התנגדות לבקשה למתן פרטים נוספים

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא התנגדות לבקשה למתן פרטים נוספים: 1. המבקש תבע את המשיבה על יסוד פוליסת ביטוח שעל פיה ביטחה המשיבה את רכבו של המבקש בין היתר כנגד סיכוני גניבה. לאחר שהרכב נגנב והמשיבה סירבה לפצות את המבקש הוגשה התביעה. 2. בבקשה דנן מבקש המבקש כי אצווה על המשיבה ליתן פרטים נוספים למספר סעיפים מכתב ההגנה וכן ליתן תצהיר גילוי מסמכים. לבקשה השניה אין המשיבה מתנגדת. לבקשה בדבר מתן פרטים נוספים מתנגדת המשיבה "נמרצות" (!). 3. התנגדות המשיבה מבוססת, בתמצית, על שלושה טיעונים: שאין כתב ההגנה חסר פרטים ואין צורך במתן פרטים נוספים כדי לעמוד על טענות המשיבה; שהמבקש מעונין לחייב את המשיבה למסור לו פרטים שאינם בידיעתה ושנטל ההוכחה מוטל על המבקש. מבין השורות ניתן להתרשם כי עמדת המשיבה נובעת לאמיתו של דבר מרצונה להסתיר פרטים מהתובע כדי שלא יוכל לתכנן את עדותו בהתאם. ברור כי טעם זה אינו יכול לעמוד כאשר מדובר בזכות לקבל פרטים נוספים. גם הטענה בענין נטל ההוכחה אינה רלוונטית לסוגיה הדורשת הכרעה. אין לערב בין השאלה בענין זכות בעל דין לקבל פרטים נוספים מיריבו לבין שאלת נטל ההוכחה. יהא נטל ההוכחה אשר יהא, בעל דין זכאי לדעת, במפורט, מה הגירסה העובדתית הנטענת כנגדו. אף לבית המשפט אינטרס ברור שהמחלוקות בין בעלי הדין תוגדרנה היטב: "ככול שכתבי הטענות יהיו כלליים יותר, כך יגדר מספר הפלוגתאות, יסתבך הדיון ויימשכו ההליכים יתר על המידה" (א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה שלישית, תשנ"ב, עמ' 113. להלן - "גורן"). על פי תקנה 65 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984 (להלן - "התקנות") רשאי גם בית המשפט, בכל עת, לדרוש פרטים נוספים לכל ענין הנזכר בכתב טענות. גם הטענה שאין להענות לבקשה משום שיש בה נסיון לחייב את המשיבה לגלות פרטים שאינם בידיעתה אינה טענה. הבקשה לפרטים נוספים נובעת מכך שבעל דין מעלה בכתב טענותיו גירסה, אלא שגירסה זו כללית ואינה מאפשרת עמידה על טיבה המדוייק. הבקשה מופנית כלפי מה שנמצא בכתב ההגנה (אך בלא פירוט) ולא כלפי מה שאינו כלול בכתב ההגנה. אם העובדות אינן בידיעת המשיבה מה הבסיס לטענותיה בכתב ההגנה? בנוסף, אין הדרישה לפרטים נוספים משום דרישה לפירוט חומר הראיות שעל יסודו טוען בעל דין טענה מסויימת בכתב טענותיו, לפיכך אין ממש בטענת המשיבה שבשלב זה לא מצויות בידה כל הראיות. פשיטא שכתב ההגנה נוסח על יסוד הראיות והעובדות שהיו בידיעת המשיבה עובר לניסוחו. אם תתגלנה עובדות חדשות ויהיה צורך בתיקון כתב ההגנה - זו סוגיה שונה בתכלית. בשלב זה מבקש המבקש שתפורטנה הטענות הקיימות, ואין להשיב פניו ריקם בטענה שחומר ראיות מסויים עדיין אינו בידיעת המשיבה (סעיפים 9-7 לתגובת המשיבה). יש, איפוא, לבחון את טעם ההתנגדות העיקרי שבפי המשיבה, לפיו די בפירוט הקיים בכתב ההגנה. 4. אכן, מחד, על כתב טענות לפרט את "הרצאת העובדות המהותיות בלבד" (תקנה 71(א) לתקנות). ובעבר אף כללה התקנה הנ"ל את הדרישה כי הפירוט יעשה "בצורה תמציתית" (השווה תקנה 9(5) לתקנות לענין כתב תביעה, המתייחסת לעובדות "העיקריות"). על כתב טענות להיות ברור, עניני וכולל עובדות בלבד. מאידך, קיימת חובת פירוט שתאפשר לבעל הדין שכנגד (ולבית המשפט) לעמוד בבירור על טיב המחלוקות וגדריהן. בענינים מסויימים חובת הפירוט נקבעה במפורש בתקנות. בתקנה 78 לתקנות נקבע כי בכל מקום בו נטענות, בין היתר, טענות תרמית או מצג שווא "יפורשו הפרטים ותאריכיהם בכתב הטענות". תקנה 89 לתקנות קובעת כי יש להעלות בכתב הטענות כל נימוק מפתיע או שמעורר שאלות שבעובדה שאינן עולות מכתבי הטענות הקודמים "כגון תרמית ... ". בע"א 744/81 לסלו נ. ציון חברה לביטוח בע"מ פ"ד לט(2), 472, בעמ' 474 מול האות ו' נפסק לענין טענת תרמית, כי: "זאת לזכור, שענייננו בטענה, אותה יש לטעון בפירוש ובפירוט" (ההדגשה אינה במקור). 5. במקרה דנן טוענת המשיבה, בכתב ההגנה, כי המבקש הינו "מי שהיה שותף פעיל ומלא ב'העלמת' רכבו" (סעיף 3 לכתב ההגנה). ברור שענין לנו בהגנה המבוססת על טענה מובהקת של תרמית, אשר חובה לפרטה. על המשיבה לפרט מהן עובדות התרמית שאותן היא טוענת. אין בכך פגיעה באפשרויות ההגנה שלה. אין בעל דין רשאי להסתיר מיריבו טענה עובדתית אותה הוא עומד לטעון בדיון ולהפתיע את היריב (תקנה 89 לתקנות) - אף אם בנסיבות מסויימות יוכל שלא לגלות ליריבו בגילוי מוקדם את הראיה עליה הוא מבקש להתבסס, ובכל זאת להציגה בבית המשפט. ודוק - אין ד בטענה כי פלוני נהג בדרכי מימה מבלי שהעובדות המקימות טענה זו תפורטנה. המירמה בהקשר זה היא מסקנה משפטית העולה מהעובדות הנטענות. במסקנה אין די. יש לפרט את העובדות המקימות את העילה לטעון את אותה טענה המוליכה למסקנה המשפטית (י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית, 1995, סעיף 112, עמ' 136; ע"א 511/89 שחף שירותי תעופה בע"מ נ. רשות שדות התעופה, פ"ד מה(5) 643, בעמ' 648 מול האות ג'). השאלה היא, אם כן, האם עמדה המשיבה בחובת הפירוט הנדרשת ממנה לפרט את טענת התרמית או שדי בטענה שהמבקש "היה שותף פעיל ומלא ב'העלמת' רכבו". 6. הבקשה לפרטים נוספים מתייחסת לסעיפים 8, 10, 11, 13, 14, 16 ו- 17 לכתב ההגנה. נבחן הבקשות המתייחסות לכל אחד מהסעיפים. א. לסעיף 8: בסעיף זה נטען (לחלופין) כי אישור בדבר הגשת תלונה למשטרה, אשר צורף כנספח ב' לתביעה "הופק בטעות, כתוצאה מתרמית ומצג שווא שהציג התובע". אכן, על המשיבה לפרט את הטענה העובדתית שבפיה, המוליכה למסקנה שהמבקש פעל בתרמית והציג מצג שווא. מהו מעשה התרמית? בפני מי היה מצג השווא? מתי? מה כלל מצג השווא? (ראה: ע"א 536/89 פז חברת נפט בע"מ נ. לויטין פ"ד מו(3) 617, בעמ' 626-625). לפיכך על המשיבה ליתן פרטים נוספים וטובים לסעיף 8 לכתב הגנתה. ב. לסעיף 10: בסעיף זה חוזרת המשיבה, בין היתר, על הטענה שהמבקש היה מעורב בהעלמת רכבו. כאמור, מדובר בטענה כללית. חסר פירוט העובדות (באיזה אופן היה המבקש מעורב בהעלמת הרכב, באילו תאריכים, ביחד עם מי וכו'). על המשיבה ליתן פרטים נוספים לענין זה, שהרי "מעורבות" כגון זו המיוחסת למבקש יכולה להתבטא במספר רב של אופנים, והמבקש זכאי לדעת מהי גירסת המשיבה בענין. ג. לסעיף 11: בסעיף זה נטען כי האירוע נחקר ע"י משטרת ישראל ובשלב זה לא הובאו לידיעת המשיבה ראיות המצויות בידי המשטרה והקושרות את המבקש לגניבה הנטענת. אין כל צורך בפירוט נוסף של הסעיף שכל כולו נועד להקדים בקשה אפשרית לתיקון כתב הגנה לאחר שהראיות האמורות תובאנה לידיעת המשיבה. ד. לסעיף 13: נטען כי המשיב "שיקר לנציגי הנתבעת ולחוקר הביטוח ... מסר להם פרטים שגויים, הכשיל את בירור החבות הביטוחית ...". יש לפרט מהם אותם הפרטים השגויים שעל פי הטענה נמסרו וכיצד, על פי הטענה, הכשיל המשיב את בירור החבות הביטוחית. פשיטא שטענה זו אינה חזרה על הטענה שהמשיב היה מעורב בהעלמות הרכב. יש בסעיף זה טענה נפרדת שמכוחה מבקשת המשיבה להביא לדחיית התביעה, טענה של מסירת פרטים כוזבים ע"י מבוטח. בע"א 265/70 לוי נ. דאגר ואח', פ"ד כה(1) 344, בעמ' 350 נפסק, שעל המבטח לפרט מהם הפרטים הכוזבים שמסר המבוטח בהצעת הביטוח ולא די בציון עצם העובדה שנמסרו פרטים כוזבים (ראה גורן, עמ' 51). הלכה זו יפה גם לעניננו. יש לקבל הבקשה לענין סעיף 13 לכתב ההגנה. ה. לסעיף 14: נטען ע"י המשיבה כי המשיב "בלבל בשקריו את סוכן הביטוח, בדה דברים מליבו ומנע ממנו מידע חיוני...". בדומה לאמור לעיל ביחס לסעיף 13 לכתב ההגנה, יש ליתן פרטים נוספים באשר לתוכן דבריו של המבקש לסוכן, שהם, עפ"י הנטען, שקרים ובדיות. ו. לסעיף 16: המשיבה טוענת כי לנוכח "ממצאי החקירה" יש לדחות התביעה. יש לפרט מהם אותם מימצאים שלטענתה בכוחם להביא לדחיית התביעה, האם מדובר בהשתתפות המבקש בהעלמת הרכב, האם מדובר במימצאים לפיהם שיקר בעת שמסר מידע למשיבה וכיוצ"ב. ז. לסעיף 17: שוב חוזרת הטענה בדבר כזביו של המבקש כלפי סוכן הביטוח. כאמור, יש לפרט מהם אותם כזבים נטענים. 7. על יסוד האמור לעיל אני מחייב את המשיבה ליתן בתצהיר, בתוך 45 יום מהיום, פרטים נוספים, טובים ומלאים לסעיפים 8, 10, 13, 14, 16 ו- 17 לכתב ההגנה. בנוסף, על יסוד הסכמת המשיבה, אני מצווה עליה לגלות מסמכיה בתצהיר, בתוך 45 יום. אני מחייב את המשיבה בהוצאות המבקש בגין הבקשה דנן, לרבות שכ"ט עו"ד, בסכום כולל של 1,500.- ש"ח להיום ובתוספת מע"מ. בקשה למתן פרטים נוספים