קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פסיקת מזונות ילדים בלבד - לא לאישה: .1ביהמ"ש לעניני משפחה פסק מזונות ל- 3ילדים ודחה את תביעת האשה למזונות. על כך הוגש הערעור. .2המשיב לא הופיע למרות שהוזמן, לא המציא שום עיקרי טיעון ולא ניתן לדעת מהי עמדתו. .3לגופם של דברים, נראה לי שערעור האשה מוצדק. ביהמ"ש קמא דחה את תביעת האשה למזונות משני טעמים: א. העדר חבות של הבעל כלפי האשה משום שנקטה בהליכים לפירוק השיתוף במקרקעין (דירת המגורים), ובכך גילתה את דעתה שהיא רוצה להתגרש, לא רוצה לגור עם בעלה. אם כך, אין לה זכות לדרוש ממנו מזונות - כך קבע בימ"ש קמא. ב. הטעם השני, - שאמנם לא שימש לדחית התביעה, אולם היה בו כדי להשפיע על פסיקת מזונות הילדים ויהיה לו טעם כאשר יהיה צורך לפסוק מזונות האשה, - שהאשה לא הוכיחה שאינה משתכרת בעוד שיש נתונים לשער שיש לה אפשרות להשתכר. .4שני הטעמים אינם נראים לי מן הנימוקים הבאים: לגבי העדר החבות, שני בנה"ז גרים ביחד, משמע האשה לא עזבה את הבית, כך שאין מקום לטעון שהאשה אינה גרה עם בעלה תחת קורת גג אחת. זאת ועוד, בכתב התביעה יש מספיק טענות שאומתו בתצהיר, שהחיים עם הבעל הם בלתי נסבלים: הוא סובל מהפרעות נפשיות (ולכן מוכר כנכה על הפרעות נפשיות), מתנהג בצורה בלתי נסבלת, אלים מילולית ובמידה מסויימת גם פיזית לגבי האשה ולגבי הבן הגדול, הוא זה שפרש מן האשה ודוחה כל אפשרות של מגע איתו. בשלב החקירות על תצהירי הצדדים לא נשאלה האשה, ואפילו שאלה אחת, לגבי העובדות דלעיל כך שאלה נשארו בלתי מעורערות (עם הכחשה כללית לא משכנעת מצד המשיב). בנסיבות אלה, אין שום פלא בכך שהאשה מבקשת להתגרש, מבקשת פירוק שיתוף אולם אין בכל אלה שום נימוק כדי לקבוע שהאשה איבדה את זכותה למזונות. היפוכו של דבר, האשה זכאית למזונות, ואילו הבעל הוא שמסרב לתת גט ללא שום הצדקה ולא יתכן שיצא נשכר. .5לגבי הטעם השני, יש להפריד בין שתי תקופות: התקופה הראשונה, עד מועד פטירת אבי האשה. התקופה השניה, לאחר פטירת אבי האשה. לגבי התקופה הראשונה, היו ראיות בפני בימ"ש קמא שהאשה עובדת בעסקו של אביה, וגם אם הצהירה שאינה מקבלת שכר, הרי היו ראיות שהאב שילם לה כספים באומרו כי מוטב שתעבוד אצלו מאשר במקום זר. קונסטרוקציה זו מספיקה כדי לקבוע שלאשה היו הכנסות, אולם ראוי היה להכנס יותר לגופם של דברים כדי לקבוע בגדר ממצא מה היו הכספים שהאב שילם לבתו המערערת 1, והרי ידוע שרק מעשי ידיה של האשה שהוכחו, הם שניתנים לקיזוז ולא פוטנציאל של אפשרות לעבוד, במיוחד כשישנם עדיין ילדים קטנים וכשאין מספיק נתונים והוכחות על קיום עבודה קבועה ומסודרת משך כל השנים שחלפו. העובדה שהמערערת הכניסה את הכספים לחשבון חסכון, אינה מעלה ואינה מורידה. הקובע הוא שהיא הפיקה כספים מעבודתה - ובפרוש מעבודתה - על מנת לא לעבוד במקום אחר. שונים הדברים לאחר פטירת האב. נכון שהיו ראיות שהמערערת עוזרת בחיסול עסקי אביה המנוח, אולם לא ראיתי ראיה כאילו על עבודה זו גם כן משולמת תמורה כלשהי. לכן, לכאורה יש דין שונה לשתי התקופות ובכל מקרה חייבים להקבע ממצאים בנדון זה. ייזכר, שהכנסות האשה אמורים להיות מעשי ידיה שהבעל מבקש לקזז כנגד מזונותיה. לפיכך, לכאורה, הבעל הוא שצריך להוכיח את הכנסות האשה, והרי הוא זה שתובע לנכותם. לכן לכאורה העדר ראיות, לרבות העדר נסיון לבסס ראיות מצד המשיב, חייב לפעול נגדו משום שהוא זה שלגבי מעשי ידי האשה מבקש להוציא כספים מידי האשה כדי לשלם פחות מזונות. .6התוצאה היא, שיש להזקק לתביעת המזונות של האשה ולדחות את הטענה שהיא אינה זכאית למזונות משום שביקשה פירוק או משום שמבקשת לגור בנפרד מבעלה, בין שהשניים כבר גרים בנפרד, לא כל שכן שאינם גרים בנפרד. אשר לסכום המזונות, אין לי מספיק נתונים, לא לגבי צרכי האשה, אולי (ורק אולי) לגבי יכולת הבעל, וכן יש למצות יותר את שלב ההוכחות כדי לבדוק קיום מעשי ידי האשה שהבעל יוכל לקזז כנגד מזונותיה. לכן, בנדון זה, אין מנוס מהחזרת התיק לערכאה הראשונה. .7אשר למזונות הילדים, הסכום שבימ"ש פסק הוא 735, 3ש"ח עפ"י הפרוט הבא: למערער מס' 2, שהוא בחור כבן 16, - 0 00, 1ש"ח למערערת מס' 3, נערה כבת 13, - 2 50, 1ש"ח למערער מס' 4, ילד כבן 6שנים, - 0 85, 1ש"ח סיכום ביניים 3, 35 3ש"ח בתוספת מחצית עלות אחזקת מדור ( 800ש"ח) 400ש"ח סה"כ 7, 35 3ש"ח לסכום המזונות דלעיל הוסיף בימ"ש קמא 600ש"ח דמי טיפול, שמהם יש להפחית את מלוא קצבת הילדים, משמע הסכום שבפועל יש לשלם על דמי הטיפול הוא כנראה נמוך יחסית. .8בימ"ש הסביר מדוע פסק לכל אחד מן הילדים כפי שפסק, עיקר ההפרש נובע מאי הכרת עילה לתשלום על טיפול הומאופטי או פסיכולוגי, לגבי הילדים או חלק מהם, בסכומים די מכובדים, וזאת מן הטעם שלגבי טיפול פסיכולוגי, ניתן לקבלו בשירותים הציבוריים, ואילו לגבי הטיפול ההומאופטי - זהו טיפול שגם אני לא מבין מה טיבו, מדוע הוא נדרש, ומה יש בו שאין בטיפול אחר שניתן לקבל אצל שרותי הבריאות הכלליים. .9יחד עם זאת, המזונות כפי שנפסקו לעיל נראים מכובדים למדי, רחוקים מלהיות על דרך הצמצום (מה עוד שהם בנוסף למדור ולדמי טיפול): לגבי הבן הגדול, שזכה ב- 000, 1ש"ח, הוא לומד בישיבה עם פנימיה, ושכר הלימוד הוא בסה"כ 180ש"ח לחודש, הווה אומר: 820ש"ח נפסקו על כל הצרכים האחרים לגבי בחור שאת מירב ימות השנה מבלה בפנימיה בישיבה והחיוב כלפיו הוא מדיני צדקה. הסכום שנדרש לגבי אותו בחור היה 980, 1ש"ח, שנראה לבימ"ש קמא כמוגזם, ושכלל 880ש"ח תשלום לפסיכולוג שכאמור, לא הוצדק. לכאורה, נהג בימ"ש קמא ברחבות כלפי הבן כאשר הפחית בעיקר רק את הסך 880ש"ח. לגבי הילדה, נדרש סכום של 684, 1ש"ח שנראה היה לביהמ"ש כמוגזם, הסכום כלל 280ש"ח שכר לימוד, ולכן הסכום שנותר בסך 250, 1ש"ח מבלי לכלול החזקת מדור משום שזה נפסק בנפרד, הוא סכום שלכאורה אין שום מקום להתערב בו. לגבי הילד הקטן, הסכום שנדרש הוא 685, 1ש"ח, ממנו 600ש"ח על טיפול הומאופטי, שכאמור, לגביו לא סופקה מידת הוכחות מספקת כדי להצדיקו. .10כאמור, ביהמ"ש הוסיף דמי טיפול, סכום שנראה לכאורה לגמרי לא נמוך במיוחד שרק אחד מהילדים הוא יחסית צעיר, וכבר עומד ללמוד בבית ספר (ואולי כבר לומד בבית ספר). יתכן שדמי הטיפול שימשו יותר מסווה להשארת קצבת הילדים בידי האם, אולם זהו בוודאי שיקול שאינו מוצדק מבחינה משפטית כאשר נפסקים מלוא הצרכים. יחד עם זאת, משיפסקו מזונות לאשה, ממילא תתבטל הזכות לדמי טיפול, משום שאשה הזוכה למזונות מבעלה חייבת לטפל בילדי האב - בעלה. רק אשה שלא מקבלת מזונות (בין שאינה זכאית להם מעיקרם של דברים ובין שמזונותיה מקוזזים כנגד מעשה ידיה) רק לגבי אשה שכזאת זכאים הילדים לדמי טיפול. לכן, לאחר שביהמ"ש יפסוק מזונות לאשה, יוכל להתייחס בשיקול חוזר גם לדמי הטיפול וממילא יתייחס לקצבת הילדים (אולי בינתיים תהיינה ראיות מדוייקות יותר לגבי הצרכים הפסיכולוגיים או ה"הומאופטיים", לרבות העלות לקבלתם בסקטור הציבור שביהמ"ש יוכל להזקק גם להם). כמובן שאישור הוצאות לא מבוטלות על אותו טיפול נפשי צורך התייחסות חוזרת ליכולת האב לספקן, ולמידת החיוב לספק צרכים שכאלה, במיוחד שלגבי הבן הגדול החיוב הוא מדיני צדקה בלבד. כפוף לאמור לעיל, אין הצדקה להתערב בסכום מזונות הילדים, אין חריגות בולטות שמצדיקות התערבות ערכאת הערעור, ובוודאי לא בערעור של הילדים. .11אשר על כן נפסק כדלקמן: א. הערעור מתקבל בכל הקשור למזונות האשה - המערערת מס' .1נקבע מפורשות שהמערערת 1זכאית למזונות (כפוף לניכוי מעשי ידיה, ככל שיהיו וככל שיוכחו). ב. התיק מוחזר לבימ"ש קמא לפסיקת מזונות המערערת מס' 1, ובאותה הזדמנות תהיה כמובן התייחסות חוזרת לענין דמי הטיפול וקצבת הילדים. ג. המשיב ישלם למערערים את הוצאות הערעור וכן שכ"ט עו"ד בסך 000, 5ש"ח + מע"מ בתוספת ריבית מירבית והפרשי הצמדה עד התשלום בפועל. ד. הערבות מצד המערערים להבטחת הוצאות הערעור תוחזר להם באמצעות ב"כ עו"ד זיו. קטיניםמזונות ילדיםמזונות