המערער טען כי הועדה של ביטוח לאומי לא התייחסה למכתבו של רופא התעשייה אשר בו צוין במפורש שיש לפטור התובע מכל עבודה פיסית בגין היבלות שבידיו וברגליו. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא אחוזי נכות על יבלות: 1. זהו ערעור על החלטת ועדה רפואית לעררים בעניין נכות כללית, אשר קבעה ביום 04/04/04 כי למערער 39% נכות צמיתה. 2. להלן תמצית טענות המערער כנגד פעולות הועדה לעררים ומסקנותיה - א) הועדה זימנה את המערער פעמיים לדיונים שלא לצורך, וקבעה פעמיים את נכותו. ב) הועדה זימנה את המערער מבלי שיידעה את בא כוחו על הזימון, למרות שידעה שהוא מיוצג. ג) הועדה טעתה בשקלול אחוזי הנכות שביצעה ביחס למערער. ד) הועדה טעתה במובן זה שלא התייחסה ליבלות שבידיו וברגליו של המערער וקבעה לו נכות בשיעור שאינו משקף את המגבלות שנובעות מהן. ה) הועדה לא התייחסה למכתבו של רופא התעשייה דר' רוזוב, אשר בו צוין במפורש שיש לפטור התובע מכל עבודה פיסית בגין היבלות שבידיו וברגליו. ו) ממצאי הועדה ומסקנותיה לא נרשמו בשפה ברורה, ולא ברור מהן מדוע לא התייחסו למכתבו של רופא התעשייה, מדוע נתקבלה חו"ד הרופא מומחה העור מבלי לבדוק את המערער, ומדוע, על אף הממצאים לא היה המערער זכאי לנכות או פטור מעבודה פיסית. 3. עיון בפרוטוקול הועדה לעררים מראה כי זו התכנסה לראשונה ביום 30/11/03 ורשמה מפי המערער את התלונות שדלקמן - "יבלות בידיים וברגליים, לא יכול לעמוד ולא ללכת, קשיים בנשימה דרך האף, לא שומע טוב בשתי האזניים, מזיע בכל הגוף". הועדה בדקה את המערער וציינה כדלקמן - "הועדה עיינה בערעור ובמסמכים שבתיק. מבחינה אורטופדית: בצילומים של כפות רגליים 25/06/98 אין לראות פטולוגיה בולטת. C.T של ע"ש מותני 11/12/00 בליטה אנולרית מרכזית C5S1 שהופיעה קאודלי יותר בפריצה. מבחינהה אורטופדית כפות הרגליים בעמדה תקינה. אין הגבלה בתנועות ע"ש מותני יושב עם גו זקוף רגליים ישרות ומגיע עם קצה האצבעות לבהונות. החזרים מופקים ושווים כוח גס שמור. עומד על קצה בהונות ועקבים, אין קווס בכפות הרגליים. אי לכך הועדה מבטלת את סעיף 49(2)(ג) בנושא ע"ש למרות שאין הגבלה בתנועתיות הועדה רק דוחה את הערעור בגלל הממצא הרדיולוגי לפנים משורת הדין. א.א.ג: מוסר על דלקות חוזרות באוזן שמאל ומביא מסמכים המעידים על דלקות באוזן תיכונה ומקבל טיפול . בדיקת שמיעה אחרונה 6.6.03 ישנה ירידה מעורבת די שטוחה עם סף קליטת דיבור 30-35 דצ' ו - 30-45 דצ' משמאל. ממוצע שמיעה בטונים של דיבור בהולכת אויר 45 דצ' משמאל ו - 35 דצ' מימין , מתלונן על הפרעות נשימה דרך האף בבדיקה גסה לא ניתן להבחין בהפרעת אויר דרך הנחיריים. הועדה מקבלת את הערעור וקובעת 10% לפי 72(3)(ג)I בגין דלקת של האוזן התיכונה. מבחינה כירורגית: התובע לא מתלונן על הזעת יתר. בבדיקת הידים לא ניתן לגלות כל שינוי בכוון זה , מופיע עם אבחנה של מילטופל ורוקלגריס וקלוזיטס, הועדה בדיעה שיש להפנותו לחו"ד עור. תסיים הדיון בהעדרו". המערער נבדק ע"י רופאת עור ביום 30/12/03, אשר קבעה לו 10% נכות בהתאם לפריט ליקוי 82(2) לרשימת הליקויים. הועדה התכנסה בשנית לדיון בעניינו של המערער ביום 22/04/04, ואימצה את מסקנות המומחית לרפואת העור. בסופו של עניין נקבעו למערער הנכויות הבאות - 10% בהתאם לפריט ליקוי 82(2) לרשימת הליקויים בגין מחלת העור. 20% נכות בהתאם לפריט ליקוי 52(11)(ג) לרשימת הליקויים בגין ליקוי ראייה (פריט שאינו נלקח בחשבון לעניין נכות כללית). 10% נכות בהתאם לפריט ליקוי 37(7)(א) לרשימת הליקויים בגין הגבלה קלה בעמ"ש מותני. 15% נכות בהתאם לפריט ליקוי 49(2)(ג) לרשימת הליקויים בגין פסקווס. 15% נכות בהתאם לפריט ליקוי 72(1)(ב)(5) לרשימת הליקויים בגין ליקוי שמיעה (פריט שאינו נלקח בחשבון לעניין נכות כללית). 10% נכות בהתאם לפריט ליקוי 72(3)(ג)I לרשימת הליקויים בגין דלקות באוזן התיכונה. בסה"כ 39% נכות משוקללת יציבה. 4. טענת המערער לפיה הועדה "קבעה פעמיים את נכותו" אינה ברורה. הועדה אכן התכנסה פעמיים, אולם בפעם הראשונה בדקה אותו וקבעה נכויות בתחומי ההתמחות של חבריה, תוך שהיא אינה משלימה את דיוניה ומציינת כי תשלימם בהעדרו של המערער, ובפעם השנייה דנה בהמלצת המומחית לרפואת עור שבדקה את המערער לבקשתה ואימצה את מסקנתה. אין למצוא כל פגם באמור לעיל. 5. לא מצאתי פגם היורד לשרשה של קביעת הועדה גם בקשר לטענת המערער לפיה הועדה לא זימנה את בא כוחו למי מבין ישיבותיה. ראשית, ככל שהמערער היה מיוצג נכון למועד כינוסה הראשון של הועדה, וזומן לדיון בפניה, לא הייתה כל מניעה שיבקש את בא כוחו להתלוות אליו. שנית, לא הופנינו לכל טענה לפיה המערער ביקש להביא טיעון כלשהו בפני הועדה וזה לא הובא, או לא הובא כראוי בשל העובדה שלא היה לו יצוג משפטי. 6. אשר לטענה לפיה הועדה לא קבעה נכות המתאימה לליקוי ממנו סובל המערער בידיו ורגליו בגין היבלות הקיימות בהן - מדובר בטענה רפואית, אשר נטענה באופן כללי וסתמי. מעבר לכך, וכאמור לעיל, הועדה הפנתה את המערער למומחית למחלות עור, וזו בדקה אותו וקבעה מסקנות, אשר אומצו ע"י הועדה. 7. אשר לשקלול אחוזי הנכות שנעשה ע"י הועדה - טענת המערער, גם בהקשר זה, הייתה סתמית וכללית, ולא הפנתה לטעות המיוחסת לועדה. יתכן שהמערער לא היה מודע לכך שחלק מאחוזי הנכות שנקבעו מנופים ואינם נלקחים בחשבון לעניין נכות כללית. מכל מקום, לא מצאתי טעות בשקלול אחוזי הנכות שנעשה ע"י הועדה. 8. אשר לטענה בדבר התעלמות הועדה ממכתבו של רופא התעסוקה, דר' רוזוב- ראשית, לטענת ב"כ המשיב, מסמך זה לא הונח בפני הועדה. עיון בפרוטוקול הועדה מראה שאכן אין אזכור להצגת מסמך זה, ואין לו גם זכר בהודעת הערר המתוקנת שהוגשה ע"י ב"כ המערער והוא לא צורף אליה. אין להלין על הועדה, אם כן, על כך שלא התייחסה למסמך שלא הונח בפניה. מעבר לכך, אין מדובר בחוות דעת מומחה, ועיון במכתב האמור מראה שלא נקבעה בו נכות מסויימת, אלא רק התייחסות לכושר העבודה של המערער, אשר מושתתת על הליקויים מהם הוא סובל בעור הידיים והרגליים. נושא זה זכה להתייחסותה של הועדה על דרך הפניית המערער למומחית בנושא, אשר בדקה את המערער וקבעה מסקנותיה, כפי שכבר פורט לעיל. 9. הועדה בדקה את המערער, ציינה את ממצאיה בשפה ברורה, ומסקנותיה תואמות את ממצאיה. לא מצאתי כל פגם משפטי בפעולות הועדה או במסקנותיה. אשר על כן, דינו של הערעור שבפני - להידחות. בנסיבות העניין - אין צו להוצאות. 10. במידה ומי מהצדדים יבקש לערער על פסק דיני זה עליו להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים וזאת בתוך 30 יום מיום קבלת עותק פסק הדין. אחוזי נכותנכות