עיכוב הגבלת חשבון

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא עיכוב הגבלת חשבון: 1. בקשה לפי סעיף 10א של חוק שיקים ללא כיסוי, תשמ"א1981- (להלן: החוק) לעיכוב תחילת הגבלת חשבונו של המבקש. 2. במקביל לבקשה הוגש גם ערעור לפי סעיף 10 לחוק על הכרזת חשבון הבנק של המבקש כמוגבל. 3. טעמי המבקש בבקשה - כמו גם בערעור: (א) השיקים היו שיקים מעותדים. היה לו יסוד סביר להניח כי המשיב יכבד את השיקים שסורבו (כאמור בסעיף 10(א)(3) לחוק). (ב) אין להחשיב את השיקים שלא כובדו כמסורבים שכן חשבונו היה מעוקל בעת הסירוב (כאמור בסעיף 2א לחוק). 4. המבקש צירף את הודעת הסירוב שהוצאה בתאריך 5/11/98 ממנה עולה כי סורבו בחשבונו 11 שיקים בין התאריכים 13/4/98-3/11/98 בסך כולל של כ350,000- ש"ח, כן צירף דף חשבון מחשבונו בתאריך 19/11/98 בו מצויין כי החשבון מעוקל - לטענתו לא היה זה הגיוני שיזרים לחשבון המעוקל כספים נוספים שהיו "נבלעים" בעיקול. 5. בדיון שנערך בפניי טען המבקש כי "הורגל" על-ידי המשיב לאפשרות להזרים כסף לחשבונו מספר ימים לאחר מתן השיקים על-ידו ולפיכך היה לו יסוד סביר להניח כי גם השיקים שסורבו יכובדו. הוא ציין כי רוב השיקים שסורבו היו בסכומים קטנים בעוד בחשבונו היו בטחונות נזילים ותוכניות חסכון בשווי כ200,000- ש"ח; היתה לו צפיה סבירה כי המשיב יכבד את השיקים שסורבו מתוך כספי הבטחונות כפי שעשה בעבר. 6. המשיב מוסיף ומציין כי הגבלת החשבון תגרום לו ולעסקו נזק בלתי הפיך - עד כדי חיסול עיסקו. 7. ב"כ המשיב טען כי יש לדחות את הבקשה מטעם מהותי ודיוני כאחד. (א) הטעם הדיוני: המבקש איחר בהגשת הבקשה שכן הודעת הסירוב נמסרה לידיו בתאריך 5/11/98 ואילו בקשתו הוגשה בתאריך 29/11/98 לאחר חלוף 20 הימים הקבועים להגשת בקשת עיכוב. (ב) הטעם המהותי: לא היה למבקש יסוד סביר להניח כי השיקים שהוציא ייפרעו שכן בשעה שהוציאם עמד ביתרת חובה של 135,000 ש"ח בעוד מסגרת האשראי שאושרה לו היתה 130,000 ש"ח בלבד, הוא חרג איפוא ממסגרת האשראי בסכומים גדולים. אשר לטענת העיקול - השיקים סורבו לא מחמת העיקול אלא מחמת החריגה ממסגרת האשראי גם ללא העיקול. 8. עוד ציין ב"כ המשיב כי המבקש אינו נקי כפיים ואף הודה כי ניסה לתחמק מהעיקול על ידי הימנעות מהזרמת כספים לחשבונו . עוד טען כי גם מאזן הנוחות אינו נוטה לצד המבקש מכיוון שהגבלת חשבונו לא תביא להתמוטטות עסקיו אלא רק לפגיעה מועטה בהכנסותיו. ב"כ המשיב ביקש לדחות את הבקשה וציין כי הוא מוכן להמנע מדרישת הוצאות באם המבקש יחזור בו מערעורו, ואולם המבקש סירב להצעה זו . הכרעה: 9. השיקולים בבקשה מסוג זה דומים לשיקולים בכל בקשה למתן סעד זמני [בר"ע 9075/96 (מחוזי ת"א) יורי הסעות בע"מ נ' בנק הפועלים - לא פורסם]. על העותר לסעד זמני להראות כי : (א) יש לו סיכויים טובים לזכות בהליך העיקרי. (ב) יש לשמור על המצב הקיים - אי מתן הצו יגרום לנזק בלתי הפיך ואולי ייתר את ההליך העיקרי. (ג) מאזן הנוחות והנזק נוטה לטובתו ,באופן שייגרם לו יותר נזק מאי-מתן הצו מאשר לצד שכנגד מנתינתו. (ד) הוא בא לבית המשפט בידיים נקיות. 10. לגבי סיכויי הערעור בתיק העיקרי: לא שוכנעתי כי אכן היה למבקש יסוד סביר להניח כי השיקים אכן יכובדו . לעניין ה"יסוד הסביר" ראה: ע"ש (קרית-גת) 72/96 גבאי מרגלית נ' הבנק הבינלאומי תקדין—שלום, כרך 96 (4), עמוד 217: "המחוקק בנוקטו בסעיף10 (א) (3 ) לחוק בלשון ברורה, בדבר יסוד סביר "לחובה" מצד הבנק ו"להסכם" עם הבנק, לימדנו, שהזכות של הלקוח למשוך את השיק צריכה להיות זכות מוכרת בעולם המשפט. היסוד הסביר צריך להניח חובה מצד הבנק. תקווה ציפיה, מחשבה או סברה, כי הבנק יכבד את השיקים, אינן מספיקות לשם כך. (ראה לעניין זה המ' 7200/92, פולג ספיר בע"מ נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ (לא פורסם). אינני מקבל את טענת המבקש כי נןהגו של הבנק בעבר לממש בטחונות כדי לכבד שיקים נטע בו אמונה כי אלו יכובדו גם בעתיד וראה לענין זה: המ' (ירושלים) 3708/96 י.ש. דגי ירושלים נ' בנק אמריקאי תקדין שלום, כרך 97 (1), עמוד 519: "אין גם לקבל את טענתה של המבקשת לפיה ניתן ללמוד על קיומו של הסכם שהבנק יכבד את השיקים הנמשכים על ידה מעצם העובדה שלעתים עבר חשבונה של המבקשת את מסגרת האשראי, ובכל זאת כובדו שיקים. חשבון בנק ביתרת חובה דומה לחוזה הלוואה שבין הבנק ובין הלקוח (ראה ע"א 1226/90 בנק לאומי לישראל נ' הסתדרות הרבנים באמריקה תק-על1)95 ), תשנ"ו, עמ'540 ) ואין להלין ולהתלות במעשיו של הבנק שעשה טובה וכיבד שיקים במקום שלא היה צריך לכבד (ראה גם ע"א ( ת"א)961/94 אלי רונן נ' בנק הפועלים)". גם הטענה כי המבקש הורגל להזרים כספים לחשבונו במועד מאוחר למתן השיקים לא יכולה להשמע שכן כיבוד שיק במועד מאוחר יותר ממועד הצגתו אינו כיבוד השיק אלא מדובר בסירוב וכיבוד נפרדים שאינם מבטלים זה את זה ולפיכך גם לו היה המשיב מכבד את השיקים במועד מאוחר יותר עדיין היו נכללים במנין השיקים שסורבו. (וראה בר"ע 9075/96 יורי ד. הסעות נ' בנק הפועלים, סניף בלפור הנ"ל. 11. לטענת המבקש כי אין להביא את השיקים שסורבו בגלל העיקול שרבץ על חשבונו הרי שגם זו לא נתמכה בנתונים מפורטים לגבי התקופות בהם היה חשבונו מעוקל ומעבר לכך לא הוכח כי השיקים סורבו מחמת העיקול ובנקודה זו מקובלת עליי טענתו של המשיב כי השיקים סורבו מחמת יתרת החובה הגבוהה בחשבונו של המבקש בעת הסירוב. צודק, בהקשר זה, ב"כ המלומד של המשיב בטענתו כי משידע המבקש כי חשבונו מעוקל והזרמת כספים לחשבון לא תביא לפרעון השיקים יכול היה למצוא דרכים חלופיות לפרעון השיקים. 12. סכנת נזק בלתי הפיך: המבקש לא הוכיח להנחת דעתי כי ייגרם לו נזק בלתי הפיך הוא הסתפק בתצהירו בטעון סתמי כי לא יוכל להמשיך בעסקו ללא הוצאת שיקים טענה שאינני יכול לקבלה שכן עדיין פתוחות בפניו דרכים רבות לביצוע תשלומיו לעובדיו ובוודאי שאין לראות כיצד תביא הגבלת אפשרותו להוציא שיקים לפגיעה בלתי הפיכה במשפחתו. 13. לגבי מאזן הנוחות יש לשקול מנגד לאי הנוחות של המבקש את האינטרס הציבורי שעמד ביסודו של החוק והצורך לגדוע את התופעה של מתן שיקים ללא כיסוי כך שלא ניתן לקבוע כי מאזן הנוחות נוטה לכיוון המבקש .ראה לענין זה : המ' 5026/96 (ע"א 1212/96 ) אדלר יהודית נגד בנק פועלי אגודת ישראל בע"מ (דינים-מחוזי כרך כו(6) עמוד 13): "המבקש סעד זמני אכן צריך להוכיח את הנזק הנטען. זה לא הוכח, ואינני סבור בנסיבות תיק זה כי די בנזק כללי הנגרם לכל מי שהוגבל. איני סבור שבמאזן השיקולים, ייגרם מכל מקרה נזק שלא ניתן יהיה להשיבו לקדמתו, ויש לזכור גם את הנזק העלול להיגרם לאחרים אם ייעשו על-ידי המבקשת פעולות שלא כהלכה. ראה גם זוסמן-לוין, סדרי הדין האזרחי, מה'7, סעיף 666 ע' 860 859 -." 14. אינני מוצא צורך לדון בשאלת נקיון כפיו של המבקש למרות הטענה שהועלתה בנושא זה ע"י ידי המשיב שכן נוכח האמור לעיל דין הבקשה להידחות. 15. ב"כ המשיב נאות לוותר על הוצאות בקשה זו, בתנאי שהמשיב יודיע על חזרתו מהערעור עצמו. הוא הסביר עמדתו זו בנטל הכבד שבקשות וערעורים מסוג זה מטילים על הבנקים - שאינם אלא מבצעים תפקיד ציבורי אשר מוטל עליהם, בלא שהם מפיקים כל הנאה ממנו (ולעתים אף היפוכו - שמפסידים לקוחותיהם). 16. לפיכך: (א) הבקשה נדחית. (ב) המבקש ישלם למשיבה הוצאות בקשה זו בסך 4,000.- ש"ח בצרוף מע"מ - ואולם אם יודיע בתוך 21 ימים כי הוא חוזר בו מן הערעור - יהיה פטור מחיוב זה. בנקחשבון מוגבל