תאונה בשכרות - 254 מיקרוגרם אלכוהול בדם

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תאונה בשכרות - 254 מיקרוגרם אלכוהול בדם: לפני ערעור על פסק דינו של בית משפט לתעבורה בחיפה אשר ניתן ביום 1.12.10 על ידי כב' השופט ש. בנג'ו בתיק ת"ד 30976-07. המערער הובא לדין בבית משפט לתעבורה בגין עבירה של נהיגה בשכרות, נהיגה בקלות ראש, גרימת נזק לרכוש ולגוף וכן סטייה מנתיב נסיעה. בכתב האישום נטען כי המערער נהג ביום 23.3.07 ברכב ברחוב פינחס ספיר שבקרית ים כשהוא שיכור. המערער סטה מנתיב נסיעתו לעבר המסלול הנגדי והתנגש בדיונת חול שבשולי הנתיב וכתוצאה מכך נחבל בגופו והרכב ניזוק. בדיקת הינשוף שנערכה למערער הראתה כי בגופו נמצא רכוז של 254 מיקרוגרם אלכוהול בכל ליטר אוויר נשוף. בית משפט לתעבורה הטיל על המערער את העונשים הבאים: 3 חודשי מאסר בפועל, 8 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים, 42 חודשי פסילה בפועל ו-6 חודשי פסילה על תנאי למשך 3 שנים וכן קנס ע"ס 1,500 ₪ שישולם ב-3 תשלומים. הערעור מופנה כנגד חומרת הדין. ב"כ המערער טען כי תחילה המערער כפר בעובדות כתב האישום והתיק נקבע לשמיעת ראיות, אך משלא הגיעו עדי התביעה, ניהלו הצדדים מו"מ ביניהם ובחנו את האפשרות להגיע להסדר טעון. הצדדים הודיעו לבית המשפט כי הגיעו להסדר טעון לפיו המערער חזר בו מכפירתו, הודה בעובדות כתב האישום, הורשע ובית המשפט דחה את הדיון לטעונים לעונש. ב"כ המערער טען כי בשלב מסוים התגבש הסדר אם כי בישיבות שנדחו התברר לו כי המשיבה נסוגה מהסיכום וההסדר שהביא להודאת המערער בעובדות כתב האישום. לכן סבור המערער כי הודאתו הייתה שלא כדין וכי בנסיבות העניין עלול להיגרם לו עוות דין ומכאן זכותו להליך הוגן, זכות שקופחה בצורה קשה בבית משפט לתעבורה. כבר עתה אומר כי דין טענות אלו להידחות. עיון בפרוטוקול בימ"ש לתעבורה (ראה פרוטוקול מיום 1.12.10 עיינו בדברי הסנגור בעמ' 7 ובדברי המערער בעמ' 8 ש. 28 ואילך וגם תחילת גזר הדין בעמ' 9), מראה כי הודאת המערער הייתה כדין ומשהועלתה רק לאחר גזירת הדין, אין לתת לה כל משקל. לדעת המערער בית המשפט החמיר איתו יתר על המידה, עברו התעבורתי אינו מכביד, נתוניו של המערער נורמטיביים ועל כן יש להקל בדינו. ב"כ המשיבה טען כי המערער הורשע בהעדר וכי הוא לא הודה ונטל אחריות. טענות המערער ביחס למועדי הדיון חסרות שחר. הדיון נקבע במעמדם של המערער וב"כ ומשלא התייצבו לדיון הוא הורשע בהעדרו. אעיר כי גם טענות אלה אינן עולות בקנה אחד עם האמור בפרוטוקול - עיינו במקומות שהפניתי אליהם לעיל ובעיקר בגזר הדין. המשיבה טענה כי העונש בנסיבות העניין סביר ואינו חמור, תוך שהיא מפנה לפסיקה שבה הוטל עונש מאסר בפועל ארוך מהמאסר שהוטל על המערער. על כן ביקשה לדחות את הערעור. לאחר שעיינתי בפסק הדין של בית משפט לתעבורה, בכתב האישום, בהודעת הערעור ושמעתי את טענות הצדדים אני מחליט לקבל את הערעור באופן חלקי כפי שיפורט להלן. ככללל, ערכאת הערעור אינה נוהגת להתערב בעונש שהטילה הערכאה הדיונית, למעט מקרים נדירים ויוצאי דופן שבהם הטילה הערכאה הדיונית עונש חמור מהעונש המקובל במקרים דומים ועל כך נאמר: " כלל ידוע הוא כי אין ערכאת הערעור מחליפה את שיקול דעתה בשיקול דעתה של הערכאה הדיונית בכל הנוגע לגזירת דינו של נאשם אלא בנסיבות חריגות, כאשר נפלה בגזר דינה של הערכאה הדיונית טעות מהותית הבולטת על פניה או שהעונש שנגזר על ידה חורג באופן קיצוני מרמת הענישה המקובלת בנסיבות דומות [ראו למשל: ע"פ 1242/97 גרינברג נ' מדינת ישראל, פסקה 7 (לא פורסם, 3.2.1998); ע"פ 3091/08 טרייגר נ' מדינת ישראל, פסקה 11 (לא פורסם, 29.1.2009); ע"פ 4629/09 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 38 (לא פורסם, 18.11.2009); ע"פ 420/07 הנ"ל, בפסקה 94]..." - ע"פ 6809/09 ויאצסלב מלינובסקי נ' מדינת ישראל, (ניתן ביום 31.3.2011). ראו לעניין זה גם ע"פ 9097/05 מדינת ישראל נגד ורשילובסקי (ניתן ביום 3.7.06) וע"פ 6681/09 אלחטיב נגד מדינת ישראל (ניתן ביום 13.1.10). באופן כללי ניתן לומר כי העונש שהוטל על המערער אינו חורג במידה קיצונית מרמת הענישה המקובלת, למעט עונש הפסילה בפועל וע"כ אני מחליט שלא להתערב ברכיבי הענישה האחרים. בהתחשב במכלול הנתונים שהיו בפני בית משפט לתעבורה ורמת הענישה המקובלת, נראה לי שיש מקום להקל במידת מה בעונש הפסילה בפועל שהוטל על המערער, אי לכך אני מעמיד את עונש הפסילה בפועל על 30 חודשים במקום 42 חודשים, כפי שקבע בימ"ש לתעבורה. למרות שלא מצאתי מקום להתערב בעונש המאסר שהוטל על המערער, בנסיבות העניין ובהתאם לחוות דעת הממונה, אני מורה כי עונש המאסר בפועל ירוצה במסגרת עבודות שרות. המערער יתייצב לריצוי עונשו במועד שייקבע הממונה על עבודות שרות ויבצע את עבודות השירות בבית אבות נוף העמק ברחוב יזרעאל 25 נצרת עילית. לצורך קביעת מועד תחילת ריצוי העונש, תעביר המזכירות לממונה עותק מפסק הדין והממונה יודיע לבית המשפט, לצדדים ולמערער על מועד תחילת ריצוי העונש. המערער יתייצב במועד שיקבע והממונה יודיע על התייצבותו לבית המשפט. בית משפט הסביר למערער את החובות החלים עליו במסגרת ריצוי עונשו בעבודות שרות ואת סמכויות הממונה, היה והמערער לא יקיים את ההנחיות והנהלים המקובלים. משפט תעבורהשכרותמשקאות משכרים / אלכוהולבדיקת שכרות (אלכוהול)