מזונות לילדי אסיר

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא מזונות לילדי אסיר: .1זהו ערעור על פסק דינו של בית משפט לענייני משפחה בירושלים (כב' סגן הנשיא ח. בן עמי) מיום 28.4.98בתיק תמ"ש 26252/97, ככל שהוא נוגע לחיוב המערער במזונות בתו הקטינה. באותו ענין קבע בית משפט קמא כי על המערער לשלם סכום של 201, 1ש"ח לחודש לבתו הקטינה החל מיום .14.12.97 טענתו העיקרית של המערער באמצעות באת כוחו היא כי טעה בית המשפט בפסיקתו זו, מן הטעם שהוא מרצה עונש מאסר משנת 1996ומיועד להשתחרר באמצע שנת .1999לאור זאת, אין לו כל כושר השתכרות, כל הכנסתו עומדת על 100ש"ח לחודש, ואין לו כל רכוש משלו שממנו ניתן להיפרע. בנסיבות אלה על פי הטענה, לא היה מקום לחייבו במזונות כלשהם, לפחות כל עוד הוא שוהה בכלא. עמדת ב"כ המשיבה היא, ראשית, כי אין עומדת למחלוקת השאלה בדבר עצם חבות המערער לזון את בתו וכי חובה זו שרירה וקיימת. השאלה מתמקדת בהיקף יכולתו של המערער לממש חובה זו בהיותו אסיר. לגישתה, יש במקרה זה להכיר בזכותה של הקטינה למזונות, במסגרת פסק דין, כאשר ההנחה היא כי המזונות ייגבו בשלב ראשון מהמוסד לביטוח לאומי, בהתאם לחוק המזונות (הבטחת תשלום) תשל"ב - 1972(להלן: "חוק הבטחת תשלום") , ובשלב מאוחר יותר לאחר שחרורו של המערער מהכלא תעלה שאלת תביעת השיפוי של המוסד ביחסים שבינו לבין החייב על כל השלכותיה. .2בחנתי את טיעוני הצדדים על רקע ממצאי פסק הדין, וזו עמדתי: הנתונים הצריכים לענין הם: הקטינה הינה ילידת .2.12.89המערער מרצה, כאמור, עונש מאסר משנת 1996וישוחרר במחצית השניה של שנת .1999 אין חולק כי למערער אין הכנסה או רכוש מכל מקור שהוא וכי בתקופת מאסרו הוא אינו משתכר. האם העידה כי עבדה במפעל טקסטיל בגבעת שאול אך הפסיקה את עבודתה שם, והיא מתקיימת כיום מעבודות נקיון מזדמנות. עד כאן, לנתונים הצריכים לענין. .3אשר לתשתית העקרונית: א. כלל הוא כי אב חייב במזונות ילדיו הקטינים מכח הדין עד הגיעם לגיל .6חובת מזונות זו חלה לגבי צרכיהם ההכרחיים של הקטינים בלי לשים לב ליכולתו הכספית, בכפוף למצב של מחלה או שמסיבה אחרת שאינה תלויה בו אין האב מסוגל לזון את ילדיו. ראה לענין זה; ע.א. 267/64 לוי נ' לוי, פד"י יח'(4) 199, 122; ע.א. 206/60 דרהם נ' דרהם, פד"י יד' 1726, .1730 כאן אומר בית המשפט: "מינימום זה חייב הבעל לספק לאשתו והאב לילדיו, יהיו אשר יהיו הכנסותיו, ובלבד שאין הוא חולה או מסיבה אחרת שאינה תלויה בו, בעצמו זקוק לתמיכה. שאלת גובה הכנסותיו והיקף נכסיו מתעוררת בתביעת מזונות רק כשהוא נדרש לספק מזונות למעלה מן ההכרחי... ואולם כשמכסת המזונות בה הוא מתחייב בפסק הדין אינה עולה על מינימום הדרוש למחייתם, אין בית המשפט חייב להיזקק לראיות בדבר יכולתו הכספית אלא רשאי הוא להתחשב "במה שבאפשרותו להרוויח ולא במה שהוא מרוויח למעשה". כל זאת באשר לחבות המזונות מכח הדין כלפי ילדים קטינים עד הגיעם לגיל .6ואילו מגיל 6ואילך חלה החובה מ"דין צדקה" במובן זה שיש להתחשב במסגרת יישומה של החובה ביכולת הכספית של האב, ואם נמנע ממנו לספק את צרכי הילד ההכרחיים במלואם, מחייבים גם את האם להשתתף בנטל המזונות, בהיותה גם היא חבה מדין צדקה, וכל זאת אם יש לה יכולת כספית לכך (שרשבסקי, דיני משפחה, מהדורה רביעית, עמ' 379; ע.א. 591/81 פורטוגז נ' פורטוגז, פד"י לו(3) 461,449: ב. במסגרת כללי החבות במזונות, גם אדם המרצה עונש מאסר בכלא חב בעקרון חובת מזונות כלפי ילדיו הקטינים (ראה בענין זה ע.א. 160/86 מליחי נ' ימין, דינים עליון, כרך יא', עמ' 1). השאלה אכן איננה נוגעת לעצם החבות - שהיא קיימת ונמשכת, אלא כיצד ליישמה, באיזה היקף ובאיזו דרך. אם לגבי קטין עד גיל 6, חלה חבות המזונות בלא בדיקת יכולת כספית (בכפוף לאי יכולת אובייקטיבית שהאב אינו אחראי לה), הרי מגיל 6ואילך, ניתנת הדעת ליכולתו הממשית של האב לזון את ילדיו, כאשר כושר ההשתכרות של האם נלקח אף הוא בחשבון. כל זאת נכון גם אם האב לא נקלע למצב של מחלה, או למצב אחר שבמסגרתו הוא איננו מסוגל להשתכר ולזון את ילדיו. על אחת כמה וכמה כך הוא, כאשר מצב כזה מתרחש בפועל. רוצה לומר, אם האב נקלע למצב אובייקטיבי המקשה עליו את מימון מלוא הצרכים ההכרחיים של הקטין, האם מצידה חייבת גם היא מדין צדקה במימון חלקה בצרכי הילד כפי יכולתה. מצב זה מחייב בחינת מכלול נסיבות הענין, צורכי הקטין בצד יכולתו של כל הורה ועריכת איזון ראוי בין הנתונים הקיימים. ג. במקרה שלפנינו, המערער מרצה עונש מאסר, ולא למותר לציין כי הוא נכלא עקב עבירות מין שביצע כלפי הקטינה שבמזונותיה הוא חוייב. נכון הוא כי בשלב זה אין המערער משתכר, ועד כמה שידוע אין לו גם רכוש ממנו ניתן לפרוע כספי מזונות. יחד עם זאת, בשים לב לכך שחובתו לזון את בתו שרירה וקיימת, השאלה היא איזה תוכן מעשה יש לתת לה בהתחשב בצורכי הילדה, בשים לב למשך מאסרו ולסיבת מאסרו, ובהינתן יכולת ההשתכרות הקיימת של האם. חרף הקושי שבדבר, אין להעמיד את המערער פטור בלא כלום ממזונותיה ההכרחיים של בתו גם בתקופת מאסרו. אם תימצא דרך לשלם את המזונות שיחוייב בהם תוך כדי מאסרו, בין מרכוש שיימצא ובין ממקור כלשהו - מה טוב. ואם לא - יהיה על המערער להשלים את החסר בעבודה קשה עם צאתו מבית הסוהר. בינתיים תקבל הילדה את המזונות המגיעים לה באמצעות המוסד לביטוח לאומי במסגרת חוק הבטחת תשלום. בקביעת שיעור המזונות שעל האב לשלם בתקופת מאסרו תילקח בחשבון גם יכולת ההשתכרות של האם, שהיא מסוגלת לעבוד גם אם קימות תקופות מעבר מעבודה לעבודה שהן חיזיון נפרץ בשוק העבודה של ימינו. ד. בית משפט קמא היה ער לסכום המזונות המינימלי הנהוג על פי כללי הביטוח הלאומי המשקף את הצרכים ההכרחיים של הקטין והעמיד את שיעור המזונות על 201, 1ש"ח לחודש. בנסיבות אלה, לאור מצבו המיוחד של המערער - אף שנגרם במו ידיו ובאחריותו, ואף שכוון כלפי בתו - יש לחלק את הנטל של מזונות הילדה בין שני ההורים באופן שיקח בחשבון את מצבו המיוחד של המערער. בשים לב לנתונים שהוצגו, אני קובעת כי כל עוד ישהה המערער בכלא, סכום המזונות שיחוייב לשלם לקטינה יעמוד על 850ש"ח לחודש. ההנחה היא כי את יתרת המזונות ההכרחיים לילדה תספק האם מעבודתה, ומקצבת הביטוח הלאומי המגיעה לידיה. עם שחרורו של האב מן הכלא, יועלו תשלומי המזונות שהוא יחוייב בהם ויועמדו על 201, 1ש"ח, כפי שנפסק במקורו בפסק דינו של בית משפט קמא. באם המערער לא יעמוד בתשלומי המזונות שנקבעו במשך זמן ישיבתו בכלא, יש להניח כי המשיבה תיזקק לחוק הבטחת תשלום ותקבל את מזונותיה מהמוסד לביטוח לאומי. בחזרתו של המוסד אל החייב, יש להניח כי תילקח בחשבון עובדת שהותו בכלא, והצורך לאפשר לו לאחר שחרורו תקופת הסתגלות וחזרה למעגל העבודה כדי שיוכל להחזיר את חובות המזונות במידה ויצטברו לגבי העבר ולהתמיד בתשלום המזונות לעתיד לבוא. על נטיית בית המשפט לקבוע בפסק המזונות את הצרכים המוכחים של הקטין, ולהותיר את ההערכה בדבר מצב החייב לענין דרכי הגבייה לשלב מאוחר יותר ביחסים שבין המוסד לביטוח הלאומי לבין החייב ראה ע.א. 160/89 גלית אלבז ואח' נ' ציון אלבז, דינים עליון, כרך טז'(3) וכן בג"צ 5618/92 לגזיאל נ' לגזיאל, דינים עליון, כרך כח' עמ' 84). .4נוכח האמור אני מחליטה: הערעור על פסק הדין של בית משפט קמא מתקבל במובן הבא: א. מיום 14.12.97וכל עוד ישהה המערער במאסר הוא יחוייב במזונות הקטינה בסכום של 850ש"ח לחודש. סכום זה יהיה צמוד למדד ויעודכן אחת לשלושה חודשים, החל מיום .14.5.98הסכום שהצטבר מיום 14.12.97ישולם בחמישה תשלומים חודשיים שווים מיום .14.5.98 ב. עם שחרורו של המערער מן המאסר תועמד חבותו למזונות בתו על 201, 1ש"ח לחודש כערכם על פי פסק דין בית משפט קמא, קרי: בהצמדה למדד החל מיו 14.5.98, ועידכונם אחת לשלושה חודשים מהשלב בו יחולו. ג. קצבת הילדים תשולם לידי אם הקטינה, כפי שנפסק על ידי בית משפט קמא. בית סוהר / כלאאסיריםמזונות ילדיםמזונות