בית המשפט פסק כי כל עוד לא ניתנה החלטה אחרת ישאר המשיב במעצר - עד לסיום משפטו. קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא מעצר עד לסיום המשפט: 1. כנגד המשיב הוגש כתב אישום הכולל ארבעה אישומים: התפרצות למקום מגורים וגניבה, הונאה בכרטיס אשראי, הכשלת שוטר ושתי עבירות איומים. 2. בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה גם בקשה זו הנדונה בפני להארכת מעצרו עד תום הליכי המשפט. הצדדים חלוקים ביחס לכל "המבחנים" המקובלים בבקשה מסוג זה: קיום ראיות לכאורה, קיום עילת מעצר ואפשרות להמיר את המעצר בחלופה. 3. בתאריך 19/04/99 לפנות בוקר התעוררו בני הזוג זוטא משנתם ומצאו אדם זר עומד בדירתם; משהתעוררו נמלט אותו זר מבעד לדלת הדירה שהיתה פתוחה. בדיעבד התברר כי מתוך הדירה נגנבו, עפ"י טענת המתלונן מר זוטא, שיקים, מזומן ומספר כרטיסי אשראי. 4. באותו יום, אחר הצהריים, הגיעו זוג צעירים לחנות "עולם היאפים" בקניון האחים ישראל וביקשו לקנות מוצרים שונים. הנערה הושיטה למוכרת כרטיס אשראי, וכשזו העבירה אותו במכשיר הבוחן את נתוני הכרטיס, התברר כי מדובר בכרטיס אשראי גנוב. הצעירים יצאו ולאחר זמן שבו והגישו כרטיס אשראי אחר - ושוב התברר כי אף כרטיס זה הינו גנוב. שני הצעירים הסתלקו מהמקום והמוכרת הזעיקה את אנשי הבטחון של הקניון; כאשר ניסו אלו לעצור את הנערה ניסתה לברוח ורק לאחר מרדף "דרמטי" נתפסה. ברשותה נתפס כרטיס אשראי ויזה: אחד מאותם כרטיסים שהוצגו בחנות כנ"ל. בחקירתה העידה הנערה, ימית בן יאיר שמה, כי כרטיסי האשראי נמסרו לה על ידי המשיב שהיה חברה. 5. המוכרת בחנות גב' פניז'ל, תיארה בעדותה את הצעיר שהיה בחברת הגב' בן יאיר - ותיאורה הולם את דמות המשיב; המוכרת לא נאותה להשתתף במסדר זיהוי חי ואולם, במסדר זיהוי על פי תמונות (שנערך בנוכחות באת כוחו של המשיב) זיהתה, בלא היסוס, את תמונת המשיב, כמי שהיה בחנות עם הנערה ימית בן יאיר. 6. בתאריך 28/04/99 בשעה 19:15 זיהה צוות שוטרים (בלבוש אזרחי) את המשיב כשהוא מתהלך ברח' שטרן בירושלים. משביקשו לעצרו נמלט המשיב מהם ושוב לאחר מרדף ממושך מלווה בשימוש בכח נתפס על ידי השוטרים. 7. בחקירתו הכחיש המשיב כל קשר לפריצה ו/או לשימוש בכרטיסי האשראי; לדבריו, כלל לא היה בירושלים בעת האירועים הללו, אותה ימית בן יאיר היתה אמנם בעבר חברתו אך מזה למעלה משנה לא נפגש עמה. את מנוסתו מן השוטרים אין הוא מכחיש, אך מסביר זאת בחוסר ידיעה כי מדובר בשוטרים. לדבריו, לא הזדהו השוטרים והוא חשש כי מדובר בעבריינים הדורשים את רעתו ומבקשים לפגוע בו - ולדבריו, כאלה אינם חסרים. 8. הסניגורית המלומדת עוה"ד ילוז, השוללת, כאמור, קיומן של ראיות לכאורה, מצביעה על סימני שאלה שונים בעדויות עדי התביעה. כך למשל מביעה היא תמיהה על שהמתלונן שדירתו נפרצה, מר זוטא, לא מיהר להזעיק או לדווח למשטרה מיד בקרות האירוע אלא חזר לו למיטתו והמשיך בשנתו ורק ביום שלמחרת מצא לנכון לפנות אל המשטרה. כאשר פנה, סיפר בתחילה כי נעלמו מתיקו שיקים וכרטיסי האשראי אך לא הזכיר כלל מזומנים. אשר למוכרת, מצביעה עוה"ד ילוז על כך שזו נדרשה למשקפי ראיה לצורך חתימה וקריאה אך זיהתה את תצלומו של המשיב בלא שנדרשה למשקפיים כלל. לעניין מנוסת המשיב מהשוטרים והתנגדותו למעצר, מצביעה היא על עדות אחד השוטרים, מר משה ועקנין, אשר לדבריו אכן לא הזדהו השוטרים קודם שניסו לעצור את המשיב וזאת בשל קוצר הזמן. עדות זאת איננה מתיישבת עם עדות השוטר אשר בסופו של דבר לכד את המשיב הוא השוטר גדעון לוריא - אשר לדבריו צעק למן הרגע הראשון לכיוונו של המשיב כי מדובר בשוטרים. 9. נחה דעתי שיש ראיות לכאורה לקיומן של כל העבירות המפורטות בכתב האישום. אין מחלוקת שכרטיסי האשראי אשר הוצגו באותה חנות שקניון האחים ישראל והאחד מהם תפס בידי הנערה ימית בן יאיר, הם כרטיסי האשראי השייכים למתלונן מר זוטא ועל פי עדותו נגנבו ממנו בפריצה בלילה הקודם. מצוייה, כאמור, עדותה של ימית בן יאיר, על פיה קיבלה את כרטיסי האשראי מהמשיב, והוא זה שהתלווה אליה ב"מסע הקניות" בקניון. קיימת עדותה של המוכרת אשר זיהתה את המשיב במסדר זיהוי התמונות, כצעיר שהיה בלוויית הגב' בן יאיר. אלו, האחרונות, שתי ראיות בלתי תלויות זו בזו ממקורות שונים המצביעות על המשיב כמקור שהחזיק בכרטיסי האשראי אשר, כאמור, נגנבו שעות מספר קודם לכן בעת פריצה לדירתו של המתלונן מר זוטא - ובכך סוגרות הן את מעגל הראיות הקושרות את המשיב לאותה פריצה. 10. סימני השאלה אותן מעלה הסניגורית המלומדת מקומם שמור לעת הדיון באישום, משיעמדו הראיות הללו במבחני החקירה הנגדית ותיבחן מהימנותן, אך בשלב זה מקיימות הראיות את המבחנים שהוגדרו בפסיקה לקיומן של "ראיות לכאורה" - היינו ראיות אשר אם יעברו את מבחן הדיון ויתקבלו על ביהמ"ש כמהימנות, יביאו להרשעת המשיב. 11. כך הדבר גם בעניין האישום השלישי שעניינו הכשלת השוטר ואיומים על שוטר; אף שמדובר בהודעות של שני שוטרים שאינן תואמות זו לזו - עדיין מצוייה עדותו הברורה של השוטר גדעון לוריא שהעיד כי הזדהה וכי המשיב ידע היטב כי הוא בורח משוטרים המבקשים לעצרו. לעדות זו מצטרפת גם עדותו של המשיב עצמו אשר טען כי במהלך אותו מרדף השליך מידו חבילת סם, פעולה התומכת במסקנה כי ידע שהוא בורח מאימת השוטרים. 12. לגבי האישום הרביעי (איומים), אין למעשה מחלוקת כי קיימות ראיות לכאורה אלא שהסניגורית טוענת כי אלו נאמרו מתוך מצוקה של המשיב לאחר שנחבל בעת המעצר ולטענתו הוכה והושפל (אין חולקין שהמשיב נפצע ובילה שעות ארוכות בטיפול בביה"ח הדסה). 13. משהגעתי למסקנה בדבר קיום הראיות לכאורה יש לבחון קיומה של עילת מעצר - שכן גם על כך חולקת הסניגורית המלומדת. בעניין זה מצביע ב"כ המבקשת על רשימת הסתבכויותיו הפליליות של המשיב, הכוללת - חרף גילו הצעיר - עבירות רכוש, אלימות, בריחה ממשמורת. עוד מצביע הוא על שהמשיב מכור לשימוש בסמים (כפי שעולה מעדות המשיב עצמו בהודאתו במשטרה) בכל אלו מוצא הוא עדות לסכנה הנשקפת לציבור מהמשיב. עוד מצביע הוא על שבביהמ"ש תלויים כנגד המשיב מספר כתבי אישום שהדיון בהם התעכב בשל כך שהמשיב איננו מתייצב למשפטיו. הסניגורית, לעומתו, סבורה שאין העבירות המיוחסות למשיב מצביעות על "מסוכנות" מעצם טיבן; בשלב זה משטרם הורשע המשיב חלה חזקת חפותו, לדיונים בתיקים התלויים כנגדו לא התייצב בשל שלא הוזמן - ובשל כל אלו אין היא מוצאת עילה המצדיקה מעצרו עד תום ההליכים. 14. מסכים אני עם עוה"ד גב' ילוז כי העבירות בהן מואשם המשיב בכתב האישום הנוכחי, כשלעצמן, אינן מקימות חזקת סכנה הנשקפת ממנו לציבור עד כדי הצדקת מעצרו בטרם הורשע, ואולם רואה אני בעניינו של המשיב הצטברות של כמה שיקולים ובהם בצד העבירות עצמן גם עברו העברייני העגום, הן כמות והן אופי העבירות בהן הורשע, העובדה שאין למשיב כתובת שבה ניתן להזמינו (בהקשר זה יצויין כי המשיב הורחק מבית אמו בשל תלונה של על תקיפה), העובדה שהדיון בתיקים התלויים כנגדו איננו מתקדם בשל שאין הוא מתייצב במועדים הנקבעים לדיון והעובדה שהמשיב, כפי שמעיד על עצמו, מכור לשימוש בסם. 15. עוה"ד ילוז מבקשת לערוך אבחנה בין הסם שבו משתמש המשיב - "גראס" - לבין סמים קשים אחרים. לטענתה, אין השימוש בגראס ממכר ועל כן אין נשקפת סכנה שכמיהתו לסם תתגבר על כל שיקול אחר ותדחוף אותו לביצוע עבירות אך ורק כדי למצוא מקור למימון אספקת הסם. לא אתיימר להבין ולהבחין בין "רעותיהם" של הסמים השונים ומה מידת ההתמכרות ונכונות המתמכר לביצוע עבירות לצורך השגת הסם. בודאי שלא ניתן לחיות בעניין זה מפי הסניגורית המלומדת בלבד. די לי בעצם העובדה שהמשיב נזקק לסם במידה זו או אחרת של התמכרות וכתוצאה מכך זקוק למימון לשם רכישתו. 16. במכלול הנסיבות המתוארות - מוצא אני עילה למעצר המשיב עד תום הליכי המשפט. 17. משהגעתי למסקנות עד הנה, מצווה אני לבחון האם ניתן להשיג את מטרת המעצר בדרך חליפית שתוצאותיה תהיינה פחות קשות למשיב. לבקשת הצדדים הוגש "תסקיר מעצר" על פי סעיף 21 א של "חוק המעצרים". כפי שעולה מהתסקיר, אין שרות המבחן מצביע בשלב זה על תחליף מעצר אקטואלי - ואולם קצין המבחן ביקש ארכה כדי לבחון אפשרות מעצר הבית בבית אמו (לאחר שזו הביעה נכונות לכך ומוכנה לבטל את צו ההרחקה). ב"כ המלומד של המבקשת עוה"ד ע. מאיר, מדגיש שהמלצת שרות המבחן לא תעלה ולא תוריד ולא תשנה את התנגדות המבקשת שכן, המבקשת סבורה שבנסיבותיו של המשיב לא ייתכן להסתפק בתחליף מעצר ושוב מצביע הוא על העבר כמו גם על העובדה שבין יתר אישומי המשיב מצוי גם הפרת צו של בימ"ש, בעברו מספר הרשעות בהמלטות ממשמורת חוקית וכאמור לעיל העובדה שאין הוא טורח להתייצב למשפטים התלויים כנגדו. 18. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים אין דעתי כדעת ב"כ המבקשת כי לא ניתן בשום מקרה למצוא תחליף, שיקיים במידה סבירה את מטרת המעצר, בלא שיפגע כה קשה במשיב. עילה מרכזית בבקשת המעצר היא החשש שהמשיב "יעשה הכל כדי להימלט מלתת את הדין על מעשיו". סבור אני כי ניתן למצוא פתרון לקושי זה על ידי השתת ערבויות מתאימות, כולל ערבויות צד ג' ופקדון כספי. המשיב הוא תושב ירושלים, אמנם בחלק ניכר מחייו לא היתה לו כתובת מגורים (וזו אולי אחת הסיבות לכך שהתגלגל לאן שהתגלגל) - אך באותה מידה גם אין לו לאן לברוח וסמוך אני ובטוח כי אם לא יתייצב למשפטיו תשיגנו יד המשטרה ובמקרה כזה בודאי לא יהא לו עוד פתחון פה והגנה מפני מעצרו. הטעם האחר הוא, כמפורט לעיל, החשש המבוסס על עברו של המשיב, שהתמכרותו והצורך להשגת סם תביאנו לביצוע עבירות נוספת. גם לחשש זה, שאין לבטלו, ניתן למצוא פתרון אם תוצע חלופת מעצר הולמת שיהא בה מידה סבירה של פיקוח ואפשרות למשטרה לבקר ולוודא כי אכן המשיב עומד בתנאי המעצר ואיננו יוצא את פתח ביתו. אין לשכוח את גילו הצעיר של המשיב, את ההשפעות הקשות הנודעות ממעצרו של צעיר כזה בבית המעצר במשך חודשים ארוכים, ואחרי ככלות הכל בשלב זה טרם הורשע המשיב והרי הוא בחזקת חף מפשע. 19. כאמור, עד כה לא הוגשה לי הצעה בדוקה לתחליף מעצר, ואולם, נוכח האמור לעיל אהיה נכון לחזור ולשקול כל הצעה שתוגש, עפ"י העקרונות שקבעתי לעיל. 20. כל עוד לא ניתנה החלטה אחרת ישאר המשיב במעצר - עד לסיום משפטו. מעצר