בית המשפט פסק כי החייב מימן את רכישת החומרים לבניית ביתו של אחיו, כשהוא עצמו היה מוגבל בחשבון הבנק שלו. בנסיבות הענין, מימון זה של בנית בית אחיו של החייב נעשה בחוסר תום לב ובידיעה כי לשיקים שנמסרו לספקים השונים לא יהיה כיסוי. בתי המשפט כבר פסקו פעמים רבות כי חייב המוסר לצדדים שלישיים שיקים ללא כיסוי, לא זו בלבד שהוא מבצע בכך עבירה פלילית אלא שהוא גורם להטעייתם של מקבלי השיקים כך שיסברו כי הם מקבלים לידיהם מסמכים שווי ערך בעוד שבפועל אין למסמכים הסחירים שנמסרו לידיהם כיסוי. התנהגות אשר כזאת הינה התנהגות חסרת תום לב שמי שעושה אותה אינו ראוי לכך שביהמ"ש יפרוס עליו את הגנת פקודת פשיטת הרגל. ##קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הוצאת שיקים ללא כיסוי בהליך פשיטת רגל:## 1. החייב הגיש לבית משפט זה בקשה למתן צו כינוס ולהכרזתו פושט רגל. בהחלטתי מיום 17.9.00 נעתרתי לבקשת החייב ונתתי, בהסכמת הכונס הרשמי, צו לכינוס נכסיו. באותה החלטה חייבתי את החייב לשלם לקופת הכינוס, לטובת נושיו, סך של 1,000 ש"ח מדי חודש בחודשו. עתה עלי להחליט אם להכריז על החייב פושט רגל אם לאו. 2. טענות הכונס הרשמי הכונס הרשמי ערך חקירה בעניינו של החייב והגיש לביהמ"ש חוות דעת לפי סעיף 18ד' לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש) התש"ם - 1980 (להלן - "הפקודה"). מחוות דעתו של הכונס הרשמי עולה כדלקמן: א. החייב הגיש את בקשתו בגין חובות מוצהרים על סך של 198,867 ש"ח ל35- נושים. נכון ליום עריכת חוות הדעת הוגשו כנגד החייב 17 תביעות חוב על סך של 128,783 ש"ח ומתוכן נתבע בדין קדימה סך של 9,268 ש"ח ע"י רשויות המס. ב. כנגד החייב נפתחו 35 תיקי הוצל"פ ונערכו לו חקירות יכולת. ביום 30.5.99 נעשה לחייב איחוד תיקים. איחוד התיקים פוזר ביום 11.7.99 בשל כך שהחייב לא עמד בתשלומים שהוטלו עליו. ג. החייב טען כי חובותיו נוצרו בשל משיכת שיקים ללא כיסוי מחשבונו בבנק לטובת אחיו אשר קנה בית ונזקק לכספים רבים וכן כתוצאה מביצוע עבודות במסגרת העסק שניהל לעבודות גינון, במשותף עם אחיו, מבלי שקיבל תשלום עבור העבודות. ד. החייב טען בחקירתו בפני הכונס הרשמי כי הוא יליד 1976 וכי משנת 1997 הוא עובד כשכיר בעבודות מזדמנות ללא תלוש שכר. ה. החייב לא המציא לכונס הרשמי דוחות כספיים לשנים 1995 עד שנת 2000 ועל שום כך, כך נכתב בחוות הדעת, לא ניתן לדעת בוודאות כי חובותיו נוצרו בתום לב. ו. הכונס הרשמי ציין כי נכון למועד עריכת חוות הדעת מפגר החייב בתשלומים שהוטלו עליו ע"י בימ"ש זה ב5- תשלומים, היינו הוא מפגר בסך כולל של 5,000 ש"ח. ז. בחקירתו טען החייב כי בשנת 1995 הוא החל לעבוד עם אחיו כקבלני פיתוח וגינון כאשר הם ביצעו את העבודה באמצעות טרקטור הרשום במשרד הרישוי על שם אחיו. בתצהיר שהגיש החייב בתמיכה לבקשתו טען כי בשנת 1997 הוא מכר את הטרקטור הרשום על שם אחיו לתושב השטחים. ואולם, לדברי עוה"ד הגב' חנה עזרא, שערכה את חוות הדעת, מעיון בתביעת החוב שהוגשה ע"י החברה הישראלית לטרקטורים עולה כי בשנת 1999 הכניס החייב את הטרקטור לתיקון. החייב טען כי לא תיקן את הטרקטור אלא רק את חלק הטרקטור אשר נותר בידיו. ח. באת כח הכונס הרשמי הוסיפה וכתבה בחוות דעתה כי מרישומי משרד הרישוי עולה כי בבעלות החייב רכב שמספרו 4325853. משנשאל החייב בקשר לרכב זה אמר כי אין לו מושג במה מדובר וכי הרכב הנ"ל לא נמצא ברשותו. ט. החייב טען כי הוא ואחיו סגרו את העסק בשנת 1997 וכי מאז הוא עובד בעבודות מזדמנות. י. באת כח הכונס הרשמי כתבה בחוות דעתה כי העובדה הנ"ל לא מנעה מן החייב לפזר שיקים ללא כיסוי לנושים מספר, בשנת 1998. באת כח הכונס הרשמי ציינה בחוות דעתה כי החייב נהג שלא בתום לב בכך שנתן שיקים רבים לאחיו לצורך בניית ביתו בעוד שידע מבעוד מועד כי לשיקים האמורים אין כיסוי. יא. באת כח הכונס הרשמי סיכמה את חוות דעתה באומרה כי לדעתה בקשת החייב הוגשה שלא בתום לב במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל וכי על שום כך אין להעתר לבקשתו. 3. טענות החייב א. באח כוחו המלומד של החייב עו"ד מאג'ד בכרייה טען כי החייב הינו צעיר יליד 1976, המצוי בתחילת דרכו, והעומד להינשא בזמן הקרוב. ב. ב"כ החייב טען כי רוב חובותיו של החייב נוצרו בגין שיקים שלא כובדו. לדבריו, בתחילת עבודתו החייב אמנם הרוויח יחד עם אחיו והיתה להם הכנסה טובה, אך הם נקלעו לקשיים. ב"כ החייב טען כי מן הדין שלא לחסום את דרכו של החייב ולאפשר לו להשתקם ולתקן את שגיאות העבר. ב"כ החייב טען כי כל המסמכים שהחייב נדרש להמציא הוא המציא בזמן. על שום כך חזר ב"כ החייב וביקש מביהמ"ש לקבל את בקשת החייב ולהכריזו פושט רגל. 4. דיון א. לאחר שעיינתי בטענות באי כח הצדדים ובמכלול נסיבות הענין, הגעתי למסקנה כי מן הדין לדחות את הבקשה. ב. השאלה העיקרית העומדת לנגד עיניו של ביהמ"ש בבואו להחליט אם להכריז על חייב, לבקשתו, פושט רגל אם לאו, היא השאלה אם פעל בתום לב אם לאו. הדגש באשר לתום ליבו של החייב, לענין התקופה שקדמה להגשת בקשתו להכריזו פושט רגל, מושם, מטבע הדברים, על דרך יצירתם של חובתיו (ראו בספרם של כב' השופטים שלמה לוין ואשר גרוניס "פשיטת רגל", מהדורה שניה, בעמ' 169). ג. חוששני כי מן החומר שלפני עולה כי החייב נהג בחוסר תום לב ביצירת חובותיו. מסתבר כי החייב מימן את רכישת החומרים לבניית ביתו של אחיו, כשהוא עצמו היה מוגבל בחשבון הבנק שלו. בנסיבות הענין, מימון זה של בנית בית אחיו של החייב נעשה בחוסר תום לב ובידיעה כי לשיקים שנמסרו לספקים השונים לא יהיה כיסוי. בתי המשפט כבר פסקו פעמים רבות כי חייב המוסר לצדדים שלישיים שיקים ללא כיסוי, לא זו בלבד שהוא מבצע בכך עבירה פלילית אלא שהוא גורם להטעייתם של מקבלי השיקים כך שיסברו כי הם מקבלים לידיהם מסמכים שווי ערך בעוד שבפועל אין למסמכים הסחירים שנמסרו לידיהם כיסוי. התנהגות אשר כזאת הינה התנהגות חסרת תום לב שמי שעושה אותה אינו ראוי לכך שביהמ"ש יפרוס עליו את הגנת פקודת פשיטת הרגל. ד. לדידי, די באמור לעיל כדי להצדיק את דחיית הבקשה. בנסיבות אלה איני רואה עוד צורך לדון ביתר הטענות שהשמיעו הצדדים. 5. אחרית דבר אשר על כן ולאור כל האמור לעיל אני מורה כדלקמן: א. אני דוחה את בקשתו של החייב להכריזו פושט רגל. ב. אני מבטל את צו הכינוס שניתן כנגד החייב ביום 17.9.00. ג. אני מבטל את צו עיכוב היציאה מן הארץ שניתן כנגד החייב במסגרת ההליכים בתיק פש"ר 493/00. שיקיםפשיטת רגלשיקים ללא כיסוי