המערער הובא לדין לאחר שפגע בהולכת רגל וגרם לה לשברים מרובים, שהצריכו ניתוחים אחדים, תפרים בעור ותקופת שיקום. לאחר הפגיעה בה התנגש המערער עם רכבו, בקיר שבעומק המדרכה, עטיה עלה. מסתבר שגרם לתאונה הקשה משום שהיה שיכור באותה עת, ובנוסף על כך נהג ללא רשיון נהיגה, בהיותו "בלתי מורשה" לנהוג וגם פסול מהחזק רשיון נהיגה מאז 1984. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פגיעה בהולך רגל - נהיגה בשכרות ללא רישיון: 1. ערעור על העונש שגזר בימ"ש השלום לתעבורה בתל-אביב (כב' השופט י. ויטלסון) על המערער, לאחר הרשעתו בשלוש עבירות: נהיגה בשכרות - עבירה על סעיף 62(3) ביחד עם סעיף 39(א) לפקודת התעבורה, ותקנה 169 ב'(א) לתקנות; נהיגה בקלות ראש - עבירה על סעיף 62(2) וסעיף 38(2) לפקודה; ונהיגה ללא רשיון נהיגה וביטוח - עבירה לפי סעיף 2(א) לפקודה. והעונש שנגזר על המערער, הוא: 24 חודשי פסילה בפועל, מהחזיק רשיון נהיגה; 6 חודשי פסילת רשיון על תנאי, למשך שלוש שנים; וקנס בסך 2,000 ש"ח. 2. המערער הובא לדין, בגין עבירות אלו, לאחר שפגע בהולכת רגל, שהלכה לתומה עם חברתה, באיזור בילויים, וגרם לה לשברים מרובים, שהצריכו ניתוחים אחדים, תפרים בעור ותקופת שיקום. לאחר הפגיעה בה התנגש המערער עם רכבו, בקיר שבעומק המדרכה, עטיה עלה. מסתבר שגרם לתאונה הקשה משום שהיה שיכור באותה עת, ובנוסף על כך נהג ללא רשיון נהיגה, בהיותו "בלתי מורשה" לנהוג וגם פסול מהחזק רשיון נהיגה מאז 1984. המערער הורשע לאחר הבאת ראיות, ואז הוגשו רשימות הרשעותיו בעבירות תנועה, ובעבירות פליליות. בשנת 1985 הורשע על נהיגה ללא רשיון נהיגה וביטוח ורשיונו נשלל לתקופה של שנה. בשנת 1987 הורשע בעבירה של אי ציות לשוטר. אח"כ הורשע בשנת 1995 באי החזקת רשיונות נהיגה ורכב, וב- 1996 - בנהיגה בלי להחזיק בהגה ותוך שימוש בפלאפון. אין זה ברור כיצד לא שמה המשטרה לבה לכך, ששתי העבירות האחרונות בוצעו לאחר אותה תאונה קשה (בחודש פברואר 1995), ושהמערער ממשיך לנהוג ללא רשיון נהיגה וביטוח (עם, או בלי ידיים על ההגה). למערער גם עבר פלילי, כאמור, משנת 1975. רק חלק מהרישומים הפליליים מתוייקים בתיק, ועד לסיום גזיר הדף, נמנו 26 עבירות, לרבות שבל"ר, נהיגה ללא רשיון, ועוד. 3. משהוגש הערעור הזה, ראתה השופטת הנכבדה שדנה בו לפני, להורות על עריכת תסקיר אודות הנאשם, למרות התנגדות התובע מטעם המדינה, כדי להתרשם מגמילתו של המערער מסמים, ועל תרומתו לקהילה. מהתסקיר עולה, שהמערער החל להיות מעורב בפלילים מגיל צעיר; שוחרר משירות צבאי בגין מאסר, ריצה תקופת מאסר בשל הסתבכותו בפלילים, וב- 1982 עזב את הארץ והתמכרותו לסמים העמיקה. לפני כ- 5 שנים חזר ארצה, והתנקה מסמים בכוחות עצמו. אגב - העדרות ארוכה זו מן הארץ, עושה את ההפוגה שברישום ההרשעות הפליליות, למובנת יותר. בבדיקת השתן שמסר המערער בשירות המבחן - לא נמצאו שרידי סם. אולם אין בתסקיר כל זכר לאותה פעילות ציבורית, לטובת הקהילה, כפי זו המשתקפת מהאישורים שהביא בפני: מכתב סגן ראש עירית בת-ים שהתרשם, מהיכרותו הקצרה את המערער, כי "פעולותיו למען הקהילה (חינוך בני הנוער בתחום הספורט) נושאת גוון חיובי"; מכתב של מוסד פרטי לגמילה מסמים בשם "עד ושלוה" המתאר כיצד אוסף המערער אנשים מן הרחוב ודואג להכנסתם למוסדות גמילה ופעיל בקבוצות תמיכה; מכתב עמותת מ.נ.ס. למשפחות נפגעי סמים, המתאר כיצד נגמל המערער וכיצד הוא מרצה בבתי ספר, לוקח מכורים לגמילות, לוקח ערב-ערב מכורים לשיחות ומגיע לכל מקום ביום ובלילה; ומכתב ממרכז החלמה למכורים בשם "יחד לאור" המספר כיצד במשך שנים(?) עזר המערער למכורים, וכיצד הוא מתנדב יום ולילה להביא נגמלים וללוות אותם. 4. כאמור, אין בתסקיר מאומה על פעילותו של המערער למען הקהילה. לא הבינותי ממה הוא מתפרנס, ואם הוא עובד, וכיצד הוא מצליח להביא מכורים, יום ולילה וערב ערב, לכל כך הרבה מוסדות גמילה! אך כל זה איננו שייך לענייננו. לא אני הוריתי על הגשת התסקיר, אך בהחלט שמחתי לגלות שלא נמצאו שרידי סם בבדיקות השתן. אילולא כך - הייתי מודיע למשרד הרישוי, שעליו לטפל בעניין, מעבר לפסילה בתיק הנוכחי. הגמלותו של המערער מצריכת סמים, לאחר שנים של התמכרות ופעילות עבריינית - איננה יכולה להקל בעונשו, בבחינת פרס. יש להביאה בחשבון, כדי לעודד נאשם להמשיך בדרך החיובית, אולם במידה. 5. נהיגתו קלת הדעת, במצב של שכרות, כשאין בידו רשיון נהיגה וביטוח - גרמה לנפגעת פציעה קשה ומורכבת, עם תקופת החלמה ארוכה; ועושה את המערער מסוכן לעוברי הדרך, לרבות את מי שאינם נוהגים, ואפילו לאלה המהלכים לתומם על מדרכות. נטילת ההגה על ידו, פעם אחר פעם, אף שאין בידו רשיון נהיגה, עושה אותו מסוכן עוד יותר; חסר אחריות עוד יותר; מועד למעשי עבירה נוספים, ובעל סיכויים קלושים לשיקום. הוא איננו נרתע מעונשים קודמים, ומסתבר שעונש פסילה לשנה שלמה מהחזיק רשיון נהיגה, לא הביא אותו אל הדרך הנכונה והחוקית. התביעה לא ערערה על קולת העונש; אולם על פי סוג העבירה, תוצאתה, עברו התעבורתי והפלילי של המערער, והעובדה שכבר נפסל מהחזיק רשיון נהיגה למשך שנה - נראה העונש שנגזר עליו מתון, ובוודאי שאיננו חמור מדי, ואינני מוצא עילה להתערב בו. 6. הערעור נדחה. דריסהמשפט תעבורהתאונת דרכיםשכרותנהיגה ללא רישיוןהולך רגל