קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תביעה לקבלת מעמד עובד מדינה קבוע: 1. התובעות עבדו בגנזך המדינה במשך כ-13 שנים. תחילה הועסקו באמצעות חוזה מיוחד, ובשנת 1995 עברו שתיהן מכרז פומבי. אף על פי כן מעמדן לא השתנה בעקבות זכייתן במכרז, והן המשיכו לעבוד במעמד של עובד בחוזה מיוחד עד לשנת 2003, היינו במשך 8 שנים נוספות. במועד זה קיבלו התובעות כתב מינוי, והפכו לעובדות קבועות. טענתן של התובעות הינה כי יש לראותן כעובדות קבועות ממועד זכייתן במכרז, ויש להחיל עליהם את חוק שירות המדינה (גמלאות) [נוסח משולב], תש"ל-1970 (להלן - חוק הגמלאות) ממועד זה, ולקבוע כי הן זכאיות לפנסיה תקציבית. 2. ואלה העובדות הרלבנטיות לענייננו: א. התובעת 1 (להלן - גב' שגיא), ילידת שנת 1941, היא בעלת תואר ד"ר בהיסטוריה. גב' שגיא החלה לעבוד בגנזך המדינה בשנת 1991 מטעם אוניברסיטת תל אביב, אשר גם שילמה את שכרה. ביום 14.1.1993 נחתם עם הגב' שגיא "חוזה מיוחד להעסקת עובד" (נספח א' לכתב התביעה). חוזה זה הוארך מעת לעת. ב. בשנת 1995 ניגשה הגב' שגיא למכרז למשרת "מרכז (צוות תיעוד והנצחה)", וזכתה בו. ג. למרות זאת הגב' שגיא המשיכה להיות מועסקת בחוזה מיוחד עד ליום 1.10.2003. במועד זה קיבלה התובעת כתב מינוי על פי חוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט-1959 (להלן - חוק המינויים). ד. ביום 30.11.07 פרשה הגב' שגיא לגמלאות. ה. הגב' שפילוב עלתה לארץ בשנת 1992, והחלה לעבודה בגנזך המדינה ביום 1.1.94 על פי "חוזה מיוחד להעסקת עובד", אשר הוארך אף הוא מעת לעת. ו. בשנת 1995 ניגשה הגב' שפילוב למכרז למשרת "ממונה (שימור ושיקום)" וזכתה בו. ז. במסמכי המכרז שאליו נגשה גב' שפילוב נכתב כי מדובר במכרז למשרה בלתי צמיתה. הדבר לא צויין במסמכי המכרז שאליו נגשה הגב' שגיא. ח. גם הגב' שפילוב המשיכה להיות מועסקת בחוזה מיוחד עד ליום 1.10.03. במועד זה קיבלה כתב מינוי על פי חוק המינויים. ט. גב' שפילוב פרשה לגמלאות ביום 30.9.07. י. מתן כתב מינוי לתובעות נעשה בעקבות המרת משרות בשירות המדינה למשרות תקניות בחודש 10/2003 (ראו חוזר נש"מ 1.8.2002, נספח ב' לתצהיר גב' הניה מרקוביץ, מנהלת אגף בכיר תכנון ובקרה בנציבות שירות המדינה, להלן- גב' מרקוביץ), בהתאם להסכם הקיבוצי בדבר מעבר לפנסיה צוברת והסיכום בדבר קביעת תקנים והקצאתם מיום 3.3.1999 (נספחים א(1) ו-(2) לתצהיר גב' מרקוביץ). 3. התובעות טוענות כי יש לראותן כעובדות קבועות בעלות כתב מינוי ממועד זכייתן במכרזים. זאת, משום שעבודתן היתה עבודה קבועה באופייה, נמשכת וארוכה טווח, ואינה בשום פנים עבודה זמנית, או משימה מוגדרת שיש למלאה בתקופת זמן קצובה; כי במועד שבו פורסמו המכרזים שבהם זכו התובעות, היו אלה מכרזים למשרה פנויה בתקן, וכי הדין אינו מכיר במעמד "ביניים" של עובדים אשר נבחרו במכרז למשרה פנויה בתקן, אך לא קיבלו כתב מינוי, והמשיכו להיות מועסקים שנים רבות בחוזה מיוחד. מוסיפות התובעות כי העסקתן במשך תקופה כה ארוכה, 8 שנים לאחר זכייתן במכרז, במעמד של עובדות בחוזה מיוחד, ממניעים בלתי ענייניים, פוגעת במעמדן, בזכויותיהן ובביטחונן התעסוקתי, ואינה עולה בקנה אחד עם חובת תום הלב המוגברת החלה על יחסי העבודה בכלל, ועל שירות המדינה בפרט. לפיכך יש לראותן כעובדות קבועות בעלות כתב מינוי ממועד זכייתן במכרזים, ולזכותן בפנסיה תקציבית ממועד זה. כמו כן מתבקש סעד הצהרתי הקובע כי התובעות זכאיות להשבת הסכומים שנוכו משכרן, והועברו למבטחים ממועד זכייתן במכרזים ועד לפרישתן. 4. מנגד טוענת הנתבעת כי תביעת התובעות התיישנה, שכן עילות התביעה נולדו למעלה מ-7 שנים לפני מועד הגשת התביעה, וכי התובעות ישנו על זכויותיהן שנים ארוכות. יתר על כן, התובעות הסכימו להיות מועסקות במתכונת שבה הועסקו. כמו כן יש לדחות את תביעתן מחמת שיהוי. לגופו של עניין טוענת המדינה יש לדחות את טענת התובעות כי המשרות שמילאו עד לקבלת כתב המינוי היו משרות תקניות בשיא כוח אדם. סיווג המשרה נתון לפררוגטיבה הניהולית של המעסיק, ותלוי במקור התקציבי של המשרה, בשיא כוח האדם במדינה, ובאופי המשרה. הוכח כי התובעות הועסקו במשרות לא תקניות מסוג של משימה חולפת עד להמרתן. התובעות לא היו בגדר עובדות קבועות לפני קבלת כתב המינוי משום שעד למועד זה לא היה קיים תקן, ולא נתמלאה לגביהם הפעולה הקונסטיטוטיבית של מתן כתב מינוי. כמו כן חוק שירות הגמלאות אינו חל על התובעות משום שקיבלו מינוי לפי חוק המינויים לאחר התאריך הקובע. לפיכך יש לדחות את תביעותיהן. 5. התיישנות ושיהוי נפנה תחילה לטענת המדינה כי יש לדחות את התביעות מחמת התיישנות ושיהוי. טענות אלה מוטב היה לולא נטענו. התובעות עבדו בשירות המדינה במסירות ובנאמנות, ומן המפורסמות הוא כי עובדים אינם ממהרים להגיש תביעות נגד מעבידיהם במהלך תקופת עבודתם הן בשל החשש שמא יבולע להם, והן כדי שלא להתעמת עם המעביד. דברים אלה נכונים פי כמה בענייננו, והתובעות אף הדגישו זאת בעדויותיהן. הגב' שגיא הבהירה כי: "הייתי למעלה מגיל 50, וזה שקיבלתי עבודה אחרי האוניברסיטה זה נראה לי שמשהו צריך להעריך, וזה בדיוק העבודה שרציתי שזה כתיבה ומחקר והם תמכו בי והלכו לקראתי שאגיע לקביעות אז בוודאי שלא חשבתי לעזוב וגם לא לפנות לבית הדין, למה לי לפנות בתביעה נגד המעבידים שלי" (ע' 6 ש' 22-24). ואילו הגב' שפילוב, אשר עלתה לארץ בשנת 1992, שנתיים בלבד לפני שהחלה את עבודתה בגנזך המדינה, ציינה כי: "אני קיבלתי חוזה ובשבילי זה היה חלום, אני לא חשבתי באותו זמן על הפנסיה, זה שאני עובדת במקצוע שלי אחרי זמן עליה כל כך קצר" (ע' 8 ש' 14-15). טענת המדינה כי היה על התובעות להגיש את תביעותיהם במהלך עבודתן מעידה על חוסר רגישות, שאינה מצופה מן המדינה. יתר על כן, התביעה הינה אמנם להכיר בתובעות כעובדות קבועות, ואולם מדובר למעשה בתביעה לתשלום פנסיה תקציבית, וזכאות זו של התובעות קמה רק לאחר שנתגבשה זכאותן לפנסיה, היינו במועד פרישתן לגמלאות בשנת 2007. על כן תביעתן לא התיישנה (עע (ארצי) 1537/04 חוה כץ נגד שירותי בריאות כללית - קופת חולים כללית, ניתן ביום 09/01/2007). 6. המסגרת הנורמטיבית כללי העסקתם של עובדי המדינה לסוגיהם נקבעו בחוק שירות המדינה (מינויים), תשי"ט-1959 (להלן - חוק המינויים), בתקנות מכוחו, ובתקנון שירות המדינה (להלן - התקשי"ר). על פי הוראות סעיפים 15, 17 ו-19 לחוק המינויים ועל פי הוראות התקשי"ר (סעיף 02.0212) "עובד קבוע" הינו עובד שנתמלאו לגביו ההליכים הקבועים בסעיפים הנ"ל, ובהם קבלה לעבודה באמצעות מכרז, קבלת כתב מינוי ועוד. סעיף 15 לחוק המינויים קובע כי: "לא יתמנה אדם עובד המדינה אלא למשרה פנויה בתקן" בסעיף 14 לחוק המינויים נקבע כי תקן טעון אישור נציב שירות המדינה או אישור ועדת השירות. כללים אלה נדונו לא אחת בפסקי דין של בתי הדין לעבודה, ונפסק כי ההליכים הנדרשים לקבלת קביעות בשירות המדינה הינם בגדר תנאי בלעדיו אין, בין היתר משום שמדובר בהליכים שאינם דקלרטיביים אלא קונסטיטוטיביים (ראו בעניין זה: ע"ע 388/99 חסון נ' משרד השיכון, ניתן ביום 4.9.03); ע"ע 545/05 עו"ד חיון נ' מדינת ישראל, ניתן ביום 30.5.06); ע"ע 584/07 פלונים נ' מדינת ישראל, ניתן ביום 6.10.08). אמנם בע"ע 168/05 שלמה נקש נ' מדינת ישראל נ' משרד התקשורת (ניתן ביום 9.4.06) נפסק בדעת רוב כי אין בעובדה שעובד לא עמד בכל התנאים המפורטים בחוק ובתקשי"ר כדי להוות נימוק מספיק לשלילת מעמדו כעובד קבוע, ואולם ההלכה הפסוקה נקבעה בפסק הדין בעניין דברת שוואב (עע (ארצי) 273/03 דברת שוואב נגד מדינת ישראל - משרד החקלאות ופיתוח הכפר ואח', ניתן ביום 2.11.06). שם פסק הנשיא סטיב אדלר (כתוארו אז) כי: ".... אין לקבוע כי דברת הינה 'עובדת קבועה' או עובדת מדינה לפי חוק שירות המדינה מינויים, שכן היא: לא התקבלה לעבודה באמצעות מכרז, לא עבדה בתקן, לא עברה את ההליכים הפורמאליים של קבלת עובד לשירות המדינה ולא קבלה כתב מינוי כעובדת מדינה. כך אף נפסק על ידנו בעבר בשורה של פסקי דין... לאמור 'אין להקים למערערים במחי יד מעמד של עובדי מדינה, ואין ניתן להפכם לכאלה באופן 'אוטומטי'. הקניית מעמד של 'עובד מדינה' דינה להיעשות לפי דרישות הדין ובמסגרתן, כפי שהן באות לידי ביטוי, בין היתר, בחוק שירות המדינה (מינויים), התשי"ט - 1959". כפועל יוצא היא אינה זכאית לזכויות או להטבות האחרות המוקנות לעובדי מדינה, או לחלקן, כגון הזכות לפנסיה תקציבית. היא זכאית לתנאי העבודה שנקבעו בחוזה העבודה האישי שלה ולזכויות שנקבעו בחוקים ובהלכות שעניינם משפט העבודה המגן". (שם, בע' 19-20, וראו גם ע"ע 410/06 המוסד לביטוח לאומי נ' פאהום ואח', ניתן ביום 2.11.08). התובעות אמנם זכו במכרז בשנת 1995, אולם לא קיבלו כתב מינוי לפני חודש אוקטובר 2003. בנוסף לכך שנויה מחלוקת בין הצדדים בשאלה האם משרתן של התובעות הינה משרה בתקן. בשאלה זו נדון להלן. 7. האם המשרות התובעות לפני 2003 היו משרות פנויות בתקן? התובעות טוענות כי המשרות שבהן זכו במכרז היו משרות פנויות בתקן. הן מסתמכות בטענתן זו על האמור בנספח ג' לתצהירה של גב' שפילוב, שבו נכתב: "משרה חדשה בתקן". כך אמנם נכתב במסמך הנ"ל, ואולם בחלקו העליון של המסמך מצד ימין נכתב גם: "המס' בתקן (במסגרת) המשרד 7022.060". יתר על כן, במסמכי המכרז הפומבי שאליו נגשה גב' שפילוב נכתב כי מדובר במשרה בלתי צמיתה. כיתוב כזה אכן אינו מופיע במסמכי המכרז של גב' שגיא, ואולם ב"חוזה המיוחד להעסקת עובד" שעליו חתמה התובעת, ואשר הוארך מעת לעת, נכתב כי מדובר בחוזה משימה חולפת (נספח א' לתצהיר גב' שגיא, ראו עדותה בעניין זה בע' 4 ש' 19-26). יתר על כן, התובעות קיבלו קביעות רק בעקבות המרת משרות בשירות המדינה למשרות תקניות בחודש 10/2003 (חוזר נש"מ 1.8.2002, נספח ב' לתצהיר גב' מרקוביץ), בהתאם להסכם הקיבוצי בדבר מעבר לפנסיה צוברת והסיכום בדבר קביעת תקנים והקצאתם מיום 3.3.1999 (נספחים א(1) ו-(2) לתצהיר גב' מרקוביץ). גב' מרקוביץ הצהירה כי שמות התובעות הופיעו בהקצאה הראשונה בת 665 עובדים שמשרותיהן הומרו בעקבות ההסכם הנ"ל, וכי עד למועד זה הועסקו התובעות במשרות לא תקניות מסוג משימה חולפת (סעיפים 8 ו-9 לתצהירה). אכן, המדינה לא טרחה לציין במכרז של גב' שגיא כי מדובר במשרה בלתי צמיתה, וגם במסמכי המכרז של גב' שפילוב הדברים אינם חד משמעיים, כפי שצויין לעיל. אף על פי כן אין בכך כדי להטות את הכף, ולבסס את טענת התובעות כי משרתן עד שנת 2003 היתה משרה בתקן, לנוכח הראיות האחרות שהוצגו לפנינו ופורטו לעיל. יש לדחות גם את טענת התובעות כי לפני שנת 1997 לא התקיימו מכרזים למשרות בתקן. גב' מרקוביץ אמרה בעדותה כי עם כניסתו של מר שמואל הולנדר לתפקיד נציב שירות המדינה נקבע כי גם למשרות מסגרת יש לקבל עובדים באמצעות מכרז פומבי (ע' 13 ש' 24-27). ואולם התובעות נגשו למכרז בשנת 1995. על כך השיבה גב' מרקוביץ כי: "אני מודיעה בפירוש שהיו הרבה מכרזים גם לפני שנת 97 שהיו למשרות מסגרת" (ע' 14 ש' 28-29). 8. עם זאת, ועל פי הוראות החוק והתקשי"ר שעליהן מסתמכת המדינה, נפל פגם בהעסקתן של התובעות הן בשל אורך תקופת העסקתן במשרה מסוג משימה חולפת, והן בשל אופי עבודתן. באשר לסיווג המשרה טוענת המדינה כי למעביד נתונה הסמכות והפררוגטיבה הניהולית לקבוע את סיווג המשרה, וכי התובעות עבדו במשרות אשר סווגו, עד להמרתן כאמור בסעיף 2.י' לעיל, במשרות לא תקניות מסוג משימה חולפת. אכן, אין חולק כי קביעה זו נתונה לשיקול דעתו של המעביד, ואולם הקביעה צריכה להיעשות על פי אופי המשרה, ועל פי קריטריונים ברורים, ולא על פיו שיקולים אחרים. לא הובא לידיעתנו, והמדינה אף לא טענה, כי משרתן של התובעות הולמת סיווג מעין זה, אף כי העסקתן נמשכה שנים רבות, והיה ברור מראש כי אין מדובר במשימה חולפת כלל ועיקר. כמו כן על פי הוראות התקשי"ר ניתן להעסיק עובד בחוזה מיוחד ובתקן של משימה חולפת 5 שנים בלבד (ראו למשל סעיפים 16.412, 161.522 ו-16.533). התובעות הועסקו במתכונת זו למעלה מ-8 שנים. למרות כשלים אלה בהעסקת התובעות, ואף כי בכך גרמה המדינה לתובעות עוול, ונתקפחה זכותן לפנסיה תקציבית במהלך תקופה זו, אין לראות בתובעות "עובדות מדינה קבועות" בשל כך. יפים לענייננו דברי השופטת ורדה סאמט בע"א (ת"א) 8659/06 איציק בוטבול - מדינת ישראל, רשות המיסים, ניתן ביום 31.10.10: "יחד עם זאת אין בהוראות התקשי"ר לעניין הגבלת תקופת ההעסקה בחוזה מיוחד במשימה חולפת, כשלעצמן, כדי להעניק קביעות לעובדים שהועסקו למעלה מ-5 שנים בחוזה מסוג זה. זאת לאור ההלכה הפסוקה לפיה המעבר למעמד של עובד מדינה קבוע, אינו אוטומטי והוא נעשה בהתאם לדרישות שנקבעו בחוק המינויים ובהוראות התקשי"ר, ובכלל זה התנאי לקיומו של תקן פנוי על פי חוק המינויים. כאמור בפסק הדין בעניין חסון לעיל, המינוי מכוח חוק המינויים הינו קונסטיטוטיבי ולא דקלרטיבי, ולא ניתן להתקבל כעובד מדינה מבלי לעמוד בכל התנאים והדרישות שנקבעו לשם כך בדין" (סעיף 18 לפסק הדין). משהוכח כי משרותיהן של התובעות לא היו משרות בתקן עד לחודש אוקטובר 2003, לא ניתן להחיל עליהן את הוראות חוק שירות המדינה (גמלאות). זאת, משום שכתב המינוי ניתן להן לאחר היום הקובע, כאמור בסעיף 107(א)(א) לחוק הגמלאות. לא ניתן גם להסתפק בזכייה במכרז לצורך הכרה בתובעות כעובדות קבועות. כאמור לעיל אין די בקיומו של תנאי אחד מבין כל התנאים הנדרשים לשם כך. סוף דבר - אף כי מודעים אנו לעוול שנגרם לתובעות, לא נותר לנו אלא לדחות את תביעתן. למרות שהתובעות לא זכו בתביעתן, בשל הכשלים בהעסקתן תשלם המדינה לכל אחת מן התובעות הוצאות משפט בסך של 10,000 ₪. ערעור על פסק-דין זה, ניתן להגיש תוך 30 יום מיום שיומצא לצדדים, לבית-הדין הארצי לעבודה. עובדי מדינה