סעיף 24(א) לחוק בית הדין לעבודה

סעיף 24(א) לחוק בית-הדין לעבודה תשכ"ט - 1969קובע: "לבית דין אזורי תהא סמכות ייחודית לדון - (1) בתובענות בין עובד או חליפו למעביד או חליפו שעילתן ביחסי עובד ומעביד, לרבות השאלה בדבר עצם קיום יחסי עובד ומעביד ולמעט תובענה שעילתה בפקודת הנזיקין [נוסח חדש]. ( 1א) בתובענה שעילתה במשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה ליצירת יחסי עובד ומעביד, בתובענה שעילתה בחוזה כאמור לפני שנוצרו יחסי עובד ומעביד או לאחר שנסתיימו יחסים כאמור, או בתובענה שעילתה בקבלת אדם לעבודה או באי-קבלתו; ( 1ב) תובענה שעילתה בסעיפים 62או 63לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] בקשר לסכסוך עבודה. כבר נפסק כי "כדי שלבית-דין אזורי לעבודה תקום סמכות מכוח אותו סעיף, צריך שיתקיימו שני תנאים: האחד - עניינו ה'לגיטימציה' של הצדדים. והשני עניינו ה'עילה'. . . כאמור צריך שיתקיימו שני תנאים.". (דב"ע מב/14-3,שחם - חברת קו צנור אילת פד"ע י"ג, 309, 312). דהיינו, כדי שתקום סמכות צריך שיתקיימו שני תנאים גם יחד: א) יחסי עובד-מעביד ב) העילה תהיה במישור יחסי עובד-מעביד. תנאי יסוד להחלת סמכותו של בית הדין הנו קיומם של יחסי עובד ומעביד בין הצדדים. קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא סעיף 24(א) לחוק בית הדין לעבודה: .1בפני שתי בקשות לדחיית התביעה על הסף בשל חוסר סמכות, בהתאם לתקנה 45 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) - התשנ"ב - 1991, או, לחילופין, למחוק התביעה בהעדר עילה ובהיותה טרדנית וקנטרנית בהתאם לתקנה 44לתקנות לעיל. לאחר שעיינתי בבקשה ובטיעוני ב"כ הצדדים להלן החלטתי: .2אלו העובדות הצריכות לענייננו: א. התובעים (המשיבים 1ו - 2בענייננו - להלן "המשיבים 2-1") הגישו תביעה כנגד הנתבעת 1(המשיבה 3בענייננו - להלן "המשיבה 3") לתשלום סכומים בגין עבודתם במשיבה .3(תב"ע 1511/98-3). ב. ביום 18/8/97ניתן פסק דינה של כב' השופטת ליבנה, המשית על המשיבה 3 תשלומי סכומים לתובעים, בהתאם לפסיקתא. ג. כן אושר העיקול שהוטל במסגרת התובענה בבקשה נה/1961- 12מיום 1/7/95 על אוטובוס וולוו מס' 00-441-. 14 ד. בבואם לממש את פסק הדין נתחוור למשיבים 2- 1כי כלי הרכב המעוקל הוצא מידי המשיבה 3ונמכר, מאחר והיה משועבד. ה. ביום 26/5/98הגישו המשיבים 2- 1תביעה לפס"ד הצהרתי שיקבע כי נתבע 3 (המבקש 1בענייננו - להלן "המבקש 1") ביחד עם נתבע 2(המשיב 4בענייננו - להלן "המשיב 4") חייב אישית לשלם את פסק הדין שניתן כנגד המשיבה 3, שהמבקש 1היה מנהלה. בכתב התביעה נטען כי המבקש 1, ביחד עם המשיב 4, רוקן את המשיבה 3מנכסיה על מנת שלא ניתן יהיה לאכוף את ביצוע פסק הדין. כן נטען כי המבקש 1והמשיב 4גרמו למשיבה 3להפר את חוזה העסקתם ומנעו ממנה לשלם את כל המגיע להם בהתאם לפסק הדין שניתן כנגדה. טענה נוספת הייתה כי המנהלים, דהיינו המבקש 1והמשיב 4, הפרו חובה חקוקה בכך שלא הביאו לידיעת בית הדין את העובדה כי כלי הרכב המעוקל והמשועבד הוצא מידם ונמכר. כן הגישו המשיבים 2- 1תביעה לפס"ד הצהרתי שיקבע כי נתבעת 4(המבקשת 2בענייננו - להלן "המבקשת 2") חייבת לשלם את סכום הנזק שנגרם למשיבים 2- 1בשווי כלי הרכב. לטענתם, המבקשת 2לא מילאה חובתה על פי דין בשעה שלא יידעה את בית הדין כי כלי הרכב המעוקל משועבד לטובת הבנק בשיעבוד ספציפי, ואף לא הודיעה לבית הדין כי העיקול שהוטל על ידי בית הדין הוסר וכלי הרכב נמכר לצד ג'. המבקשת 2לא היתה רשאית להסיר את העיקול בלא שקיבלה צו מפורש מבית המשפט המוסמך, קרי בית הדין לעבודה. .3אלו, בקצרה נימוקי הבקשה למחיקה על הסף מטעם המבקש 1: א. התביעה נשוא הבקשה איננה לסעד הצהרתי אלא לסעד כספי. ב. העדר סמכות מהותית, מאחר והמבקש 1לא היה מעבידם של המשיבים. ג. פסק הדין ניתן כנגד החברה במעמד צד אחד בלא שהמבקש 1היה צד לו, ובלא שניתן לו יומו בבית הדין. ד. אין מקום להרמת מסך ההתאגדות במקרה דנן. ה. המשיבים 2- 1לא הראו מהי החובה החקוקה אותה הפר המבקש .1 ו. לכתב התביעה לא צורף ההסכם שלכאורה הופר ואין בכתב התביעה כל טענה המפרטת כיצד גרם המבקש 1לחברה להפר את הסכם ההעסקה עם המשיבים 2-.1 .4אלו, בקצרה נימוקי הבקשה למחיקה על הסף מטעם המבקשת 2: א. עניינה של התובענה בסכסוך כספי בין המשיבים לבין מי שהיו מעבידיהם בהקשר למימוש פסק דין. ב. העילות כנגד המבקשת 2אינן מסוג העניינים המצויים בתחום סמכותו העניינית של בית דין זה. ג. התביעה נשוא הבקשה איננה לסעד הצהרתי אלא לסעד כספי. .5אלו בקצרה טענות ב"כ המשיבים 2-1: באשר למבקש 1- א. פסק הדין שצורף לכתב התביעה כולל בחובו הכרעה בקשר ביחס לחוזה העבודה שהיה בין המשיבים 1ו - 2למשיבה 3וכן זכויות שבדין אשר הופרו ולא קוימו הן ע"י החברה והן ע"י מנהליה. ב. משניתן פסק הדין כנגד החברה נוצר השתק עילה ביחס לעילות שנתבעו במסגרת ההליך הראשון כנגד החברה. ג. משאפשר המבקש 1העברת הבעלות באוטובוס לצד שלישי, תוך ידיעה כי כלי הרכב מעוקל, הרי שהלכה למעשה התנגד לאישור העיקול או הפר חובתו כנאמן - ולפיכך רשאים המשיבים להגיש נגדו תובענה לאישור העיקול, שדינה כדין כתב תביעה מכוח תקנה 369(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, החלות בבית דין זה מכוח סעיף 129(1) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) תשנ"ב - .1991 ד. לבית הדין לעבודה סמכות ייחודית לדון בתובענה שעילתה סעיפים 62ו 63 לפקודת הנזיקין בקשר לסכסוך עבודה. המבקש 1הפר חובות חקוקות, המצוינות לעיל וחובות חקוקות שנבלעו בפס"ד שניתן כנגד המבקשת 3ואפשר מכירת האוטובוס תוך הערמה על בית הדין ועל התובעים. מכוח סעיף 24(א) (1ב) מוסמך בית הדין לדון בתובענה שעניינה סעיפים אלה. באשר למבקשת 2- א. המחלוקת נשוא תביעה זו הנה עניינית - ואינה יכולה להיחתך במסגרת הבקשה לדחייה על הסף. ב. הסמכות לבית הדין קמה כתוצאת מהפרת המבקשת 2את התחייבויותיה ועל פי פקודת הנזיקין. הפירוש שניתן בסעיף 24לחוק בית הדין לעבודה באשר לסכסוך עבודה הנו גורף. ג. בתקופה בה התקיימו ההליכים נשואי התביעה התקיים סכסוך עבודה, שבגינו קמה לבית הדין סמכות לדון בתביעה. .6סעיף 24(א) לחוק בית-הדין לעבודה תשכ"ט - 1969(להלן - חוק בית-הדין לעבודה) קובע: "לבית דין אזורי תהא סמכות ייחודית לדון - (1) בתובענות בין עובד או חליפו למעביד או חליפו שעילתן ביחסי עובד ומעביד, לרבות השאלה בדבר עצם קיום יחסי עובד ומעביד ולמעט תובענה שעילתה בפקודת הנזיקין [נוסח חדש]. ( 1א) בתובענה שעילתה במשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה ליצירת יחסי עובד ומעביד, בתובענה שעילתה בחוזה כאמור לפני שנוצרו יחסי עובד ומעביד או לאחר שנסתיימו יחסים כאמור, או בתובענה שעילתה בקבלת אדם לעבודה או באי-קבלתו; ( 1ב) תובענה שעילתה בסעיפים 62או 63לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] בקשר לסכסוך עבודה. כבר נפסק כי "כדי שלבית-דין אזורי לעבודה תקום סמכות מכוח אותו סעיף, צריך שיתקיימו שני תנאים: האחד - עניינו ה'לגיטימציה' של הצדדים. והשני עניינו ה'עילה'. . . כאמור צריך שיתקיימו שני תנאים.". (דב"ע מב/14-3,שחם - חברת קו צנור אילת פד"ע י"ג, 309, 312). דהיינו, כדי שתקום סמכות צריך שיתקיימו שני תנאים גם יחד: א) יחסי עובד-מעביד ב) העילה תהיה במישור יחסי עובד-מעביד. תנאי יסוד להחלת סמכותו של בית הדין הנו קיומם של יחסי עובד ומעביד בין הצדדים. בענייננו, כעולה מכתב התביעה, המשיבה 3היא מעבידתם של המשיבים 2- 1ואין כלל טענה לקיום יחסי עובד ומעביד בינם לבין המבקש .1בהעדר קיומם של יחסים כאלה - לא נתקיים התנאי הראשון מבין התנאים המקימים לבית הדין סמכות לדון בתובענה. לא זאת אף זאת, עיון בכתב התביעה ובסעדים המבוקשים בו מגלה, כי עילת התביעה הנה אך ורק פסק הדין משנת 1997, (תב"ע 1511/98-3). ענייננו, אם כן, במעין "תביעה על פי הפסק"; אלא שלא מצאתי כי תביעה כזו אפשרית כנגד מי שלא היה צד להליך המקורי. נפסק כי הפרוצדורה של "תביעה על פי הפסק" מוכרת ואפשרית כאשר מבקשים להפוך פסק בוררות או פסק חוץ לבר-אכיפה; או כאשר מבקשים לממש פסק-דין הצהרתי ( ור' לעניין זה דב"ע נב/122-3 בלבול סלים - מפעלי מאיר בע"מ, פד"ע כה 143). יתכנו גם מצבים נוספים בהם תתאפשר תביעה על יסוד עילת הפסק, "אם קיים צידוק מיוחד לכך, כגון אם הפסק שאושר אינו ניתן להוצאה לפועל או שלא ניתן לאכוף ביצועו בהליכי בזיון בית המשפט" (ע"א 427/89 מקור הנפקות וזכויות בע"מ ואח' נ' מרחב ואח’, פ"ד מו (4) 86, 92; נ' זלצמן, מעשה-בית-דין בהליך אזרחי (תשנ"א) 37). אולם כל המקרים האלה מתייחסים אך ורק לתביעת אותו בעל דין כנגדו ניתן הפסק המקורי. תביעה המבוססת על פסק-דין שניתן כנגד א', אינה מגלה עילה כנגד ב', ובהעדר עילה - דינה של התביעה להמחק על הסף. (ור' לעניין זה דב"ע מו/235-3 צייג נ' רוקונט (לא פורסם)). בענייננו, משפסק הדין ניתן כנגד המשיבה 3, ואף אחד מהמבקשים לא היו כלל צד לתביעה המקורית, לא נתקיימו התנאים הקבועים בסעיף 24(א) לחוק בית הדין לעבודה - דין התביעה להדחות בהעדר סמכות ומכוח תקנה 45לתקנות. .7אשר לטענת ב"כ המבקשים באשר לסעיפים 62ו 63לפקודת הנזיקין לטענת ב"כ המשיבים 2- 1גרמו המבקש והמשיב 4בהתנהגותם לחברה, המשיבה 3להפר את חוזה העסקתם, ולפיכך קמה סמכות לבית הדין לדון בתביעתם מכוח סעיף 24(1ב) לחוק בית הדין לעבודה. אשר למבקשת 2- המבקשת הפרה חובה חקוקה, ולפיכך קמה סמכות לבית הדין לדון בתביעתם מכוח סעיף 24(1ב) לחוק בית הדין לעבודה. אף מכוח טענה זו דין התביעה להדחות. אכן, לבית הדין סמכות לדון בעוולה נזיקית של גרם הפרת חוזה הקשורה לסכסוך עבודה - אולם התביעה בענייננו איננה סכסוך עבודה. משנתקבל פסק הדין כנגד המשיבה 3, הפכה המשיבה 3לבעלת חובם של המשיבים 2- 1- והתביעה לאכיפת הפסק עניינה סכסוך כספי, שאין לו דבר וחצי דבר עם יחסי העבודה. בית הדין בפסיקתו לעיל מנה את הטעמים להעלאת תביעה לאכיפת פסק דין, שעה שמבקשים להפוך פסק חוץ או פסק בוררות לבר אכיפה או כאשר מבקשים לממש פסק דין הצהרתי או, במקרים חריגים, כשהפסק שאושר אינו ניתן לאכיפה באמצעות ההוצאה לפועל. לא מצאתי כי התביעה בענייננו נכנסת במי מהחריגים דלעיל. משאין עסקינן בסכסוך עבודה במשמעו - ממילא לא קמה סמכות לבית הדין לדון בתביעה , ודינה להדחות על הסף. מקל וחומר באשר לתביעה הנזיקית בגין הפרת חובה חקוקה - התובעים לא השכילו להצביע על חובה מכוח חוק אותה הפרו מי מהמבקשים, ולו לכאורה, ומשכך דין התביעה בעילה זו להדחות על הסף. .8אשר לעילת הרמת מסך כנגד המבקש 1 בית הדין מוסמך לדון בעילת המסך המועלית במסגרת תביעה המוגשת כנגד חברה בע"מ, שעילתה סכסוך עבודה, וזאת כאשר נדרש בית הדין לקבוע כי יש לראות באורגן החברה כמעבידו של התובע ביחד או לחוד עם החברה הנתבעת ומכוח עילת הרמת המסך. לא זה המקרה בפנינו, שעה שאין כל מחלוקת כי מעבידתם המשפטית הנכונה של המשיבים 1- 2הנה המשיבה 3,ורק בינה לבינם התקיימו יחסי עובד ומעביד, שהיוו הבסיס להגשת התביעה המקורית ומתן פסק הדין בגינה. עילת הרמת המסך, בשלב זה, עת ניתן פסק דין ומתעורר הקושי באכיפתו, מקומה להתברר בערכאות אזרחיות ובמסגרת הוראות פקודת החברות, ככל שהן מתייחסות לאחריות דירקטורים ו/או בעלי מניות לפעולות החברה. .9לאור האמור לעיל אני נעתרת לבקשה וקובעת כי דין התביעה כנגד המבקשים להידחות על הסף. .10המשיבים 2- 1ישלמו לכל אחד מן המבקשים הוצאות הבקשה בסך 500ש"ח, בצירוף מע"מ, צמודים כדין מהיום. חוק בית הדין לעבודהבית הדין לעבודה