הפרדה זוגית - אסיר בטחוני

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הפרדה זוגית - אסיר בטחוני: 1. המשיב אסיר בטחוני, מרצה עונש מאסר עולם בלתי קצוב + 5 שנים בגין רצח, השתייכות לארגון טרור, עבירות כנגד בטחון המדינה והמבקש עותר להמשיך להחזיקו בהפרדה זוגית במשך שנה החל מיום 25.3.11 שכן להערכת גורמי הבטחון המשיב הוא פעיל בכיר בחזית העממית שממשיך בפעילותו גם לאחר מאסרו והחזקתו בהפרדה נדרשת למניעת סכנה לבטחון הציבור ולשמירה על בטחון המדינה (ראה סעיף 3 לבקשה וסעיף 6 לתצהירו של ר/כ עג'מי, קצין מודיעין במחוז מרכז של שב"ס שתומך בה). 2. בפתח הדיון בבקשה ביום 6.4.11 עתרה ב"כ המשיב להציג את המידעים המבססים את החשש הנ"ל או תעודת חסיון שהוצאה לגביהם וב"כ המבקשת עתרה שביהמ"ש יעשה שימוש בסעיף 19 ח' לפקודת בתי הסוהר ויעיין במידעים החסויים במעמד צד אחד. ב"כ המשיב התנגדה לבקשה וטענה שלא מדובר בעתירת אסיר לגביה, כאשר ביהמ"ש לא מעיין בחומר החסוי בשל התנגדות האסיר, ניתן להשתמש ב"חזקת התקינות" ולדחות את העתירה אלא בבקשת המבקשת להמשיך להחזיק את המשיב בהפרדה, שנטל ההוכחה לקיומו של נימוק לבקשה מוטל על המבקש להמשיך להחזיק את המשיב במשך שנה בתנאים קשים. לאור האמור עתרה ב"כ המשיב, שלא קיבלה פראפראזה של החומר החסוי, להורות למבקשת להוציא תעודת חיסיון על מנת שביהמ"ש ידון בבקשה להסרת החיסיון, יעיין במידעים ויחליט על ההצדקה שיש בחיסיונם. ב"כ המבקש השיבה שהדרישה להוצאת תעודת חיסיון תסנדל את הוראות סעיף 19 ח' הנ"ל, שמאפשר לביהמ"ש שדן בבקשה לעיין במידעים ללא תעודת חיסיון. לאחר שמיעת טענות ב"כ הצדדים, הוריתי למבקשת להוציא תעודת חיסיון על החומר החסוי ולדאוג להתייצבות עד שיסביר, בדלתיים סגורות, את ההצדקה בהטלת חיסיון עליו. 3. ביום 23.5.11 עתרה המבקשת לעיין מחדש בהחלטה, תוך שבא כוחה מפנה שוב לסעיף 19 ח' לפקודת בתי הסוהר, מביא את דברי ההסבר לסעיף הנ"ל (ראה סעיף 8 לבקשה), ומצרף החלטות של ביהמ"ש המחוזי בבאר שבע בעת"א 1993-04-11 ובעת"א 15560-05-11 שניתנו ביום 11.5.11, לאחר הדיון בבקשה ביום 6.4.11 שנהג לפי סעיף 19 ח' הנ"ל ולא נעתר לבקשת ב"כ האסיר לקבל תעודת חיסיון. 4. ב"כ המבקשת טען בבקשה לעיון מחדש כי במקרה זה מדובר בחיסיון מטעמי בטחון המדינה לפי סעיף 44 לפקודת הראיות שבקשה להסרתו, אם תוגש, תידון בביהמ"ש העליון ואם תידחה לא אוכל לעיין בחומר החסוי ובכך ייגרם נזק למשיב (ראה סעיפים 12-13 לבקשה). לטענת ב"כ המבקש בסעיף 14 לבקשה לעיון מחדש, עשיית הצדק תגבר כשביהמ"ש יעיין בעצמו בחומר החסוי ויוכל לאפשר לב"כ המשיב לטעון על סמך פארפרזות שיוצגו בפניו, תוך בחינת הטענות על סמך האמור בחומר החסוי. 5. ב"כ המשיב מתנגדת לבקשה לעיון מחדש מאחר ולא התגלו עובדות חדשות או נסיבות חדשות מאז מתן ההחלטה נושא הבקשה ומאחר והבקשה הוגשה בחוסר תום לב שכן המבקשת לא קיימה את החלטת ביהמ"ש ולא פעל להוצאת תעודת החיסיון. לגוף הבקשה שלא להוציא תעודת חיסיון אלא לתת את ההחלטה בבקשה להמשך החזקת המשיב בהפרדה תוך שימוש בסעיף 19 ח' לפקודת בתי הסוהר, טוענת ב"כ המשיב שתעודת חיסיון היא זכות מוקנית של האסיר ואמצעי בביקורת לפני ביקורת שיפוטית על המשך החזקתו בהפרדה כדי להבטיח את צמצום הפגיעה החמורה בזכותו להליך הוגן. ב"כ המשיב טוענת בסעיף 21 לתגובה בכתב שהוצאת תעודת חיסיון אין פירושה שביהמ"ש יהיה מנוע מעיון בחומר החסוי אלא הוא יוכל לעיין בו במעמד צד אחד בהסכמת הצדדים והיא מצהירה בסעיף 17 לתגובה שלאחר שתוצא תעודת חיסיון והמשיב ימצה את זכותו לעיין בחומר החסוי היא תבקש שביהמ"ש יעיין בחומר החסוי. לטענת ב"כ המשיב אין בעובדה שמדובר בבקשה ראשונה להחזקת המשיב בהפרדה כדי להצדיק עשיית שימוש בסמכות שבסעיף 19 ח' וגם לאחר שתוצא תעודת החיסיון יהיה ביהמ"ש רשאי לעיין בחומר החסוי בהסכמת הצדדים. דיון והכרעה 1. אני שותף למורת הרוח שהביעה ב"כ המשיבה בכל הקשור לשיהוי בהגשת הבקשה לעיון מחדש, כאשר במהלך הזמן לא פעלה המבקשת להוצאת תעודת חיסיון כפי שנצטוותה לעשות בהחלטה נושא בקשתו. כך השתהתה המבקשת בהגשת הבקשה גם לאחר מתן ההחלטות של ביהמ"ש המחוזי בבאר-שבע, עליהן מסתמך ב"כ המבקשת בבקשתו לעיין מחדש בהחלטה נושא הבקשה (עת"א 19934-04-11 ועת"א 15660-05-11 שניתנו ביום 11.5.11). 2. חרף האמור לעיל, אינני מקבל טענת ב"כ המשיב שיש לדחות את הבקשה לעיון מחדש על הסף מאחר ולא הובאו עובדות חדשות או לא השתנו הנסיבות מאז ההחלטה נושא הבקשה. מדובר בהחלטת ביניים בבקשה להמשך החזקת המשיב בהפרדת יחיד, שניתנה עוד בטרם החל דיון בבקשה עצמה, ולהבדיל מבקשה לעיון מחדש בהחלטת מעצר או שחרור ממעצר עפ"י סעיף 52(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים) תשנ"ו-1996, המחייבת קיומן של עובדות חדשות, שינוי נסיבות או חלוף זמן, אין צורך בהוכחת הדרישות הנ"ל לצורך הבקשה לעיון מחדש בהחלטה נושא הבקשה. 3. גם אם היו נדרשות עובדת חדשות הרי במהלך הדיון שבסופו ניתנה ההחלטה נושא הבקשה לעיון מחדש לא הובהר שמדובר בחומר חסוי שעתירה לגילויו, לאחר הוצאת תעודת חיסיון, תידון בפני ביהמ"ש העליון ולא בפני בימ"ש זה ובאם תידחה יהיה בימ"ש זה מנוע לעיין בחומר החסוי, אלא אם ייעתר לבקשת ב"כ המשיב לעקוף את החלטת ביהמ"ש העליון ולעיין בחומר החסוי, כפי שמצהירה ב"כ המשיב שתבקש לעשות, באם תידחה בקשתה להסרת החיסיון. 4. לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה לדחות את הבקשה לעיון מחדש על הסף. 5. המבקש מבסס בקשתו שלא לחייבו להוציא תעודת חיסיון על החומר החסוי ולהחליט בבקשה לאחר עיון במידעים החסויים במעמד ב"כ המבקש בלבד על סעיף 19 ח' לפקודת בתי הסוהר שזו לשונו: "בדיון לפי סעיפים 19ה, 19ו או 19ז רשאי בית המשפט לסטות מדיני הראיות ולשמוע ראיות במעמד צד אחד, אם שוכנע כי התקיימו כל אלה: (1) הדבר נחוץ מאחד הטעמים האמורים בפסקאות (1) עד (5) של סעיף 19ב; (2) הצורך בסטיה מדיני הראיות גובר לשם עשיית הצדק". 6. מעיון בדברי ההסבר לסעיף 19ח הנ"ל, עולה שגם לפי התיקון שהוכנס בו בשנת 2006 ביהמ"ש מוסמך היה לעיין במידעים החסויים אם הדבר נחוץ מטעמי בטחון המדינה ולאחר התיקון מוסמך ביהמ"ש לעשות כן גם במקרים בהם המידעים החסויים מצביעים על צורך בהחזקה בהפרדה בשל סכנה לשלומם או לבריאותם של אסירים, לבטחון בית הסוהר, חשש לפגיעה בענין ציבורי חשוב או לביצוע פשע ובתנאי שהצורך לסטות מדיני הראיות גובר לשם עשיית צדק. לא למותר לציין שכל ההחלטות אליהן הפנו ב"כ הצדדים בקשר לסטייה מדיני הראיות אינן נוגעות לבקשה להחזקה בהפרדה מנימוק של חשש לפגיעה בבטחון המדינה, הוא הנימוק בגללו עותר המבקש להמשיך ולהחזיק את המשיב שבפני בהפרדה. 7. ביום 30.6.11, לאחר סיום כל ההליכים בפני עד כה, ניתנה החלטתו של כב' נשיא ביהמ"ש המחוזי בנצרת השופט ד. חשין בעת"א 36032-01-11 מדינת ישראל נ' פרנסואה אבוטבול שבו עתרה המבקשת להמשיך את החזקת המשיב בהפרדת יחיד לשם שמירה על שלומם ובריאותם של המשיב ושל אסירים אחרים. המבקשת עתרה להציג בפני ביהמ"ש בלבד ידיעות מודיעיניות, ב"כ המשיב הודיע שיתנגד להגשתן וביקש לחייב את המבקשת להוציא תעודת חיסיון וב"כ המבקשת עתר לעשיית שימוש בסמכות שמוקנית לביהמ"ש בסעיף 19 ח' לפקודת בתי הסוהר. כב' הנשיא ד. חשין קבע כי אמנם ככלל ההליך האדוורסרי מניח ביסודו קיום דיון במעמד שני הצדדים ולכן ביהמ"ש אינו רשאי לעיין בחומר מודיעיני במעמד צד אחד אלא בהתקיים אחד משני החריגים: במקרה של חיסיון לפי סעיפים 44 ו/או 45 לפקודת הראיות ובמקרה של הוראת חוק מפורשת שמתירה סטייה מדיני הראיות כמו הוראת סעיף 19 ח' לפקודת בתי הסוהר עליה הסתמכה המבקשת באותו ענין ועליו מסתמך ב"כ המבקש בענין שבפני. 8. בסעיף 7 להחלטתו קבע ביהמ"ש באותו ענין כי "במצב דברים זה (כאשר לא מדובר בביקורת שיפוטית על החלטת הרשות כמו בעתירת אסיר אלא במקרה בו הרשות מבקשת מביהמ"ש להפעיל סמכות להורות על החזקת אסיר בהפרדת יחיד - א.ט.) אם לא תינתן לבית המשפט האפשרות לעיין בחומר המודיעיני במעמד צד אחד, ייבצר ממנו להפעיל ביקורת שיפוטית אפקטיבית על ההנחות העובדתיות המודיעיניות שביסוד בקשת ההפרדה. מן המותר לציין, כי כל טעות עלולה להביא לתוצאות חמורות - בין בהחזקת אסיר בהפרדה ללא צידוק לכך, ובין באי השמתו בהפרדה חרף קיומו של סיכון ממשי לאינטרס הציבורי. סעיף 19ח לפקודת בתי הסוהר, שנחקק כהוראת חוק ספציפית בעניין בקשות בענייני הפרדה אסירים, ומתיר לבית המשפט לסטות מדיני הראיות ולשמוע ראיות במעמד צד אחד, כאשר תנאי לכך הוא שהדבר דרוש לו לצורך קבלת ההחלטה ונחוץ לעשיית הצדק, מאפשר להתגבר על מצב בלתי רצוי זה. עם זאת, הגם שמדובר בהסדר של סטייה מדיני הראיות שנקבע בחוק עצמו, עלינו לזכור כי לפנינו הסדר שהינו חריג לשיטה הנוהגת בישראל, לפיה נחשפות הראיות בפני שני הצדדים. משכך, מוטלת על בית המשפט החובה לאזן את "נכותו הדיונית והראייתית" של המשיב, שלא ניתנה לו האפשרות לעיין בחומר החסוי והוא נאלץ להעלות את טענותיו נגד בקשת שב"ס כסומא המגשש באפילה. פירוש הדבר, כי על בית המשפט לבחון את החומר המודיעיני בחינה מעמיקה, לפסול קבילותם של אותם חלקים בו שעשיית הצדק אינה מצדיקה לגביהם סטייה מדיני הראיות, ולשקול כל הגנה אפשרית העולה מתוך החומר, שבית המשפט התיר את הגשתו במעמד צד אחד. תוצאתה של בחינה כזו עשוייה, במקרים מסויימים, להביא לדחיית בקשתה של הרשות, או קבלת בקשתו של האסיר (השוו בש(י-ם) 6296/04 שר הביטחון נ' נעם פדרמן, ניתן ביום 6.06.2004; עת"א (נצרת) 31211-08-10 גולן קקון נ' שב"ס, ניתן ביום 6.04.11). כללו של דבר, בית המשפט הוא הפוסק האחרון בסוגיית חיסוי החומר המודיעיני, בין לפי סעיף 46 לפקודת הראיות, ובין לפי סעיף 19ח לפקודת בתי הסוהר". בסיפא החלטתו דחה ביהמ"ש את בקשת ב"כ המשיב להוציא תעודת חיסיון והרשה לב"כ המבקשת להציג את החומר החסוי שבבסיס הבקשה ללא צורך בתעודת חיסיון לאחר העברת פראפרזה לב"כ המשיב. 9. הדברים שנאמרו ע"י כב' הנשיא חשין מקובלים עלי, בכל הכבוד, והם חלים מקל וחומר גם על הבקשה שבפני שמבוססת על חומר חסוי מכוח סעיף 44 לפקודת הראיות שהבקשה להסרת החיסיון מעליו לאחר הוצאת תעודת חיסיון, תידון בפני שופט של ביהמ"ש העליון ולא בפני, כך שאם תידחה העתירה לא תהיה לי הזדמנות לעיין בחומר החסוי לצורך מתן החלטה בבקשה להמשך החזקת המשיב בהפרדה. לא למותר לציין שהסמכות לסטות מדיני הראיות במקרה כו זה שבפני, כאשר עפ"י הנטען המשך החזקת המשיב בהפרדה נחוצה על מנת למנוע פגיעה בבטחון המדינה ולא מאחד הטעמים האחרים המנויים בסעיף 19(ב) לפקודת בתי הסוהר, היתה מצויה בסעיף 19 ח' גם לפני שתוקן. 10. לאחר שעיינתי בבקשה להמשך החזקת המשיב בהפרדה זוגית ובטיעוני ב"כ הצדדים בכתב ובע"פ הגעתי למסקנה שהסטייה מדיני הראיות נחוצה על מנת למנוע פגיעה בבטחון המדינה והיא גוברת לשם עשיית הצדק שכן באופן זה אוכל לעיין בחומר החסוי ולהחליט לאחר שמיעת טיעוני שני הצדדים ולאחר שתימסר לב"כ המשיב פראפרזה של החומר החסוי. 11. לאור כל האמור לעיל, אני מקבל את הבקשה לעיון מחדש, מבטל את ההחלטה מיום 6.4.11 ופוטר את המבקשת מהוצאת תעודת חיסיון. נקבע להמשך הדיון בבקשה ביום 13.7.11. באותו מעמד תציג ב"כ המבקשת בפני במעמד צד אחד את החומר המודיעיני החסוי שתומך בבקשה לאחר שיעביר פראפרזה שלו לב"כ המשיב לא יאוחר מיום 10.7.11. בית סוהר / כלאאסיריםאסירים בטחוניים