קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא האם אישה המועסקת אצל הילדים שלה נחשבת לעובדת: הנשיא (גולדברג): .1לפנינו ערעור על פסק-דינו של בית-הדין האזורי בנצרת (השופטת קציר אב-בית-הדין; ה"ה וינשטיין וניצני - נציגי ציבור; תב"ע מב/233-0) אשר קבע כי אין לראות במערערת מס' 3, (להלן - האם) כ"עובד" של שני המערערים הראשונים. .2העומד לדיון הוא פירושו של הדיבור "עובד" בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ"ח- 1689(להלן - החוק), אשר זה לשונו: " 'עובד' - לרבות בן משפחה, אף אם אין בינו לבין קרובו המעסיקו יחס של עובד ומעביד, ובלבד שהוא עובד במפעל באופן סדיר ובעבודה שאילולא עשה אותה הוא, היתה נעשית בידי עובד; 'בן משפחה' - לעניין זה - אחד ההורים, ילד, נכד, אח או אחות". לא היה חולק, כי האם היא אימם של שני המערערים האחרים, והמחלוקת נסובה על השאלה, אם התמלא התנאי שבהגדרה להכרתה כ"עובד", אף כי לא התקיימו בין האחים ואימם יחסי עובד-מעביד. ראוי להדגיש, כי בהליך זה אין מתעוררת השאלה אם קיימים בין הצדדים יחסי עובד-מעביד, ואימתי יראו יחסים בין קרובי משפחה כיחסי עובד-מעביד, סוגיות שנדונו בדב"ע לג/159- 0[1], וכן בדב"ע לג/108- 0[2]. העומד, איפוא, להכרעה היא השאלה, אם האם עבדה במפעל באופן סדיר, ובעבודה שאילולא עשתה אותה היא - היתה נעשית בידי עובד. .3מסכת העובדות הצריכה לענייננו, כפי שנקבעה על-ידי בית-הדין האזורי והעולה מחומר הראיות, היא: א) המערערים-האחים - אחד חייל בשירות סדיר בצה"ל והשני סטודנט בטכניון ועיתונאי - הקימו שותפות בשם "מחפרון עפולה - אחים סרוסי", וכתובת השותפות נרשמה כתובת האם, בה התגוררו; ב) השותפות רכשה טרקטור שהופעל על-ידי פועל שכיר; ג) לקוחות השותפות היו משאירים הודעות טלפוניות בבית האם, וזאת רשמה אותם, עבורם, והבנם היו מתקשרים ללקוחות לאחר שקיבלו את הרישומים. כן קיבלה האם את הדואר שהגיע על שם השותפות והפקידה עבור בניה המחאות בבנק; ד) מחודש ספטמבר 1980ועד חודש אפריל 1981עשתה האם את העבודות הללו ללא תנאי, ומאותו מועד ואילך שילמו לה משכורת "סמלית"; ה) הבנים היו מגיעים מדי יום לביתם, והם היו חותמים על חוזי העבודה, מכינים חשבוניות, וחותמים על שיקים וקבלות. .4בית-הדין האזורי קבע, כי האם אינה "עובד", מאחר ואינה עובדת עבודה סדירה בשעות מקובלות, דהיינו לעיתים ביום ולעיתים בערב, כל עבודתה מתבטאת בדקות ספורות ביום, וכל עיסוקה נעשה תוך כדי עבודה בביתה כעקרת בית ויש לראותו כעזרה שהורה מגיש לילדיו במסגרת עזרה הדדית. .5בא-כוח המערערים תקף את הקביעות העובדתיות של בית-הדין האזורי, ובייחוד את אלה שהתבססו על דברי האם לחוקר המוסד. בייחוד טען, כי חלף זמן מאז נמסרה אותה עדות ובינתיים גדל היקף העבודה של האם, ולכן מן הדין היה להעדיף את העדויות בעת המשפט על אלה שניתנו זמן רב קודם לכן. אין זה דרכו של בית-הדין לערעורים להתערב בקביעה עובדתית של הערכאה הראשונה, אלא אם על פני הדברים עולה טעות. במקרה שלפנינו - הוקראו לאם דבריה בפני חוקר המוסד והיא השיבה (ע' 4לפרוטוקול), שכל אשר כתוב באותו דו"ח חקירה "זה נכון", ובתיאור אותו נתנה בבית-הדין האזורי על "עבודתה" לא חרגה בהרבה מהאמור בדו"ח החקירה. השוני היחיד הוא "להזעיק את הפועל ולהוציא אותו לעבודה". .6שני תנאים מצטברים צריך שתמלא האם על מנת שתיראה כעובדת. התנאי הראשון - עבודה "במפעל באופן סדיר", והשני - אילולא נעשתה העבודה על-ידי האם, היתה נעשית בידי עובד. ממסכת העובדות עולה, ללא ספק, כי לא התמלא התנאי השני שבהגדרה, כך שאין לנו צורך להתייחס לשאלת הסדירות שבעבודת האם. בעדותו בבית-הדין האזורי אמר מערער מס' 2(בע' 3-4) "לא לקחנו מזכירה בגלל שהטרקטור היה צריך לפרנס 3אנשים - את הפועל ואת אחי ואותי - ולא יכולנו להרשות לעצמנו לקחת עובד נוסף". מכאן - שאילולא נעשתה העבודה על-ידי האם, לא היתה נעשית בידי עובד. ייתכן וכל "העסק" לא היה קם ולא היה מתנהל לולא עזרתה של האם; מאידך ייתכן, שלולא עזרת האם היו הבנים נעזרים ב"מזכירה אוטומטית" שהיתה רושמת את הודעותיהם, ואת ההמחאות היו מפקידים בבנק בשעות הערב על-ידי שלשולם לתיבות המיועדות לכך, המצויות בשעריו של כל סניף בנק - אך באלה אין די כדי להקנות לאם מעמד כ"עובד" כמשמעו בחוק. .7האם עשתה עבור הבנים מה שהורים ובני זוג רבים עושים עבור בני משפחתם העוסקים בעבודות שונות שאינן מצדיקות החזקת משרד ומזכירה - מורים בשיעורים פרטיים, חשמלאים, קבלני שיפוצים, שרברבים וכיוצא באלה - קבלת הודעות טלפוניות והפקדת שיקים, מבלי שיחסו תחת כנפיה של ההרחבה שבמושג "עובד" שבסעיף 1 לחוק. .8הערעור נדחה. אין צו להוצאות.קטיניםשאלות משפטיותיחסי עובד מעביד