הרפואיות התקופתיות של אנשי צוות אויר של אל-על . בהליך הוגש גם כתב תביעה שכנגד מטעם קופת חולים. 3. בראשית הדיון בהליך נדונו השאלות העקרוניות שבמחלוקת שבין הצדדים, והן שאלות החיוב של קופת חולים בביצוע או במימון הוצאות הבדיקות הרפואיות האמורות. 4. בהחלטה מפורטת של מותב בית הדין האזורי מיום 22.1.1995 נקבע כי קופת חולים חייבת לשאת בהוצאות הבדיקות הרפואיות של אנשי צוות אויר המתחייבות על פי תקנות הטיס, והיא אינה חייבת לשאת בהוצאות הבדיקות הרפואיות מעבר לכך, החל מיום 17.7.1992. 5. על החלטה זו הוגשו ערעורים של הצדדים (דב"ע נה / 3-183; דב"ע נה / 3-194), ובהם נפסק כדלקמן: א. קופת חולים חייבת לבצע בעצמה, או לשאת בהוצאות הבדיקות הרפואיות של הטייסים המועסקים באל-על, בהיקף שנקבע בתקנות הטייס. ב. קופת חולים אינה חייבת לשאת בהוצאות בדיקות רפואיות לטייסים מעבר לאלה שנקבעו בתקנות הטייס. ג. האמור מתייחס לתקופה שמיום 6.2.1991 ואילך. ד. קופת חולים תחזיר לאל-על את הסכומים אותם שילמה בגין הבדיקות הרפואיות של טייסיה, שהיו צריכות להתבצע על ידי קופת חולים, וזאת בצרוף הפרשי הצמדה וריבית החל מתום חודשיים מהמועד שבו שולם כל תשלום." 6. העניין הוחזר לבית הדין האזורי להמשך הדיון ועריכת החישובים הנדרשים. בדיון בבית הדין האזורי ביום 2.4.1997 טען ב"כ קופת חולים כי קופת חולים "אינה צריכה לשאת בהוצאות הבדיקות על פי דין מיום 6.2.91 ואילך לגבי טייסים שאינם חברי קופת חולים הכללית והינם חברים בקופת חולים אחרת". ב"כ אל-על טענה כי נושא התשלום הוכרע כבר בפסק דינו של בית הדין הארצי, והוא בגדר "מעשה בית דין". הצדדים הגישו סיכומיהם בשאלה האמורה. 7. בהחלטת מותב בית הדין האזורי מיום 8.9.1997 נקבע כדלקמן: "א. קיים מעשה בית דין בין התובעת והנתבעת המחייב את הנתבעת לשאת בהוצאות הבדיקות הרפואיות של כלל אנשי צוות האויר המועסקים בתובעת, בהיקף שנקבע בתקנות הטייס. ב. סעיף 10א' לפסק הדין של ביה"ד הארצי מתייחס באופן ברור וחד משמעי לטייסים המועסקים ב-'אל-על' (מעיון בפסק הדין כולו ברור שהכוונה לאנשי אצ"א), ואין כל אבחנה בין איש אצ"א אחד לרעהו. הכוונה הינה לכלל אנשי אצ"א המועסקים ע"י התובעת. ג. טענת הנתבעת הינה טענה חדשה, שמקומה לא יכירנו בשלב שלאחר מתן פסק דין סופי בשאלות שהועמדו להכרעה. ד. הדיון כולו, בשתי הערכאות, נסב על שאלת חבות הנתבעת לשאת בהוצאות הבדיקות הרפואיות לכלל אנשי אצ"א בתובעת, ובשום שלב לא טענה הנתבעת כי יש לערוך אבחנה בין איש אצ"א לרעהו, לענין חברותו בנתבעת או בקופה אחרת. לא ניתן להעלות טענה עקרונית חדשה בשלב שלאחר פסק דין סופי בשאלות העקרוניות, שלב שנועד כולו לעריכת חישובים חשבוניים ותו לא. ה. פרשנותו של ב"כ הנתבעת לאמור בפסק הדין של בית הדין הארצי אינה מקובלת עלינו כלל ועיקר: פסק הדין מדבר ב'הטייסים המועסקים באל-על' והקשר הדברים מתייחס לכלל הטייסים. השאלה אם ניתן לחייב את התובעת לשאת בהוצאות הבדיקות של חלק מהטייסים בלבד לא נדונה מכיוון שכלל לא הועלתה ע"י הנתבעת בשום שלב. לפיכך לא היה צורך לציין שכוונת הוראות פסק הדין הינה לכלל הטייסים. הדברים ברורים ועולים מהקשרם של דברים. אין מקום לדון גם בטענות הנוספות שמעלה הנתבעת לענין השינוי בחקיקה: כל אלה הן טענות עקרוניות חדשות, שמקומן לא יכירן בשלב הדיון הנוכחי שנועד אך ורק לביצוע חישובים כספיים על סמך ההחלטות העקרוניות שכבר הוכרעו, סופית, בשלב הראשון." 8. בבקשת רשות הערעור שלפני טוען ב"כ קופת חולים כי בית הדין האזורי טעה בהחלטתו בדבר קיום "מעשה בית דין" לאור מהות השאלות שעמדו לדיון. בתשובת אל-על לבקשה, מיום 25.11.1997, נטען, בין השאר, כי יש להשאיר את החלטת בית הדין האזורי על כנה, וכי בהעלאת הטענה על ידי קופת חולים בשלב המאוחר של הדיון יש משום שינוי חזית והעלאת טענה באיחור. כן נטען כי ככל שטענה זו היתה מועלת בשלב הקודם של הדיון, היו מוגשות ראיות בקשר אליה. 9. בהחלטתי מיום 9.1.1998 בקשתי מהצדדים להשלים טיעוניהם, בהתיחסות לתקנה 1 לתקנות מס מקביל (חלוקת הוצאות שירותי רפואה בעבודה), תשל"ג1973-. ב"כ קופת חולים התיחס בטיעוניו להסכמים של קופת חולים עם שתי קופות חולים אחרות. ב"כ אל-על טענה, בין השאר, כי הדיון בבית הדין האזורי התייחס רק לשאלת "מעשה בית דין". 10. לאחר עיון בבקשת קופת חולים, בתשובת אל-על לבקשה, וכן בטיעונים הנוספים של באי-כוח הצדדים, הגעתי למסקנה כי אין מקום למתן רשות הערעור המבוקשת. עיון בתיק בית הדין האזורי אכן מעלה כי בכתב התביעה המתוקן לא היתה התיחסות כל שהיא לאנשי צוות אויר שהם חברים בקופת החולים המשיבה או בקופת חולים אחרת. הטיעונים של הצדדים בשלב הראשון של הדיון בתובענה נעשו על בסיס הרקע העובדתי שבכתב התביעה המתוקן, כתב ההגנה המתוקן וכתב התביעה שכנגד, אשר, כאמור, לא התייחסו לחברות אנשי צוות האויר בקופת חולים כלשהיא. הוא הדין אף לגבי ההחלטה הראשונה מיום 22.1.1995 והערעורים על החלטה זו שנדונו ונפסקו בבית הדין הארצי. אינני מוצא כי נפלה טעות בהחלטת בית הדין האזורי מיום 8.9.1997 המצדיקה דיון בערכאת הערעור בנושא ההחלטה. 11. כאמור לעיל, בקשת רשות הערעור נדחית. 12. קופת חולים תשלם לאל-על הוצאות הבקשה בסך 2,500 ש"ח בצירוף מע"מ. 13. התיק מוחזר אל בית הדין האזורי להמשך הדיון לפניו בדבר דרכי החישוב של הסכומים שבהליך, על פי הודעת ב"כ קופת חולים מיום 22.9.1997, ככל שהדבר נדרש.רפואהטייסים