קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא צו מניעה להגבלת עיסוק ומניעת תחרות: .1לפנינו בקשה למתן צו מניעה להגבלת עיסוקן של המשיבות, למניעת תחרות שלהן בעסקי המבקשת בכל דרך שהיא, ולמניעת התקשרות עם ספקים ולקוחות של המבקשת, גילוי ושימוש במידע סודי, הכל - כמפורט ברישא של הבקשה. .2המבקשת היא חברה להשמת כח אדם בתחום המחשבים וההי - טק, העוסקת גם במתן שירותי תוכנה ללקוחות בתחום הנ"ל, ובשיווק ומכירה של מוצרים באותו תחום. בקצרה ייאמר כי השמת כח אדם מתבצעת על ידי פניה של המבקשת לחברות הי - טק ומחשבים וקיום מגעים עמן. המבקשת מקבלת מהחברות פירוט המשרות הפנויות הדרושות להן, לרבות תיאור התפקיד הדרישות ותנאי השכר, ופועלת במקביל לאיתור מועמדים לעבודה ועורכת עמם ראיונות. המבקשת מקשרת בין דורש העבודה לבין המעביד הפוטנציאלי בהתאם למידת התאמתם זה לזה. .3המשיבות עבדו אצל המבקשת, ופוטרו ביום .27.8.98 המבקשת טוענת כי באותו יום גילה מנהל המבקשת, כי המשיבות הכינו תוכנית עיסקית מפורטת להקמת חברה שמטרתה היתה להתחרות במבקשת בתחום השמת כח אדם בענפי המחשבים/הי-טק. לטענת המבקשת - בנויה התוכנית העיסקית על גניבת סודותיה של המבקשת, לקוחותיה ושיטות העבודה שלה. כמו כן טוענת המבקשת כי מנהל המבקשת מצא אצל המשיבות גם רשימה של 338 לקוחות של המבקשת שהתקשרו עמה בשנה האחרונה, ואשר נלקחה על ידי המשיבות ממחשב המבקשת. כן טוענת המבקשת כי המשיבות צילמו במירמה ובגניבה את קטלוג הלקוחות המסווג ובו פירוט שמות הלקוחות, אנשי הקשר אצלם, צרכי הלקוחות ופירוט המשרות הפנויות והדרושות. העתקי כל המסמכים הנ"ל צורפו לבקשה. .4המבקשת טוענת כי המשיבות עומדות להתחרות בה על ידי פניה ללקוחות והצעת שירות השמה תוך שימוש בסודותיה המקצועיים אשר נרכשו עקב עבודת המשיבות אצלה. המבקשת פיטרה מיד את המשיבות, ואף הגישה תלונה למשטרה כנגדן בגין המעשים הנ"ל. .5המבקשת טוענת כי יש לה סודות בני הגנה, לרבות שמות הלקוחות, שיטות עבודה, תנאי התקשרות, צרכי הלקוחות, אשר השימוש בהם יגרום לה נזק רב ולפיכך היא מבקשת להגביל את עיסוק המשיבות, ולאסור עליהן להתחרות בעיסקי המשיבה, הכל כמפורט בסעדים שנתבקשו בבקשה. הבקשה שבפנינו היא למתן צו מניעה זמני עד להכרעה בתיק העיקרי. .6המשיבות כופרות בטענות המבקשת. לטענת המשיבות, אין להן כל התחייבות להגבלת עיסוקן כלפי המבקשת. הידע שברשותן אינו בגדר מידע סודי, אלא ידע כללי ונסיון בתחום השמת כח אדם בענף ההי-טק. גם רשימת חברות ההי-טק, אנשי הקשר ותנאי המשכורת ושיטות העבודה הם ידע כללי ונסיון מקצועי שניתן לעשות בו שימוש ללא הגבלה. .7עוד טוענת המשיבות כי נספח א' לתצהיר מנהל המבקשת נגנב מתיקה של המשיבה מס' 1על ידו, בנסיבות הפוגעות בחוק הגנת הפרטיות תשמ"א - 1981, ולפיכך לא באה המבקשת בנקיון כפיים לבית הדין. במאזן הנוחות - יהיה הנזק שיגרם למשיבות גדול בהרבה מזה שיגרם למבקשת, אם בכלל. לאחר שמיעת העדויות, וקריאת הפרוטוקול המוצגים וטעוני הצדדים אנו קובעים כדלקמן: .1הכלל הוא, כי בהליכים הדנים בסעדים זמניים די בראייה לכאורה מצד המבקשת כדי לקבל את הסעד כדי לבירור התביעה העיקרית. בתיקים מסוג זה - בהם אנו עוסקים בהגבלת חופש העיסוק - יש לדרוש מהצד המבקש סעד זמני, מידת הוכחה גבוהה מזו הנדרשת בהליך רגיל של סעד זמני (ראה ת.א. 956/88 תעשיות אלקטרוכימיות (פרוטארום) בע"מ,לא פורסם, עמ' 14). .2בין המבקשת למשיבות לא נחתם כל הסכם, לא בכתב ולא בדרך אחרת להגבלת עיסוקן והמונע תחרות במבקשת. יש איפוא לבחון את המקרה לאור הוראותיו של "חוק יסוד: חופש העיסוק", אשר קובע בסעיף 4: "אין פוגעים בחופש העיסוק אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנוצר לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש, או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו". .3בהעדר קיומו של הסכם המגביל את עיסוקו של העובד לאחר ניתוק יחסי העבודה, עלינו לנקוט זהירות רבה, ולהשתכנע במידה גבוהה של שיכנוע כי קיימת ראיה לכאורה בדבר קיום סודות מקצועיים ומסחריים של המבקשת אשר יש להגן עליהם, וכי פעולתן של המשיבות היתה שלא בתום לב, עד אשר יש חשש סביר כי יעשו שימוש בסודות המקצועיים והמסחריים הללו, ויגרמו נזק למבקשת, אם יתחרו בה. (ראה דיון נג/17- 3טוני טועמה נ' טכנוגומי ליסיצקי ואח' פד"ע כה' עמ' 227). .4לקביעה כי "עקרון חופש התחרות אינו יכול לעמוד מול התחייבות מפורשת בהסכם" (ע.א. 4/71 ברמן נ' משרד להובלת משאות פרדס חנה פ"ד כט' (2) 718), יש גם פן הפוך - לפיו יש לנקוט זהירות כפולה ומכופלת עת אנו באים להגביל חופש עיסוקו של אדם מקום שלא קיימת לגביו התחייבות מפורשת שלא לעסוק בעיסוקו לאחר סיום יחסי עובד מעביד. .5לענין מהותם של סודות מקצועיים, נדרשה הפסיקה רבות. כבר נפסק כי רשימת לקוחות וספקים, ומידע המתייחס אליהם "כל אלה נכללה בהגדרת סוד מסחרי" וכאלה ראויים להגנה שהדין מעניק לסוד מסחרי (ראה ת.א. 956/88 תעשיית אלקטרוכימיות (פרוטארום) פ"ד כז' (1) עמ' 576, וכן דיון נג/17- 3טועמה נ' טכנו גומי פד"ע כה' עמ' 227). לגבי קשרים עם לקוחות, נפסק כי אף הם מהווים סוד מסחרי ומקצועי (ע.א. 136/56 פוקס נ' אילון פ"ד י"א 358וכן בת.א. 2346/66 דחף נ' גיל פס"מ ס' 390וכן ע.א. 1371/90 דמתי נ' גנור, פ"ד מד(4), 847וכן ע.א. 150/90 רב בריח בע"מ נ' אמגר פ"ד לה(1) 817, 822). .6הפסיקה אף דנה בשאלה אם מידע יכול להיחשב כסוד מקצועי: "מידע ייחשב כ"סודות מקצועיים", כאשר הידיעות הן "כאלה שמתחרה יוכל לעשות שימוש בהן בפעילות העיסקית המתחרה. לא חשוב אם ניתן לכל אחד להשיג בעצמו את ההישג הנדון - כאשר הגילוי עשוי לחסוך לו טירחה, זמן והוצאות" (ראה ת.א. 956/88 תעשיות אלקטרוכימיות (פרוטארום) בע"מ נ' משיח ואח’, לא פורסם). המבחן הוא זה: אם על אף הידיעה הקיימת אצלה יש לסוד ערך כלכלי במתן עדיפות לבעליו לעומת מתחריהם בכללם, או כפי שהעמידו את השאלה באנגליה:נאם יש לשער כי ימצא מישהו המוכן לשלם לבעל הסוד כדי לקבל את גילויו". (ציטוט ממאמרו של פרופ' טדסקי "סודות עיסקיים" הפרקליט לה חוברת א' עמ' 5). ועוד נאמר באותו מקום: "ערכו הכלכלי של סוד עיסקי גובר ככל שסודיותו רבה יותר בהווה ועשוי להאריך ימים בעתיד". .7כמו כן, נפסק, כי ידיעות כלכליות ונסיון מקצועי אינם בגדר סוד מקצועי: בע"א 206/7מיגן נ' פאר ואח' פד' כז' 676 1עמ' 578נאמר ע"י כב' השופט כהן: "... התחייבות מכללא של העובד, שעליו לקיימה גם אחרי סיום יחסי העבודה, מוגבלת לידיעות סודיות ואיננה חלה על ידיעות שהן נחלת הכלל ועל ידיעות מקצועיות כלליות ונסיון מקצועי שרוכש העובד מתוך עבודתו". .8מהעדויות עולה לכאורה, כי בארץ פועלות מספר חברות העוסקות בהשמת אנשי הי-טק לעבודה כדוגמת המבקשת. הדרישה לעובדים בענף המחשבים/הי-טק באה לידי ביטוי במודעות ה"דרושים" בעיתונים וגם באינטרנט. לכאורה, עולה מהעדויות כי החברות המעסיקות, אשר מחפשות עובדים, פונות בו - זמנית למספר חברות כח אדם להשמת אנשי הי-טק כדי לקבל את העובדים הטובים ביותר. לא הוכחה איפוא זכות בלעדית כלשהי של המבקשת, לגבי פניה או קשרים עם אותן חברות לצורך השמת עובדים. .9נספח ד' לתצהיר המשיבות הינו קובץ מודעות "דרושים" מהעיתונות, והוא נלקח באקראי מהעתונים שפורסמו במועד בו גובש אותו קובץ. אנו מקבלים את עדות המשיבה 1, כי רשימת 52החברות המופיעות במסמך נספח א' לתצהיר מנהל המבקשת הורכבה ממודעות העיתונים. לכאורה עולה כי 34חברות מתוך אותן 52המנויות בנספח א' הנ"ל, פרסמו מודעות "דרושים" באותו שבוע. .11לכאורה, אף עולה מהעדויות, כי ניתן להשיג את המידע אודות הלקוחות (החברות המעונינות להעסיק עובדים) גם באמצעים שהם נחלת הכלל: רשימת חברות ההי-טק וענף המחשבים אינה בגדר מידע סודי, וניתן לאתרו בדפי זהב ובאינטרנט. גם את רשימת החברות הזקוקות לעובדים, ניתן להשיג בעיתונות ובאינטרנט. .12ובאשר לטענה כי צרכי הלקוחות הינם בגדר מידע סודי - לכאורה עולה מהעדויות כי שמות הלקוחות, צרכיהם ותיאור המשרות הנדרשות ניתן להשגה בנקל בעיתונות, באינטרנט או במאגרי מידע תמורת סכום קטן. בהיות ענף המחשבים/הי-טק דינמי ומתפתח בצורה מואצת, עולה לכאורה כי צרכי הלקוחות, שהם - מהות המשרות הנדרשות, כישורי העובדים, והקשרים הנדרשים, משתנים אף הם בהתאם. .13באשר לזהות אנשי הקשר בחברות - אנו מקבלים את עדות המשיבה 1, כי על ידי פניה טלפונית אחת ניתן לקבל את שם איש הקשר אצל אותו לקוח. כן אנו מקבלים את עדות המשיבה כי אנשי הקשר הנ"ל מתחלפים ויש בכל פעם צורך לברר מי הם. .14לא הוכח לכאורה, כי בידי המשיבות מידע סודי של המבקשת. כעולה מהעדויות, הקימו המשיבות חברה להשמת כח אדם בשם טריפל - טק בע"מ. המשיבות העידו כי החברה עדיין לא פנתה ללקוח כלשהו ולא עשתה כל פעילות. המשיבות עצמן הצהירו (עמ' 5שורה 5לפרוטוקול) כי אין ברשותן כל מסמך או מידע או קטלוג של המבקשת, והמבקשת אף לא הוכיחה לכאורה כי מסמכים כאלה אכן נלקחו על ידי המשיבות. .15גם התקנת התוכנה פי.סי. אניוור לא הוסתרה לכאורה ממנהל המבקשת. מהעדויות עולה לכאורה כי הוא ידע שהתוכנה מותקנת במחשב של המשיבה 3, אך לכאורה, לא ביקש להוריד את התוכנה, ולא הביע חשש כי היא תגרום לגניבת מידע כלשהו. כמו כן - לא הוכח לכאורה כי באמצעות התוכנה נלקחו נתונים מהמבקשת על ידי המשיבות. מה שהוכח הוא כי התוכנה הותקנה לכאורה כדי לסייע למשיבה 3לעבוד בצורה יעילה יותר וגם מן הבית לטובת המבקשת. .16המבקשת לא הוכיחה לכאורה כי יש לה זכות קנינית בת הגנה. לכאורה עולה, כי בכל פעם מתפרסמות מודעות של חברות המעונינות להעסיק עובדים ומציבות דרישות חדשות. דרישות אלה, שהן בגדר צרכים משתנים של הלקוחות - אינן לכאורה קנינה של המבקשת. לא הוכח לכאורה כי למבקשת יש "בלעדיות" על אותן חברות, אלא להיפך - אותן חברות המוגדרות על ידי המבקשת כ"לקוחות" פונות למספר חברות כח אדם בו זמנית. .17באשר לטענה כי המשיבות צברו מידע סודי אצל המבקשת - הוכח לכאורה כי המשיבות היו בעלות כלים לאיבחון מועמדים והשמת עובדים עוד לפני שהחלו לעבוד במבקשת: המשיבה 1היתה בעלת הכשרה באבחון מועמדים ושיבוצם במקומות עבודה, המשיבה 2הינה בוגרת מדעי ההתנהגות, וניהלה סניף של חב' מנפאואר תוך עיסוק בהשמת כח אדם, המשיבה מס' 3היא בעלת תואר שני בתחום ההתנהגות הארגונית ועבדה בעבר בחברת תל דור תוך ביצוע השמות עובדים לפרויקטים ספיציפיים בתחום המיחשוב וההי-טק. לכאורה, לא הוכח כי המשיבות רכשו את הידע והמיומנות בנושא השמת כח אדם אצל המבקשת. .18בפנינו לא הוצגה כל "רשימת לקוחות" של המבקשת. הרשימה של 338חברות, היא רשימה מחוקה, אשר לא ניתן לזהות בה ולו אף שם אחד של לקוח. לפיכך - יש לכאורה לקבל את דברי המשיבות כי מרבית שמות החברות הנ"ל נלקחו ממודעות העיתונים והכלים האחרים העומדים לרשות הכלל. מסקנה זו עולה מהעדויות עצמן: המשיבה 1נחקרה על יצירת קשרים עם חב' "אפרת" שהמבקשת טענה כי היא אחת מלקוחותיה. שמה של חב' אפרת הופיעה באוסף המקרי של מודעות הדרושים אשר צורף כנספח ד' לתצהיר המשיבה .1 .19לכאורה גם העובדים שיושמו לעבודה כבר אינם לקוחותיה של המבקשת כיוון שענינם נסתיים והמבקשת מצאה להם עבודה. גם מנהל המבקשת מודה כי רשימת המשרות שיש למבקשת משתנה כל הזמן. .20באשר לטענה כי המשיבות עלולות להתחרות במבקשת על לקוחות פוטנציאלים שלה כבר נפסק כי לקוחות פוטנציאלים אינם בגדר לקוחות לצורך הגבלת עיסוקו של עובד (ראה ת.א. 1370/91 עולם האופנה בע"מ נ' יצחקי, לא פורסם). .21לא הוכח לכאורה כי המשיבות פעלו בחוסר תום לב. המשיבות פוטרו מעבודתן על ידי המבקשת. המשיבה 2פוטרה משום ש"זילזלה בעבודה", והתוצאות שלה היו עלובות, כדברי מנהל המבקשת (ראה עמ' 5שורה 10ואילך לפרוטוקול). עדות זו סותרת לכאורה את דברי מר פרץ בס' 3לתצהירו לפיו פוטרו כל המשיבות בגלל "גניבת תוכנית עיסקית וסודות המבקשת". מאידך - עולה לכאורה כי במבקשת היו יחסי עבודה גרועים, אשר גרמו למשיבות לרצות לעזוב. .22לכאורה אין אנו מוצאים כי המשיבות נהגו בחוסר תום לב בכך שחפצו להקים חברת השמה משל עצמן. רעיון זה אינו נוגד לכאורה את חוק יסוד חופש העיסוק. המשיבה 1אף העידה כי המשיבות הן אלה שכתבו את התוכנית העיסקית, לא הראו אותה לאיש, והיא אינה בגדר תוכנית מגובשת. תוכנית זו אינה מסמך השייך למבקשת, והיא הוצאה מתיקה של המשיבה מס' 1שלא ברשות על ידי מנהל המבקשת, ובניגוד לחוק הגנת הפרטיות. לכאורה, נהג מר פרץ עצמו בחוסר תום לב, ובקשת המבקשת נגועה באי נקיון כפיים. .23באשר למאזן הנוחות - לא הוכח אף לכאורה כי יגרם למבקשת נזק כתוצאה מתחרות של המשיבות, ולפיכך נוטה מאזן הנוחות לטובת המשיבות. כאמור לעיל, פונות החברות המוגדרות כ"לקוחות" למספר חברות השמת כח אדם, צרכי אותן חברות משתנים ויש ללמוד אותם מחדש בכל פעם. הגבלת עיסוקן של המשיבות לא תתרום לכאורה לשמירת זכויות קניניות של המבקשת. מאידך - אם ינתן צו מניעה כנגד המשיבות, הוא יחסום את תחום העבודה שלהן לתקופה לא קצרה, כאשר כבר השלימו את רישום החברה והקימו תשתית לפעילות עיסקית. .24לסיכום - אנו קובעים כי לכאורה לא עמדה המבקשת בנטל ההוכחה המוטל עליה לצורך קבלת צו מניעה, ואף לא הוכיחה כי מאזן הנוחות נוטה לטובתה. לפיכך - אנו דוחים את הבקשה למתן צו מניעה זמני. .25הנתבעות יגישו כתב הגנה כנגד התביעה העיקרית תוך 30יום ממועד קבלת ההחלטה. .26דיון מוקדם בתביעה העיקרית יתקיים ביום 31.12.98בשעה 45:ב.8 .27המבקשת תשלם למשיבות (לכולן ביחד) הוצאות ההליך בסך 500, 4ש"ח + מע"מ וזאת תוך 30יום ממועד קבלת ההחלטה. לאחר מועד זה ישא סכום ההוצאות הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן ההחלטה ועד ליום התשלום בפועל.צוויםצו מניעההגבלת חופש העיסוקסעיף הגבלת תחרות / מניעת תחרות