קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא עיכוב דיון בתביעת מזונות עד סיום תביעת גירושין: התובעת הגישה לבית-משפט זה תביעה למזונות ביום .10.10.88ב 5.10.88הגיש הבעל תביעה לשלום-בית, אשר החלה להתברר בביה"ד הרבני ב.23.11.88 ב-12.10.88, או לפני כן, הגישה האשה לביה"ד הרבני תביעה לגירושין, ועל-פי הנראה לעין, נקבעה הישיבה הראשונה לדיון בתביעה זו ל-.2.1.89 נמצא כי התובעת הגישה, כמעט בו-זמנית הן תביעה למזונותיה בביתהמשפט והן תביעה לגירושין לבית-הדין הרבני. על-פי הלכות פסוקות, מבקש ב"כ הנתבע לעכב את הדיון בתביעה זו עד לסיום תביעת הגירושין. הן עפ"י ע"א 9/65אלג'ם [' אלג'ם [1] והן עפ"י הלכה אחרונה הנדונה בע"א 68/83 הרמן נ' הרמן [2] הלכה פסוקה היא, כי כל עוד תלוייה ועומדת תביעת אשה לגירושין לפני ביה"ד הרבני - לא תידון תביעתה למזונות קבועים בפני בית-המשפט המחוזי, בהיות שתי תביעות אלה תרתי דסתרי: "בתבעה את גיטה מביעה האשה את רצונה להביא נישואיה לידי גמר, ובתבעה מזונותיה נשענת האשה על נישואיה והמשך קיומם" (ע"א 9/65[1] הנ"ל, בעמ' 259). הפתרון הוא, איפוא, להשאיר את תיק תביעת המזונות פתוח עד לאחר מתן פסק-הדין ע"י בית-הדין הרבני בתביעת הגירושין, ובינתיים מעוכב הדיון בתביעת המזונות (שם [1], עמ' 261) והטעם לכך הוא: "אם חפצה היא בהפקעת הנישואין, מן הראוי שענין זה יתברר תחילה, שאם זכתה בתביעת גט ממילא נשמט היסוד מתחת לתביעת מזונות... ואם תביעתה נדחתה ממילא הוסר המחסום העומד בדרכה לבית-המשפט המחוזי, שם תתברר תובענת המזונות שלה..." (בר"ע 120/64 שרגאי נ' שרגאי [3]). לאו ענין של חוסר סמכות כאן, וזאת מן הטעם, שהאשה לא כרכה שאלת מזונותיה בתביעת הגירושין ועל שום כך לא הוקנתה לבית-הדין הרבני סמכות ייחודית לדון בהם וסמכותו של בית-המשפט שרירה וקיימת: מזונות שאשה תובעת לעצמה עד למתן הגט, אינם ענין הכרוך מטיבו ומטבעו בתביעת גירושין; טענתו של ב"כ האשה בפני, שרק אם מבקשים מבית-הדין לפסוק מזונות - רק אז בית-המשפט אינו מתערב, אינה לכאן, מפני שכאמור, לא שאלת חוסר סמכות כאן אלא הטעם הטוב של קיומן של שתי תביעות שהן בבחינת תרתי דסתרי. התוצאה היא, שאני מורה על עיכוב הדיון בתביעת המזונות עד לסיום הדיון בתביעת הגירושין בבית-הדין הרבני. אשר לפסיקת מזונות זמניים - אף כי יש לבית-המשפט שיקול דעת בגינם כבכל ענין של מתן סעד ביניים, ההלכה היא, שיש להפנות את האשה בעניינם לבית-הדין הרבני על-מנת שתבקש מזונותיה הזמניים בבית-הדין הרבני, כל עוד תביעת הגירושין תלויה ועומדת לפניו, וזאת מטעמי הסדר הטוב והנימוסין הטובים ולמניעת פיצול הדיון (ע"א 9/65 [1] הנ"ל בעמ' 260; ע"א 68/83 [2] הנ"ל, בעמ' 419). לא מצאתי במקרה דנן סיבה לסטות מהלכה זו, מה גם שעיון בפרטיכל בית-הדין (כנראה בשאלת שלום-בית) מעלה, כי כבר הורה בית-הדין על השתתפות הבעל בהוצאות הבית; האשה, כעולה מטענותיה - ממילא משתכרת למחייתה. התוצאה היא, איפוא, שלא ייפסקו מזונות זמניים בבית-משפט זה, ותביעתה למזונות קבועים תעוכב עד להכרעה בתביעת הגירושין שהגישה. דיוןגירושיןמזונות