איחור בהגשת ערעור על החלטת ועדה רפואית

המסגרת הנורמטיבית לדיון בהארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בעניין החלטה של הועדה הרפואית לעררים מעוגנת בתקנה 75 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991 הקובעת, כי המועד להגשת בקשת רשות ערעור על פסק דין של בית דין אזורי בעניינים כגון דא הינו 30 יום, ובתקנה 125 לתקנות הקובעת, כי הרשם רשאי להאריך מועד זה "מטעמים מיוחדים שיירשמו". מחד, הלכה היא, כי בית הדין הארצי נוקט גישה סלחנית, ההולמת את ייעודו ואופיו בשאלת קיומו של "טעם מיוחד" המצדיק הארכת מועד שנקבע בחיקוק. [ראו לעניין זה: דב"ע 127/98-9 אורי ענבר- משען בע"מ, (טרם פורסם, ניתן ביום 10.11.98)]. מאידך, גישה סלחנית זו של בית הדין, תועיל למערער רק אם יצליח להוכיח כי הסיבה לעיכוב מקורה, בנסיבות חיצוניות שהן מחוץ לשליטתו. [ראו לעניין זה: דב"ע נג/95-9 אליעזר גת- הבנק הבינלאומי הראשון, פד"ע כה 552, 557; עא"ח 2/99 פרומקין ולדמיר- סחר בינלאומי בע"מ, (טרם פורסם, ניתן ביום 28.03.99)].  איחור בהגשת ערעוררפואהועדה רפואית (ערעור)ערעורועדה רפואית