הכחשת חתימה על תעודות משלוח

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא הכחשת חתימה על תעודות משלוח: 1. זוהי תביעה כספית של חברה המספקת עצים כנגד נתבע, כלפיו נטען כי נטל את הסחורה מושאת הדיון. 2. כתב התביעה, על-פי נוסחו, מושתת על שתי תעודות משלוח על סך כולל של 16,072.50 שקל. התעודות הנ"ל הוצאו על שמו של הנתבע בחודש אוגוסט 1998, והתביעה בגינן הוגשה ביום 27.3.00. 3. כאמור, שתי התעודות הנ"ל (מס' 639 מיום 15.8.98 ו- תעודה מס' 649 מיום 7.8.98) הודפסו על שמו של הנתבע. בתחתית התעודות ישנם פרטים של הנהג המוביל ומקום לחתימת מקבל הסחורה. התובעת טוענת כי השרבוט המופיע במקום המתאים הנו של הנתבע. הנתבע כופר בכך מכל וכל. עו"ד צנעני, ב"כ התובעת, אישר בהגינותו כי גם גרפולוג מטעמו לא יכול היה לאשר את חתימת הנתבע על התעודות בהעדר מסמכים נוספים הנושאים חתימת הנתבע. על כך מעיר עו"ד בר-יוסף כי היו ברשות התובעת תצהירים חתומים על-ידי הנתבע כתשתית להשוואה, ואני מוסיף כי ניתן היה לבקש חתימות נוספות מהנתבע, הן באופן ישיר והן באמצעות בית-משפט. 4. לית מאן דפליג כי התובעת לא צרפה לתיק בית-המשפט את החשבוניות הקשורות לתעודות המשלוח הנ"ל, ומבחינתה חבל שכך נהגה. שכן, עיון בחשבוניות המקוריות יכול היה לסייע לצדדים ולי להגיע למסקנה האם טענת התובעת נכונה היא, אם לאו. שכן, החשבונית היא מקור העסקה ועל-פי שם נמענה ניתן היה לדעת עם מי נעשו העסקות. 5. שאלה זו חשובה היא ביותר לתוצאות המשפט הנוכחי מכיוון שלטענת התובעת נטל הנתבע את הסחורה המפורטת בהן כאשר את כרטיס הלקוח אצל התובעת הוא פתח לא על שמו אלא על שם "גגות ופרגולות אלימלך" (ר' נספח א' לתצהירו של מר לוי מטעם התובעת). ואכן, אין מחלוקת כי היה קשר בין הנתבע לבין מר אלימלך, אשר העיד מטעם ההגנה. אבל, לטענת הנתבע ועדו, מעמדו של מר וקנין אל מול מר אלימלך היה מעמד של מסייע ועוזר. זאת ועוד; מר אלימלך מאשר בתצהירו כי היה זה הוא אשר נטל את הסחורה המפורטת בתעודות המשלוח, וכי השתמש בסחורה זו לבניית ביתם של שני לקוחותיו. האחד, מר הרוש, אשר העיד במשפט ותמך בגירסת הנתבעים, ולקוח נוסף של אלימלך שלא הוזמן כעד. עוד התברר כי מצבו הכספי של אלימלך אינו שפיר, והליכי ההוצל"פ נגדו בירושלים מניבים "שקל לחודש" כעדותו של לוי בעמוד 2 לפרטיכל מיום 8.5.02. פשיטא, שכך אי אפשר לתבוע כספים, מה עוד שמנהל (לשעבר) של התובעת אישר כי אינו יודע כלל לקשור בין התעודות לבין הנתבע, ולמעלה מזה, הוא מגיש תביעה כספית שאינה מתאימה כלל לסכום החוב. 6. מסמך המפתח בתיק זה, פרט לתעודות הנ"ל, הנו כרטיס הנהלת החשבונות של התובעת, המתנהל על-שם גגות ופרגולות אלימלך - נספח א' הנ"ל לתצהירו של מר לוי מטעם התובעת. עיון במסמך זה מלמד כי כנגד כל חשבונית שהוצאה ביום מסוים מופיע תשלום בו ביום. והנה, דווקא לגבי שתי תעודות המשלוח הנדונות אין כל חשבונית. אמנם מר לוי טוען כי הן מהוות חלק מהחיוב האחרון של אותו נספח, היינו, חיוב כולל על סך 37,373.00 שקל, אך אין לו כל דרך לאשש טיעון זה. זאת ועוד; מכרטיס זה למדתי כי כל החשבוניות עד החיוב האחרון היו על סכומים נמוכים, והיו מכוסים בתשלום, ודווקא סכום אחרון זה, אינו מגובה בכל תשלום שהוא. הסברו של מר לוי לגבי ריכוז חשבונות, אינו משכנע כלל. זאת ועוד; בצדק תמה ב"כ הנתבע בסיכומיו הכיצד דווקא שתי התעודות הנ"ל נושאות את שמו של הנתבע בעוד שכל יתר החשבוניות והקבלות מופיעות על שם "גגות ופרגולות אלימלך". אם ידעה התובעת, כטענת עדיה, כי כך ביקש הנתבע לראות את כרטיסו אצלה, ממילא צריכות היו גם התעודות הנ"ל לשאת כותרת שונה. ואם עסקינן רק במר וקנין, מדוע יתר הקבלות או החשבוניות אינן על שמו? לעדי התובעת אין הסבר לפער זה. ואולי ניתן למצוא הסבר לקושיה בקטע הבא של עדות מר לוי,א שר חשב וחש כי הנתבע, אישית, חייב כסף לתובעת, אולם לא היו בידיו אמצעי הוכחה ראויים. כך העיד מר לוי: "ש. בכתב התביעה שהגשתם צרפת שתי תעודות משלוח - 639 ו- 649 - וטענת שלא שולמו שתי תעודות משלוח אלה, האם זה נכון? ת. כשהגעתי לעו"ד צנעני אמרתי לו שיש מישהו שחייב לי כסף. הוא שאל אותי אם יש לי מסמך חתום עליו. אמרתי לו שיש לי תעודות משלוח, ולקחתי סכום שקרוב לסכום הזה. והאסמכתא היחידה שהייתה לי אלה הן שתי תעודות המשלוח האלה, החוב הוא 17,000 שקל ולא 16,000 שקל" (הדגשה שלי - ה.פ). ש. למה לא הגשת את התביעה על סך -.17,000 שקל? ת. כך אמר לי עו"ד צנעני לעשות". 7. לאור העובדות המפורטות לעיל, ולאור מסקנותיי מהן, אין עוד צורך להתכבד ולדון בעדותו של מר הרוש או בעדותו של הנהג מר מנצור, מכיוון שכל העדויות הנ"ל חיצוניות הן לשאלה שבמחלוקת והיא, האם התעודות נחתמו על ידי הנתבע והאם קיבל את הסחורה המפורטת בהן (וראה החלטתי כי זו השאלה שבמחלוקת בעמוד 31 לפרטיכל מיום 18.12.03). במלים אחרות, התובעת נכשלה בהרמת הנטל המוטל עליה לשכנעני כי הנתבע אישית הוא שקיבל את התעודות; הוא שחתם עליהן; הוא שקיבל את הסחורה והוא שחייב לשלם את החוב הנובע מהן - וכל זאת בהעדר חשבונית. התביעה נדחית. התובעת תשלם לנתבע שכ"ט עו"ד בסך -.4,800 שקל (צמוד). משלוחהוכחת חתימהתעודת משלוחמסמכים