קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא החזרת מתנדב במשמר האזרחי: השופטת א' חיות: בעתירה שלפנינו מבקש העותר כי תבוטל החלטת המשיבים בדבר גריעתו ממצבת המתנדבים של המשמר האזרחי, וכי יימסר לעיונו כל החומר החסוי (ככל שקיים כזה) אשר עמד ביסוד החלטה זו או יועמד לביקורת שיפוטית. כמו כן מבקש העותר להשיבו לאלתר לשורות המתנדבים, וזאת עד לקיום דיון בעתירה. 1. על-פי האמור בעתירה, העותר מתנדב במשמר האזרחי במקום מגוריו במשך מספר שנים, החל מגיל 16, והוא זכה להערכה רבה בגין פעילותו. ביום 29.5.2010 הודיע לו האחראי המקומי בתחנה על הפסקת התנדבותו לאלתר, ללא כל נימוק. העותר פנה אל המשיבים בבקשה לחזור לפעילות התנדבותית ולקבל פירוט באשר לסיבת הגריעה, ונמסר לו כי הוחלט על-ידי גורמי מטה אק"מ (אגף קהילה ומשמר אזרחי) שלא לאשר את התנדבותו במשמר האזרחי מטעמים הקשורים בתנאי ההתנדבות שקבע הארגון, וכי מטעמי אבטחת המידע לא ניתן לפרט את הסיבות שהביאו להחלטה זו. בהמשך נמסר לעותר כי לאחר עיון מעמיק במכלול החומר בעניינו, החליט ראש אק"מ שלא לאשר את התנדבותו מטעמים הקשורים לתנאי ההתנדבות שקבע הארגון ונוכח המלצת היחידה. בעתירה טוען העותר כי הליך גריעתו ממצבת המתנדבים אינו עומד בכללים שנקבעו לכך בתקנה 11 לתקנות המשטרה (המשמר האזרחי), תשנ"ז-1996 (להלן: תקנות המשטרה) ובסעיף 49ה לפקודת המשטרה [נוסח חדש], תשל"א-1971 (להלן: הפקודה או פקודת המשטרה). העותר מוסיף ומלין על כך שלא נמסר לו המידע שבגינו הופסקה חברותו והוא מציין כי ייתכן שהמידע הכוזב נגדו נובע מזיהויו שלו ושל משפחתו עם המדינה ורשויותיה. כמו כן מדגיש העותר את הזהירות ורגישות היתר שיש לנקוט בהן מקום שבו מופסקת חברותו של מתנדב לאחר שנים ארוכות של פעילות. 2. המשיבים טוענים כי יש למחוק את העתירה על הסף, שכן מקומה להתברר במסגרת עתירה מינהלית שתוגש לבית המשפט לעניינים מינהליים. המשיבים מציינים כי בהתאם לצו בתי משפט לענינים מינהליים (שינוי התוספת הראשונה לחוק), התשע"א-2010 (להלן: הצו), הוסף פרט 37 לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לענינים מינהליים, תש"ס-2000 (להלן: חוק בתי משפט לענינים מינהליים), המסמיך את בית המשפט לעניינים מינהליים לדון, בין היתר, בעתירות על החלטות בעניינים המנויים בסעיף 93א לפקודת המשטרה. סעיף 93א הנ"ל עניינו, בין היתר, בתובענה הבאה להתנגד לשימוש בסמכויות הנתונות לפי פקודת המשטרה לעניין פיטוריו של שוטר מן החייל או שחרורו מן השירות. המשיבים מוסיפים ומציינים כי מטרת הצו הייתה להעביר לבית המשפט לעניינים מינהליים עתירות שוטרים בעניינים שהוצאו מסמכותו של בית הדין לעבודה לפי סעיף 93א לפקודת המשטרה, ואשר נדונו עד להתקנת הצו בבג"ץ כערכאת ביקורת שיפוטית ראשונה ואחרונה (וכך גם לגבי עתירות סוהרים), וכי ברקע התקנת הצו עמדה, בין היתר, הביקורת הנוקבת שהשמיע בית משפט זה באשר למצב ששרר עובר לתיקון. המשיבים סבורים כי פרשנות הצו והפקודה באופן שיביא להגשמת המטרה האמורה מובילה למסקנה כי החלטה בעניין גריעת מתנדב משורות המשמר האזרחי כמוה לעניין הסמכות העניינית כהחלטה בדבר "פיטוריו מן החיל" של שוטר או "שחרורו מן השירות" כלשון סעיף 93א לפקודה. המשיבים טוענים בהקשר זה כי סיום חברותו של אדם במשמר האזרחי מוסדר בסעיף 49ה(1) לפקודת המשטרה וכי העברת ענייני "המעמד" של שוטרים לסמכותו של בית המשפט לעניינים מינהליים כוללת גם את העברת עניינו של מי שנקבע (בסעיף 49ד(א) לפקודה) כי "מעמדו", קרי "חובותיו, זכויותיו, סמכויותיו, חסינויותיו וכפיפותו לשיפוט ולדין משמעתי... בשעת מילוי תפקידו יהיו כשל שוטר", דוגמת מתנדבי המשמר האזרחי, עימם נמנה העותר בעבר. 3. דין העתירה להימחק על הסף מחמת קיומו של סעד חלופי. בהתאם לצו הנזכר לעיל, שהותקן ביום 31.10.2010 (וכן בהתאם לצו נוסף שהותקן לאחריו), נוסף פרט 37(1) לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, המסמיך את בית המשפט לעניינים מינהליים לדון בעתירה שעניינה "החלטה בעניין המנוי בסעיף 93א לפקודת המשטרה [נוסח חדש], תשל"א-1971 למעט כל החלטה הנוגעת למינוי המפקח הכללי של המשטרה". סעיף 93א לפקודת המשטרה קובע כדלקמן: "יחסים שאינם יחסי עובד ומעביד 93א. (א) תובענה הבאה להתנגד לשימוש בסמכויות הנתונות לפי פקודה זו לענין מינויו של קצין משטרה בכיר, קביעת שוטר לתפקיד, העברתו מתפקיד לתפקיד או ממקום למקום בתפקיד, העלאתו בדרגה או הורדתו מדרגתו, השעייתו מתפקידו, פיטוריו מן החיל, הארכת שירותו מחמת שעת חירום, עיסוקו בעבודה מחוץ לתפקידיו במסגרת המשטרה, או שחרורו מן השירות - לא תיחשב כתובענה הנובעת מיחסי עובד ומעביד לענין סעיף 24 לחוק בתי הדין לעבודה, תשכ"ט-1969. (ב) בסעיף זה, "שוטר" - לרבות שוטר שלא מן המנין". [ההדגשות הוספו] על-פי סעיף 49ה(1) לפקודת המשטרה, שכותרתו "סיום החברות", חברותו של אדם במשמר פוקעת "אם נתקבל למשמר כמתנדב או כשוטר מיוחד - ארבעה עשר יום לאחר שמסר למפקדו הודעה בכתב על הפסקת חברותו, או ביום שנמסרה לו הודעה על כך בכתב מאת מפקד המשמר בתחומה של רשות מקומית, הכל לפי התאריך המוקדם". סעיף 49ד(א) לפקודת המשטרה, שכותרתו "מעמדו של חבר המשמר", קובע כי "חובותיו, זכויותיו, סמכויותיו, חסינויותיו וכפיפותו לשיפוט ולדין משמעתי של חבר המשמר בשעת מילוי תפקידו יהיו כשל שוטר, בשינויים שיקבע השר בצו; הוראה זו באה להוסיף על כל חובה שהוטלה עליו וסמכות שניתנה לו בדין אחר, ולא לגרוע מהן". נוכח הוראות אלו ונוכח ההקבלה שיצר המחוקק בין השוטרים ובין מתנדבי המשמר האזרחי (לעניין זה ראו בג"ץ 7957/07 שדה נ' השר לביטחון פנים, פסקאות 13-12 (טרם פורסם, , 2.9.2010)), ובשים לב לכך שענייני "המעמד" של שוטרים הועברו לסמכותו של בית המשפט לעניינים מינהליים, מקובלת עלי עמדת המשיבים לפיה בכל הנוגע לסמכותו העניינית של בית המשפט, יש לראות החלטה בעניין גריעת מתנדב משורות המשמר האזרחי כהחלטה בדבר "פיטוריו מן החיל" או "שחרורו מן השירות" של שוטר, המנויות בסעיף 93א לפקודת המשטרה. מכאן שעתירה התוקפת החלטה מסוג זה נתונה לסמכותו של בית המשפט לעניינים מינהליים ולעותר קיים אפוא סעד חלופי על דרך של הגשת עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים, כאמור. 4. לא נעלמה מעיני תקנה 11(ב) לתקנות המשטרה הקובעת כי מתנדב אשר קיבל הודעה על הפסקת חברותו במשמר, כאמור בתקנה 11(א), "יהיה רשאי לערער עליה לפני מפקד המשמר והחלטתו של המפקד תהיה סופית". אולם, אני סבורה כי אין בתקנה זו כדי לשנות מן המסקנה אליה הגעתי, שכן הוראת סעיף 49ה לפקודת המשטרה קובעת אימתי פוקעת חברותו של אדם במשמר האזרחי, וסעיף 93א לפקודה עניינו ב"תובענה הבאה להתנגד לשימוש בסמכויות הנתונות לפי פקודה זו...". שילובן של שתי הוראות אלו, וכן הרציונאל הניצב ביסוד הוספת פרט 37 לתוספת הראשונה לחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, מובילים למסקנה כי מן הראוי שעתירה שעניינה החלטה בדבר סיום חברותו של אדם במשמר האזרחי תידון בבית המשפט לעניינים מינהליים. העתירה נמחקת, אפוא, על הסף. אין צו להוצאות. התנדבות