העברת נכס לפני פשיטת רגל

בית המשפט ציין כי העובדה שהחייב (המבקש פשיטת רגל) לא הצהיר על העברת נכס מקרקעין שהיה בבעלותו מעידה על חוסר תום לבו של החייב. מי שבא לבקש סעד של פשיטת רגל צריך לפרוס בפני הכונס הרשמי ובפני בית המשפט תמונה מלאה ושלמה על נכסיו וחובותיו. זאת, כדי שהנאמן על נכסי פושט הרגל, אם החייב יוכרז פושט רגל וימונה נאמן, יוכל לממש את הנכסים ולהכניסם לקופת פשיטת הרגל כדי שבסוף הדרך ישמשו לפרעון חובותיו של החייב. אי מתן הצהרה על נכס, כאמור לעיל, יש בה משום ראייה לניסיון להבריח נכסים. ##קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא העברת נכס מקרקעין לפני פשיטת רגל:## 1. החייב הגיש לבית משפט זה בקשה למתן צו כינוס ולהכרזתו פושט רגל. בהחלטתי מיום 13.6.00 נעתרתי לבקשת החייב ונתתי, בהסכמת הכונס הרשמי, צו לכינוס נכסיו. באותה החלטה חייבתי את החייב לשלם לקופת הכינוס, לטובת נושיו, סך של 200 ש"ח מדי חודש בחודשו. עתה עלי להחליט אם להכריז על החייב פושט רגל אם לאו. 2. הכונס הרשמי ערך חקירה בעניינו של החייב והגיש לבית המשפט חוות דעת לפי סעיף 18ד' לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"ם - 1980 (להלן - "הפקודה"). מחוות דעתו של הכונס הרשמי עולה כדלקמן: א. החייב הגיש את בקשתו בגין חובות מוצהרים בסך של 95,880 ש"ח ל12- נושים. נכון למועד הגשת חוות הדעת הוגשו כנגד החייב 6 תביעות חוב בסך כולל של 382,117 ש"ח. מס הכנסה הגיש תביעת חוב על סך של 318,518 ש"ח שמתוכו נתבע סך של 103,275 ש"ח בדין קדימה. ב. החייב טען כי חובותיו נובעים מכישלון עיסקי של נגריה שהופעלה על ידו בין השנים 1990-1992. באת כוח הכונס הרשמי ציינה בחוות דעתה כי החייב לא המציא את המסמכים הרלוונטיים לאימות גירסתו זו. ג. עוד נאמר בחוות דעתו של הכונס הרשמי שכנגד החייב נוהלו 12 תיקי הוצל"פ וכי בשנת 1997 נעשה לו איחוד תיקים. החייב טען כי תיק האיחוד פוזר עקב אי עמידה בתשלומים. ד. באת כוח הכונס הרשמי ציינה בחוות דעתה כי החייב לא שיתף פעולה עם הכונס הרשמי ולא המציא את המסמכים שנדרש להמציא "לפיכך לא ניתן לדעת מהי הסיבה לכשלונו והאם פעולותיו נעשו בתום לב". ה. באת כוח הכונס הרשמי הוסיפה וציינה כי החייב הצהיר על הכנסות חודשיות בסך של 4,436 ש"ח לעומת הוצאות בסך של 6,707 ש"ח. החייב לא ידע להסביר כיצד הוא מגשר על הפער בסך של 2,264 ש"ח. ו. על שום כל אלה הביע באת כוח הכונס הרשמי את דעתה כי יש לדחות את בקשתו של החייב להכריזו פושט רגל. ז. בקשתו של החייב להכריזו פושט רגל השתרעה על פני דיונים אחדים. בדיון שהתקיים ביום 9.5.01 טענה עו"ד גב' יפית בק, באת כוחו המלומדת של הכונס הרשמי, לחוסר תום לב מצד החייב: עו"ד בק טענה כי "הסתבר לנו שהחייב לא הצהיר על העברה של נכס, 1/18 חלקים שהיו בבעלותו בחלקה 174 גוש 19239". באת כוח הכונס הרשמי הוסיפה וטענה כי בבעלותו של החייב נכסי מקרקעין אחדים וכי נושיו של החייב יכולים להיפרע מן הנכסים האמורים במסגרת הליכי ההוצאה לפועל. 3. בא כוחו המלומד של החייב, עו"ד מאג'ד בכרייה, טען כי מן הדין לקבל את בקשתו של החייב ולהכריזו פושט רגל. עו"ד בכרייה טען כדלקמן: א. לעניין המקרקעין שהחייב לא הצהיר עליהם, טען ב"כ החייב כי מדובר בקרקע שהחייב הינו אחד מן הבעלים שלה ואולם בשנת 96 נעשתה בקשר לקרקע האמורה עיסקה עם אחד מדודיו של החייב ובעקבות כך נרשמה הערת אזהרה לטובת הדוד. לדבריו, "החייב יצא מנקודת הנחה שזה לא שלו ולכן לא דיווח על זה". ב. בא כוח החייב הוסיף וטען, ביחס לנכס מקרקעין אחר, כי העברת הזכויות מן החייב נעשתה במסגרת חלוקת עזבון. ג. בא כוח החייב טען כי החייב המציא לכונס הרשמי את כל המסמכים שנדרש להמציא למעט שלושה מסמכים שלא ניתן להמציאם. לדבריו, עסקו של החייב כשל בשנת 92 ועל שום כך אין באפשרותו של החייב להמציא דוחות רווח והפסד של הנגריה המתייחס לכל תקופת פעילותו של החייב. בא כוח החייב טען כי החייב לא הצליח להשיג את דוחות ההוצל"פ המפרטים את התקבולים שנרשמו בתיק האיחוד. לדבריו, התשלומים מבוצעים באמצעות הממונה על איחוד התיקים, ועל שום כך בתיק ההוצל"פ עצמו לא ניתן למצוא את הפירוט המדוייק. לדבריו, הוא פנה לממונה על איחוד התיקים, עו"ד מורני מנהריה, אך זה טען שמדובר בתיק איחוד ישן מאוד שצריך להעלותו מן המחסן. לדבריו, "אנו עדיין ממתינים לכך שעו"ד מורני יזמין אותנו לראות את חומר התיק". עו"ד בכרייה טען כי "לגבי שאר המסמכים, אני אומר שהמצאתי את כל המסמכים ואפילו יש לי העתק מהם ואין לי שום בעיה להמציאם שוב לחברי". 4. א. השאלה העיקרית העומדת לנגד עיניו של בית המשפט בבואו להחליט אם להכריז על חייב, לבקשתו, פושט רגל אם לאו, היא השאלה אם פעל בתום לב אם לאו. הדגש באשר לתום ליבו של החייב, לעניין התקופה שקדמה להגשת בקשתו להכריזו פושט רגל, מושם, מטבע הדברים, על דרך יצירתם של חובותיו (ראו בספרם של כבוד השופטים שלמה לוין ואשר גרוניס "פשיטת רגל", מהדורה שנייה, בעמ' 169). על שום כך, מקום שחייב אינו נותן לכונס הרשמי, במהלך החקירה על פי סעיף 18ג' לפקודה, הסבר המניח את הדעת באשר למקור חובותיו, אין הוא עומד בנטל הוכחת תום הלב הנדרש מחייב המבקש להכריזו פושט רגל. אין זה מתקבל על הדעת שחייב יפנה לבית המשפט ויבקש ממנו לפרוש עליו את הגנת פקודת פשיטת הרגל, ועם זאת ימנע מליתן הסבר באשר לאופן יצירת חובותיו. ב. בענייננו, החייב לא המציא דוחות כספיים להוכחת כשלונו העסקי. ממילא לא ניתן לעמוד בנסיבות אלה, על הסיבות לכשלון ולא ניתן לברר אם הכשלון נוצר בתום לב. ג. כך גם לא הסביר החייב, לא בפני החוקר במשרדי הכונס הרשמי, ולא בפני בית המשפט, הכיצד זה הוא הצהיר על הכנסות חודשיות בסך של 4,436 ש"ח בעוד הוצאותיו הם סך 6,707 ש"ח. החייב לא נתן כל הסבר כיצד הוא מגשר על הפער שבין הכנסותיו לבין הוצאותיו. ד. גם העובדה שהחייב לא הצהיר על העברת נכס מקרקעין שהיה בבעלותו מעידה על חוסר תום לבו של החייב. מי שבא לבקש סעד של פשיטת רגל צריך לפרוס בפני הכונס הרשמי ובפני בית המשפט תמונה מלאה ושלמה על נכסיו וחובותיו. זאת, כדי שהנאמן על נכסי פושט הרגל, אם החייב יוכרז פושט רגל וימונה נאמן, יוכל לממש את הנכסים ולהכניסם לקופת פשיטת הרגל כדי שבסוף הדרך ישמשו לפרעון חובותיו של החייב. אי מתן הצהרה על נכס, כאמור לעיל, יש בה משום ראייה לניסיון להבריח נכסים. 5. אחרית דבר אשר על כן ולאור כל האמור לעיל אני מורה כדלקמן: א. אני דוחה את בקשתו של החייב להכריזו פושט רגל. ב. אני מבטל את צו הכינוס שניתן כנגד החייב ביום 13.6.00. ג. אני מבטל את צו עיכוב היציאה מן הארץ שניתן כנגד החייב במסגרת ההליכים בתיק פש"ר 361/00. העברת נכספשיטת רגל