קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא חיוב קופת חולים לספק תרופה: 1. לפני בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית הדין האזורי בתל-אביב (השופטת לקסר ונציג ציבור דן ארז; עב 14-339/99, 7-19/99) מיום 24.3.1999, אשר נתן צו עשה זמני המחייב את קופת חולים הכללית (להלן: קופת החולים) לספק למשיבה מספר 1 (להלן: המשיבה) את תרופת ה- HERCEPTIN (להלן: התרופה). 2. העובדות הצריכות לענייננו, כפי שנקבעו על-ידי בית הדין האזורי , הן כדלקמן: המשיבה, בת 59, חולה בסרטן השד משנת 1992. הרופאה המטפלת בה התוותה לה את התרופה, ואף התקבל אישור מנהלי מהגורמים המוסמכים לכך. התרופה אינה כלולה בפנקס התרופות ו-בסל שרותי הבריאות, על-פי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, תשנ"ד- 1994. התרופה אושרה על-ידי רשות המזון והתרופות של ארה"ב. עלות התרופה למנה הינה כ- 2,500$. המשיבה נטלה, במימון עצמאי, שלוש מנות מהתרופה. בכל מקרה, על-פי עדות הרופאה המטפלת בה, ניתן לקבל עד שמונה מנות. 3. בית הדין האזורי הדגיש, כי "מאחר שמדובר בבקשה לסעד זמני, בית הדין אינו נדרש בשלב הזה לקבוע עמדה סופית לעניין זכותה של המבקשת [המשיבה בהליך שלפני]. כל שהיננו נדרשים כרגע הוא, לשקול את הסוגיה בהתאם לעובדות שהוצגו בפנינו בשלב הזה ולקבוע עמדתנו ולו לכאורה, עד להכרעה הסופית בתיק העיקרי". בית הדין קמא החליט ליתן צו עשה זמני המחייב את קופת החולים לספק למשיבה את התרופה, תוך שחייב את המשיבה בהפקדת ערבות בקופת בית הדין לכיסוי כל נזק שיגרם לקופת החולים, אם לבסוף תידחה התביעה וכך נאמר: "הננו ערים לכך שהתרופה אינה רשומה בסל התרופות. יחד עם זאת...התרשמנו מנחיצות התרופה למבקשת, מצב החרום הבריאותי בו היא נתונה והאפשרות שיש בתרופה כדי להאריך ולשפר את חייה. במצב שכזה, עת עסקינן בהצלת חיי אדם הנתון בסכנה חמורה, די בכך כדי להצביע על זכות לכאורה לקבלת התרופה מכח סעיף 3(ב) לחוק [זכויות החולה, תשנ"ו- 1996]. נראה ולו לכאורה, כי סירוב המשיבה [קופת החולים בהליך שלפני] להעניק למבקשת את התרופה תוך התעלמות מהיותה בסכנת חיים, עומד בניגוד לא רק לכל נורמה אנושית ומוסרית, אלא גם בניגוד לזכויות המבקשת על פי החוק...השאלות הרציניות...שנצטרך לתת עליהן את הדעת בהליך העיקרי, די גם בעצם קיומן כדי להוות 'זכות לכאורה' הנדרשת לצורך מתן הצו המבוקש...מאחר שבחיי אדם עסקינן, הכף [מאזן הנוחות] נוטה לטובת המבקשת. אם נבחן את האפשרות להארכת חייה בעזרת התרופה, מחד, לעומת אי הנוחות הכספית שתיגרם למשיבה מאידך, המסקנה הברורה היא, שהכף נוטה לזכות המבקשת...". על החלטה זו בקשת רשות הערעור שלפני. 4. ב"כ קופת חולים טוענת, כי התוצאה המשפטית של ההחלטה יוצרת מצב נורמטיבי חדש, לפיו, כל אדם החבר בקופת חולים וסובל ממחלה המעמידה אותו בסכנת חיים, זכאי מעתה לסעד מיידי של קבלת תרופה ו/או לכל טיפול רפואי אחר מקופת החולים המבטחת ועל חשבונה, זאת ללא קשר לשאלה אם התרופה ו/או הטיפול כלולים בסל הבריאות ו/או אם קיים מקור תקציבי לכיסוי עלותם. הכרעה סופית בהליך צפויה להינתן עוד זמן רב ובמשך הזמן הזה חשופה קופת החולים לתביעות דומות, אשר אין כל מקור תקציבי לממנם ובפועל קופת החולים תאלץ להמשיך ולממן את הטיפול התרופתי, גם אם תדחה התביעה העיקרית, על-מנת לא לקטוע לחולים את הרצף הטיפולי שהחלו בו. ב"כ קופת חולים הוסיפה וטענה, כי סעיף 3(ב) לחוק זכויות החולה התכוון לחול על מצבים בהם נשקפת סכנה מיידית לחייו של אדם והסעיף אינו דן במחלות כרוניות או אנושות המתאפיינות במצבים מתמשכים של סכנת חיים וכי ועדת מומחים מיוחדת דחתה משיקולים ענייניים את אפשרות השימוש בתרופה במימון ציבורי. עוד נטען, כי החלטת בית הדין קמא לא הבחינה בין החובה להעניק טיפול רפואי לבין שאלת המימון של הטיפול הרפואי וכי היה על בית הדין קמא להטיל על המדינה לגייס את התקציב הדרוש, כמי שמופקדת על-פי דין על מימון מערכת הבריאות הציבורית וכמי שמוטלת עליה חובה כללית לדאוג לאזרחיה. 5. לאחר עיון בבקשה על נספחיה ובהחלטה נושא הבקשה, אני מחליט, כי אין ליתן רשות ערעור; זאת מבלי לבקש תגובה מטעם המשיבים. 6. הטעמים להחלטתי: א. הבקשה שלפני הינה בקשת רשות ערעור על החלטה בדבר סעד זמני. החלטה מעין זו היא פרי של שיקול דעת. בכגון דא הכלל הוא, כי ערכאת ערעור אינה מתערבת, בדרך כלל, בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית אלא אם שיקול הדעת הופעל שלא כהלכה או ששיקול הדעת היה מופרך במידה כזו המצדיקה התערבות. ב. לא מצאתי במכלול הנסיבות דנן, כפי שהן עולות מהחומר שהונח בפני, מקום לחרוג מהכלל האמור; זאת בעיקר הן מהטעם שלאור נושא הדיון יש להימנע מלקיים דיון בהליכי ביניים והן לאור העובדה כי בית הדין קמא קבע מועד קרוב לשמיעת ההליך העיקרי- 27.6.1999. ג. יתר על כן, בהליך הביניים בו עסקינן, לא מתעוררת שאלה משפטית עקרונית המצדיקה דיון בבית דין זה. קופת חולים תהא רשאית להעלות שוב את טענותיה במסגרת ערעור על פסק-הדין הסופי, במידה ותמצא לנכון לעשות כן. 7. למותר לציין, כי אין באמור הכרעה לגופו של עניין ובית הדין האזורי יכריע בהליך העיקרי לאחר שמיעת כל טיעוני הצדדים. 8. לאור הנושא בו עסקינן, אין ספק כי בית הדין קמא ידון בהליך ברציפות ובמהירות. 9. לאור כל האמור, אין צורך לדון בטענות שהעלתה ב"כ קופת חולים. 10. סוף דבר - הבקשה נדחית. אין צו להוצאות. רפואהקופת חולים