קניית דירת עמידר של ההורים לאחר פטירה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא קניית דירת עמידר של ההורים לאחר פטירה: מהות העתירה זו עתירה נגד החלטת המשיבות מתאריך 18.3.01 ומתאריך 7.5.2002 (נספחים יא ו - יח) אשר דחו את בקשת העותר לרכישת דירה מס. 22 ברחוב החרמון 19,יבנה (להלן:"הדירה") במסגרת מבצע: "קנה ביתך" העתירה הוגשה בתאריך 27.8.2002. עובדות רלבנטיות העותר הינו שוכר של הדירה נשוא העתירה. לטענת העותר מאז השכרת הדירה בשנת 1976 התגוררה בה אמו עד לפטירתה בתאריך 18.1.1999. לאמו לא היתה דירה אחרת בבעלותה. לטענת העותר הוא התגורר עם אמו במשך שנים רבות, למעשה מאז השכרת הדירה ועד עצם היום הזה, לרבות בשלוש השנים האחרונות. כן הוא ציין כי אין לו דירה אחרת בבעלותו. לאחר פטירת אמו פנה העותר בבקשה להמשיך להתגורר בדירה, מאחר ולטענתו יש לו זכויות של דייר ממשיך. עמידר הוציאה לו אישור (נספח ג1) בו נאמר כי הנ"ל מחזיק בדירה ללא חוזה שכירות לאחר פטירת האם, וכי האישור ניתן לצורך הוצאת תעודת זכאות. כן המציא העותר מכתב חתום ע"י שכניו לפיו הם מאשרים שהוא התגורר בדירה בשנים האחרונות. ( ג'2). בתאריך 1.6.1999 החליטה המשיבה מס. 1 לאשר את בקשת העותר לפני משורת הדין להכיר בו כדייר ממשיך, למרות שלא היתה משוכנעת כי הוא התגורר בפועל בדירה במשך 3 שנים לפני פטירת אמו , היות והוא המציא מסמכים רק בהקשר לשנים 1994 - 1995, שציינו שם את הדירה ככתובתו. לעניננו, עמידר החליטה לדחות את בקשת העותר לרכוש את הדירה שנמצאת בדיור הציבורי ובה הוא מתגורר עתה, מהטעם שהוא אינו עומד בהנחיות שיצאו לענין "קנה ביתך".. ביום 5.5.2002 נדון עניינו של העותר בפני ועדת החריגים הבינמשרדית, בה חברים נציג משרד הבינוי והשיכון, נציג משרד האוצר ונציג החברה המאכלסת. הועדה החליטה שלא לשנות החלטת עמידר. ד י ו ן 1. ה ד י ן בתאריך 3.4.2000 הוצאו הנחיות לחברות המאכלסות ממשרד הבינוי והשיכון ומשרד האוצר בהקשר למבצע של:"קנה ביתך". תנאי המבצע עודכנו בנוהל משרד האוצר ומשרד הבינוי והשיכון מיום 26.11.2000, שהוא הנוהל הרלבנטי לעניננו. סעיף 2 להוראות נוהל המבצע קובע את הזכאות לרכישת הדירה באלו המלים: ”זכאי רשאי לרכוש את הדירה בה הוא מתגורר במחיר ובתנאים האמורים, ולצורך כך יגיש בקשה". סעיף 1.7 למבצע קובע מיהו זכאי במלים אלו: "זכאי´- כהגרתו בחוק הלוואות לדיור או מי שעונה להגדרה "חסר דירה" מאז מגוריו בשיכון הציבורי, ובלבד שהתגורר בדירה ציבורית כדין או על פי חוזה, תקופה של שתיים עשרה שנים שלמות ורצופות לפחות, מהן לפחות 7 שנים רצופות לפני היום הקובע" לענין דייר ממשיך קובע הנוהל: "רשאי הדייר הממשיך לרכוש את הדירה הציבורית על פי הכללים בנוהל זה ולצורך כך יגיש בקשה; ואולם לענין מניין תקופת המגורים של "הדייר" הממשיך" יש לפעול לפי הכללים שלהלן: א. על הדייר הממשיך חלה חובת מגורים של 12 שנים ברציפות לפני מימוש הרכישה כפי שמוגדר בסעיף 1.7 לגבי "זכאי". ב. יימנו רק תקופות מגורים בשיכון הציבורי על פי הכללים המוגדרים בסעיף 5".. סעיף 1.3 קובע: "דייר ממשיך - בן זוג של זכאי שנפטר או של זכאי שעבר להתגורר במוסד סיעודי,וכן ילדו,נכדו, הוריהו או מי שהיה בחזקתו של הזכאי על פי מינוי בית משפט מחוזי כאפוטרופוס, ובלבד שהוא התגורר עם הזכאי בדירה הציבורית תקופה של שלוש שנים לפחות לפני מועד פטירת הזכאי, או למועד שבו עבר הזכאי להתגורר במוסד סיעודי. דייר ממשיך רשאי להגיש בקשה לרכישה רק לאחר שאושר וחתם על חוזה שכירות". לפי סעיף 6.1.1 לנוהל יש לאמת את הנתונים המזכים ברכישת דירה; חלק מאימות זה נעשה באמצעות :"ביקורי מעגל" שנערכים מטעם המשיבה מס. 1 מפעם לפעם, וכן שתמצית מרשם האוכלוסין תאמת מגורים בדירה הציבורית בתקופה הנדונה. 2. ישום הדין על העובדות שנבדקו במהלך השנים נערכו דוחות ביקורת מעגל בבית אמו של העותר. (נספחים ב1 - ב12) הדוחות נכונים לתאריכים: 15.12.1985, 9.12.1986, 3.2.1988 , 23.7.1989, 23.8.1990, 1.11.1992, 30.1.1992, 17.7.1993, 21.7.1994, 3.11.1996, 7.7.1997, 15.10.1998. בדוחות מצוין כי אמו ז"ל של העותר מתגוררת לבד בדירה. האם גם הצהירה ברוח זו, ולאור זאת זכתה להנחות בשכר דירה במהלך השנים. העותר הסביר בבית המשפט (עמ. 5) שלאמו היה חשוב לקבל הנחות בשכר דירה, ולכן אמרה את שאמרה. לענין כתובת מגוריו בשדרות בתקופה מסויימת הסביר כי הוא נישא (בינתיים הוא כבר התגרש) בדירה נשוא העתירה לאחר מכן היא לחצה עליו לעבור להתגורר בשדרות, וכדי לקבל זכאות שם, שינה הוא גר בדירת אמו עם רעיתו דאז, ברם זו לא יכלה לראות את חוליה של אמו, ועקרה לשדרות.. כדי לקבל דיור בשדרות, בלחצה של רעיתו, שינה את כתובת מגוריו לשדרות. מהדיון בבית המשפט גם עלה כי העותר משתכר כ - 4000 ₪ לחודש, ובכספי ירושת אמו רכש לו רכב ; כמו כן הוא נרשם לנישואין. עמדת המשיבים בעיקרה היתה כי העותר לא עמד בתנאי הסף לרכישת הדירה,כלומר דיור רצוף במקום במשך 12 שנה אחרונות. ב"כ העותר הלין על כך שלעותר לא ניתנה זכות להופיע בפני הועדה לה הוגשו תצהירי שכנים; הוא הדגיש כי בידיו תצהירים נוספים של שכנים וביקש להגישם לועדה וכן שיזומן על-ידה. לאחר הדיון בבית המשפט, הוגשו התצהירים הנוספים לועדה, ברם שוב לא זומן ב"כ העותר לשימוע וע"כ המשיך להתלונן. איני סבורה שהצדק עמו. המדובר בהחלטה מינהלית, שניתן להגיע למסקנות לגביה ע"י ריכוז חומרים שונים. אחד מהם הוא תצהירים של שכנים, שיכולים להזים את דוחות הביקורת במקום. הוועדה לא צריכה לנהל משפטים ולערוך חקירות או לשמוע טיעונים. המסמכים צריכים לדבר בעד עצמם, והחלטתה לאור את היא שמבוקרת ע"י בית המשפט. בעצם אין העותר תוקף באיזו סיבה מינהלית מובהקת או אחרת את החלטת הועדה, אלא גורס שיש לו זכות של דייר ממשיך לפי החוק לרבות הזכות לרכוש את דירתו. מאחר והמבצע דורש לפחות 12 שנים של שהות רצופה בדירה אותה רוצים לרכוש, ומאחר ועפ"י דוחות המעגל וכן עפ"י תעודת הזהות ומכח נישואיו עם תושבת שדרות, סברה הוועדה שהעותר לא גר בתקופה הנחוצה בדירה נשוא העתירה, יש לבדוק האם בהצטברות נתונים אלה שיקול הדעת של הוועדה היה בלתי סביר. איני סבורה שהועדה שגתה או ששיקול הדעת שלה והמשקל שייחסה לראיות שהוצגו בפניה הינו בלתי סביר, שניתן להתערב בהחלטתה, וכך אני קובעת. אני סבורה, והדבר גם עולה מפרוטוקל הדיון, כי המשיבות עשו רבות על-מנת לבחון את מצבו של העותר במסגרת המבצע, ולקבל גם ראיות חדשות לענין זה. הוא קיבל מעמד של דייר ממשיך, כשהוועדה אינה משוכנעת לגמרי שהדבר מגיע לו. פעמיים התאפשר לו להגיש ראיות לצורך מעבר תנאי הסף של שהות רצופה של 12 שנים במקום; תוך כדי הדיון בעתירה זו הוא גם הגיש ערר על גובה דמי השכירות שהוא משלם. ( ביהמ"ש קיבל הודעה שהערר נדחה). עם כל אלה העותר לא הצליח לשכנע כי גר בדירה בתקופה הנדרשת במסגרת המבצע, ולכן דין עתירתו להדחות. העותר ישלם למשיבה הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 7,5000 ₪ פלוס מע"מ. הסכום ישא ריבית והצמדה כדין. מקרקעיןדייר מוגן (הגנת הדייר)דירות עמידר / עמיגור / חלמיש