קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תיקון פסק בורר: המבקש הגיש בקשה לאשר פסק בורר ואולם בבקשתו זאת הוסיף ובקש המבקש ,מכח ס' 22(ד) לחוק הבוררות (תשכ"ח-1968), לתקן את פסק הבורר עקב ליקויים שנפלו בו כתוצאה מטעויות שנפלו ברכיבי התביעה. כמו כן בקש המבקש ,בהקשר זה, להורות על ביטול חלקים בפסק הבורר. בית המשפט קמא דחה את בקשת המבקש ומכאן הערעור שלפנינו. החלטתי לדון בבקשת רשות הערעור כבערעור גופו. סעיף 22(א)(1) לחוק הבוררות קובע בזו הלשון: " .22(א) הבורר רשאי, על פי פניית בעל-דין ולאחר שניתנה לבעלי-הדין האחרים הזדמנות נאותה לטעון טענותיהם, לתקן או להשלים את פסק-הבוררות, אם היה לקוי באחד מאלה: (1) נפלה בפסק טעות-סופר, פליטת-קולמוס, השמטה, טעות בתיאור אדם או נכס, בתאריך, במספר, בחישוב וכיוצא באלה;" [ההדגשה שלי - ד.א.) המבקש פנה כאמור אל הבורר בבקשה לתיקון טעויות ע"פ סעיף 22הנ"ל. חרף העובדה כי הבקשה הוגשה באיחור החליט הבורר לדון בבקשה לגופה והחליט לדחותה. טעמיו העקרים של הבורר היו נעוצים בעובדה ,כי בקשתו של המבקש אינה מתייחסת לטעות חישובית בפסק הבורר, אלא כל טענותיו של המבקש הן טענות לגופו של עניין, אשר אינן נכנסות במסגרת "טעות החישוב" הקבועה בסעיף 22לחוק הבוררות. בית המשפט קמא ,בבואו לדון בבקשת אישור כתב הבורר, סרב לתקן את הטעויות עליהם הצביע המבקש וקבע כי: "המבקש כבר פנה לבורר לתקן את פיסקו - והלה החליט שלא נפלה טעות בפסק. על כן, לא יכול עוד המבקש לפנות עתה לביהמ"ש בבקשה זו. (ר' ספרה של אוטולוגי - בוררות, דין ונוהל עמ' 397)." [ההדגשה במקור] החלטתו זאת של בית המשפט קמא אינה מתיישבת עם ההלכה הפסוקה, עליה חולקת פרופ' אוטולנגי כאשר השופטת אמצה דוקא את דעתה. קבע בעניין הנשיא (דאז) י. כהן ברוב דעות בע"א 388/81תימורים - מושב שתופי להתיישבות חקלאית בע"מ נ' משתלות וייצמן סול כהנא בע"מ ואח' פ"ד לו(4) 253: "הפירוש של הוראת החוק שאותו מציע בא כח המשיבים אינו מתיישב עם פשוטם של הדברים וגם מביא לידי תוצאה בלתי מתקבלת על הדעת. לפי פירוש זה אם לדוגמה היתה טעות בתאריך או במספר בפסק הבורר והבורר שנתבקש לתקן טעות זו אינו מוכן להודות בטעות ומסרב לתקנה יהיה בכך סוף פסוק ובית המשפט לא יהיה מוסמך לתקן טעות כזו. זו היא תוצאה שהדעת אינה סובלת ובודאי לא לכך התכוון המחוקק. בענין זה אין דעתי כדעת המחברת המלומדת דר' אוטולנגי בספרה "בוררות, דין ונוהל" (מהדורה שניה), שבו נאמר (בסעיף 332, עמוד 261) כי "בית המשפט מוסמך לתקן תיקונים אלה בעצמו רק אם הבורר לא השיב בשלילה לבקשה לתקנם. סירוב הבורר לתקן מעמיד את הכתוב בחזקת דבר, שנאמר במכוון ולא בטעות". פירוש זה של הוראות החוק אינו נראה לי כמבוסס לא על פי לשונו של החוק ולא מבחינת התוצאה של פירוש כזה. [ההדגשה שלי - ד.א.] הנה כי כן, אף אם פנה המבקש לבורר בבקשה לתקן טעות חישוב וזה דחה את בקשתו, רשאי המבקש לעתור לבית המשפט - במסגרת בקשת אישור פסק הבורר [ראה סעיף 22(ד) לחוק הבוררות] - ולבקש תיקון טעויות חישוב, אשר נפלו בפסק הבורר. לאחר שבאה על פתרונה שאלת סמכותו של בית המשפט לדון בבקשתו של המבקש, השאלה המרכזית והיחידה הראויה לדיון במקרה זה היא האם הטעויות עליהם מצביע המבקש הינן בגדר "טעויות חישוב" כמובנן בסעיף 22(א)(1) לחוק הבוררות. לפני הכנסי לשאלה זו גופה אציין: הנטייה הברורה של בתי המשפט היא להימנע ככל האפשר מהתערבות בפסק הבוררות, שכן מטרתו העיקרית של חוק הבוררות היא לעשות את מוסד הבוררות למכשיר יעיל ומהיר לפתרון סכסוכים ולחזק במידה רבה את סופיות פסק הבוררות. [ראה ע"א 209/70 פ"ד כה(1) 108]. ברוח זו קבע השופט ש. לוין בע"א 823/87 דניה סיקוס חברה לבניה בע"מ נ. ס. ע. רינגל בע"מ ,פ"ד מ"ב(4) בעמ' 612,כי: "מגמת בתי המשפט היא לקיים את פסק הבוררות ככל שהדבר ניתן ולצמצם את התערבותו של בית המשפט בהכרעותיו של הבורר" כדי להגשים את התכלית כאמור, קבעו בתי המשפט, שעם חקיקת חוק הבוררות עברה ובטלה מהעולם העילה של "טעות על פני הפסק". (ראה ע"א 209/70הנ"ל; ע"א 56/72 פאידנהיים נגד קרן תגמולים וביטוח הדדי של חברי לשכת עורכי הדין בישראל פ"ד כ"ו (2) 620, 621; וכן ראה בספרה של פרופ' ס. אוטולנגי "בוררות דין ונוהל" מהדורה שלישית מורחבת עמ' 457ואילך). בע"א 388/81 הנ"ל קבע השופט שינבוים: "כידוע אין ערעור על פסק דין של בורר, כשמקבלים הצדדים על עצמם למסור את חילוקי הדעות שביניהם לבוררות מקבלים הם עליהם את שקול דעתו ואת הבנתו את החוק ואת העובדות ואינם יכולים לקבול כי אלה מוטעים היו. על כן אף אם טעה הבורר בדבר הלכה או בשקול הדעת אין בכך כדי לבטל את הכרעתו שהרי על מנת כן קיבלוהו הצדדים עליהם. מה שאין כן בטעות בחישוב. לכן מסמיך החוק את הבורר ואת בית המשפט לתקן אותה טעות אם אכן רק טעות בחישוב היא." כאמור, במקרה דנן מבקש המבקש לאשר את פסק הבורר אך להכניס בו תיקונים מפאת טעויות חישוב. פירושו של הביטוי "טעות בחישוב" שבסעיף 22(א)(1) לחוק הבוררות הוסבר בע"א 388/81 הנ"ל בו השריש בית המשפט העליון את העקרון [שנפסק קודם לכן בע"א 678/71] לפיו: "הבורר אינו רשאי לשנות את הפסק לאחר שהוצא ולכתוב אחר במקומו, רק משום שנראה לו כי טעה בגופי ענינים שדן בהם" [שם, בעמ' 260] עם זאת ההלכה שיצאה מידי הנשיא (דאז) כהן קבעה כי: "אם מתוך פסק הבורר עצמו מתגלה שהתוצאה הסופית שאליה הגיע הבורר, איננה מתיישבת עם ההחלטות האחרות של הבורר בפסק שלו וזה מכיון שהבורר לא ערך חישוב נכון שהוא תוצאה של החלטות אלה, יש לראות במשגה זה טעות בחישוב אשר ניתנת לתקון לפי 22של החוק." [ההדגשה שלי - ד.א.] הש. שינבוים מסכים לדברי הנשיא כהן ומאמץ מבחן דומה לפיו ,אם "קבע הבורר קביעות שונות בחלקים של פסק דינו וכאשר הוא בא ליישם את אותן קביעות לשיטה האחרונה נתעלמה מעיניו אחת הקביעות והוא לא כלל אותה בחשבון האחרון. אין ספק שטעות כזאת אינה טעות שבשקול דעת והיא ניתנת לתקון." [שם, בעמ' 264] ראוי לציין בעניין גם את דברי השופט ברנזון בהביאו את דברי המלומד רסל בספרו על בוררות (מהדורה 18, בעמ' 370): "סוג הטעות שמדובר בו (שבו רשאי בית המשפט לשלוח הענין בחזרה לבורר לעיון מחדש) הוא כאשר הבורר מתכוון לפסוק בצורה פלונית ובטעות פוסק בצורה אחרת" [ראה: ע"א 678/71 הנ"ל בעמ' 33] במקרה שלפנינו, קבע הבורר ,בהחלטתו בבקשת המבקש לתיקון טעויות חישוב ,כי טענותיו של המבקש רובן ככולן אינן מפנות לטעויות חישוביות אלא אלו הן טענות לגופו של ענין המסתמכות בעיקר על עניינים של ראיות. כך למשל קבע הבורר: "...נדחה בהיות שהחלטתי בענין זה מסתמכת על ענין של ראיות ולא באה בגדר טעות חישובית" . ובהמשך דבריו: "כל הטענות האמורות לעיל הן טענות לגופה של ההחלטה ולטעמי גם אם מקדימים ומגדירים אותה כ'טעות חישובית' אין בכך כדי להפוך אותה לכזו" לאחר שעיינתי בטענותיו של המבקש בבר"ע ,החלטתי לאמץ את דעתו של הבורר ולא ליתן למבקש אפשרות לתקן את פסק הבורר. הטעם לכך נעוץ בעובדה כי לאור המבחנים שאומצו בפסיקה המבקש לא הראה כי הטעויות לכאורה עליהם הוא מצביע עולות כדי "טעות חישוב" במובן סעיף 22(א)(1) לחוק הבוררות. כל טענותיו של המבקש מתייחסות בעיקר לטעויות מהותיות ,לכאורה, של הבורר דהיינו: טעויות בשמיעת ושקילת עדויות וראיות שהן טעויות לגופו של ענין. המבקש לא הראה ולו בדוחק כי המבחנים שאומצו בפסיקה לצורך זיהוי "טעות חישוב" מתקיימים. כך למשל, לא הראה המבקש כי התוצאה הסופית שאליה הגיע הבורר, איננה מתיישבת עם ההחלטות האחרות של הבורר בפסק שלו או ,כי הבורר קבע קביעות שונות בחלקים של פסק דינו וביישום אותן קביעות נתעלמה מעיניו אחת הקביעות והוא לא כלל אותה בחשבון האחרון. וכן לא הראה המבקש כי הבורר התכוון לפסוק בצורה פלונית ובטעות פסק בצורה אחרת. להלן דוגמאות מספר מטענות המבקש: "נפלה טעות חישובית... המדובר על פי פסק הבורר במשיכה במזומן אשר אין לה תיעוד... המדובר בטעות ואין השיקים בת/ 25מהווים קנה מידה או ראייה לעניין זה"... "...המבקש סבור כי המדובר בטעות חישוב חוסר תשומת לב לראייה המצדיקה את הסכום יכולה להיות טעות חישוב במובנה הרחב"... "...כבוד הבורר נכנס לטעות חישובית ולא שם לב שכאשר התובע העיד בעמ' 4לפרוטוקול"... "...זוהי הטעות החישובית של כבוד הבורר שבחר להתרכז בעדות... בלבד במקום להתרכז גם בחוות הדעת ובכל הראיות הכוללות"... "...בפרוטוקול העדות נאמר באופן חד משמעי כי המדובר בסכום נטו"... "נפלה אצל כב' הבורר טעות חישובית, שכו כב' הבורר קיבל כמוצג וכראייה את חוות הדעת המתוקנת"... "...היה על כב' הבורר לקבל את החישובים לפי כל נספח ג' בחוות הדעת" [כל ההדגשות שלי - ד.א.] כאמור, בטענותיו הנ"ל מעלה המבקש טענות באשר לטעויות של הבורר אשר מתבססות ,לטעמי, רובן ככולן על ליקויים בשמיעה ושקילה של עדויות וראיות שהן כאמור טעויות לגופו של עניין, ומצויות בתחום הפעלת שיקול דעתו של הבורר. טעויות אלה ,אף אם הן קיימות, ואיני קובע עמדה בעניין, אינן נכנסות לגדר ס' 22(א)(1) לחוק הבוררות. על כן אין זה מסמכותו של הבורר ,ולא כל שכן מסמכותו של בית המשפט לתקנן (ראה: פסק דינו של השופט שינבוים בע"א 388/81 הנ"ל) אשר לבקשתו של המבקש להורות על ביטול חלקים בפסק הבורר מפאת טעויות הבורר: ס' 24לחוק הבוררות קובע ,כי בכדי לבטל פסק הבורר (כולו או חלקו) חייב בעל דין להגיש בקשת ביטול פסק בורר. כמו כן על בקשת הביטול להראות כי אחת העילות הקבועות בס' 24הנ"ל מתקיימות. במקרה דנן, המבקש לא הגיש כלל בקשה לביטול פסק הבורר, מה גם שהעילה לפיה רוצה המבקש לבטל חלקים מפסק הבורר (עילת הטעות) אינה כלולה ברשימה הסגורה של עילות הביטול, המופיעה בסעיף 24לחוק הבוררות. אשר על כן, דין ערעור זה להדחות. המבקש ישלם הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 3000ש"ח + מע"מ. יישוב סכסוכיםבורר