השלמת הכנסה לחודש אחד

תוצאת פסק הדין הינה כי התובע זכאי להשלמת הכנסה עבור חודש 11/08 בסך של 1,307 ש"ח, ועל הנתבע לשלם לו את הסכום, בצירוף הצמדה כמקובל בהתאם להוראות החוק. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא השלמת הכנסה לחודש אחד: 1. התביעה שבפנינו מתייחסת לזכאות התובע לקבלת גמלת הבטחת הכנסה/השלמת הכנסה עבור החודשים 11/08-1/09. תחילה נדחתה תביעה התובע בגין אי המצאת מסמכים, אולם בסופו של דבר, עילת הדחייה לגופו של עניין הייתה בגין גובה הכנסות השוללות זכאות לגמלה. בין לבין, הוסיף הנתבע טענה בדבר העדר התייצבות כנדרש, ממנה חזר בסופו של דבר, בכל הקשור בחודשים הרלוונטיים לתביעה, אולם הבהיר כי החל מחודש 2/09 אין התייצבות כנדרש של התובע ו/או אשתו בשירות התעסוקה, מה גם שהתובע לא הגיש תביעה חדשה לאחר מכתב הדחייה מ-2/09. כמו כן, במהלך הדיון בתיק זה, העלה הנתבע גם טענות שעניינן שימוש שעושה התובע בטרקטור, הרשום על שם אימו, לצורך עבודה בלול העופות שבבעלות התובע. 2. התובע נשוי ואב ל-9 ילדים, מתוכם 7 קטינים נכון לתקופה הרלוונטית לתביעה בתיק שבפנינו. בבעלות התובע היה בתקופה הרלוונטית, לול תרנגולות, והוא התפרנס ממכירת ביצים. 3. סעיף 9 לחוק הבטחת הכנסה זו לשונו: "הכנסה - הכנסה מהמקורות המפורטים בסעיף 2 לפקודה, אף אם לא צמחה, הופקה או נתקבלה בישראל - ... (4) סכומים שיראו אותם כהכנסה מנכס, אף אם הנכס הוא של ילדו של הזכאי הנמצא עימו, ואף אם לא מופקת ממנו הכנסה. (5) סכומים שיראו אותם כהכנסה מנכס שהוא רכב כאמור בסעיף 9א. 4. הכנסות התובע מלול העופות א. בתעודת עובד הציבור הנושאת תאריך 25.10.09 והחתומה על ידי פקידת הנתבע הגב' עדנה חן, צוין כי לאחר שהתקבל דו"ח רו"ה של שנת 2008 לקח הנתבע בחשבון הכנסות התובע, סך של 184,102 ש"ח, המהווים את התמורה עבור שיווק הביצים ואת הסובסידיה שהתקבלה ממועצת הלול, כאשר בחישוב ההוצאות לקח הנתבע בחשבון את עלות קניית הפרגיות, תערובת הסוללות, הובלת התערובת, אריזה, חיסונים ותרופות, ניכויים משיווק ביצים, כלים וחומרים ללול, ומים וחשמל ללול. הנתבע לא לקח בחשבון את מרכיב הוצאות שכר העבודה ששילם התובע לביתו תמורת איסוף הביצים, ואת מרכיב ההוצאות עבור הנהלת חשבונות, אחזקת הטרקטור והריביות עבור המימון בבנק. ב. התובע העיד בפנינו כי בהתייחס לעבודה בענף הלול, הוא גם שילם הוצאות הנה"ח, ריבית ספקים ואחזקת טרקטור, שהנתבע כלל לא לקח בחשבון בקיזוז ההוצאות (עיין עמ' 6 ש' 19-20 לפרוטוקול). באשר להוצאה של שכר ששילם לילדיו, העיד התובע כי בתחילה העסיק את הבן ולאחר שהוא התגייס, הוא העסיק את הבת (עיין עמ' 7 ש' 14-15 לפרוטוקול), וכי הסכומים ואופן הרישום נעשו בהתאם להוראות רואה החשבון. ג. פקידת התביעות החתומה על תע"צ לא התייצבה לישיבת ההוכחות ואף לא ניתנה מטעם הנתבע הבהרה בהתייחס לאותן נקודות שפורטו בהחלטה מ-16.9.09. בהמשך לישיבת ההוכחות ביקש הנתבע (מה שלא טרח לבקש קודם לכן במעמד הדיון המוקדם מ-16.9.09), כי התובע ימציא דו"ח רו"ה מפורט לכל אחד מהחודשים, ולא דו"ח שנתי, ימציא פירוט לגבי שנת הייצור של הטרקטור, וכן יתייחס לכך שאין לנכות את תשלום השכר שקיבלה ביתו הקטינה של התובע, כהוצאה של התובע. ד. התובע בהודעתו מ-21.10.10 ציין כי הוא שב לעבוד כנהג משאית, וכי כל הדרישות של המוסד לביטוח לאומי הנדרשות לסירוגין וטיפין טיפין, מצריכות ממנו בזבוז ימי עבודה. מכל מקום הומצא דו"ח שנתי מפורט המתייחס לכל אחד מהחודשים הרלוונטיים. בעקבות דו"ח זה נתקבלה הודעת הנתבע על המצאת תעודת עובד ציבור מתוקנת, על פיה זכאי התובע להשלמת הכנסה עבור חודש 11/08, אולם אין הוא זכאי להשלמת הכנסה עבור החודשים 12/08-1/09. הנתבע ציין כי לקח בחשבון את כל ההוצאות המפורטות בדו"ח רו"ה, למעט שכר העבודה ששולם לביתו של התובע, מאחר וזו הייתה קטינה שהתגוררה עם התובע, ולא הייתה כל הצדקה כי התובע ישלם לה שכר עבודה, בתקופה בה תבע הבטחת הכנסה ולא עבד בפועל. הנתבע הדגיש כי בדו"ח הרווח והפסד לשנת 2009, לא מצוי מרכיב של שכר עבודה. הנתבע הוסיף והדגיש כי גם לו לא היה לוקח בחשבון את רכיב שכר העבודה, עדיין התובע לא היה זכאי להשלמת הכנסה עבור חודש 12/08, שכן הכנסתו של התובע לחודש זה גבוהה מגובה הגמלה המרבי לפי הרכב המשפחה. למרות שניתנה לתובע האפשרות להגיש על תע"צ החדשה, לא הגיב התובע עליה, ובהחלטתנו מ-1.12.10 בה אפשרנו לתובע להגיב, הפנינו את תשומת ליבו לכך שלאור הודעת הנתבע הוא יהיה זכאי להשלמת הכנסה בסך 1,307 ש"ח עבור חודש 11/08. מתעודת עובד הציבור עולה בבירור כי רק עבור חודש 11/08 זכאי התובע להשלמת הכנסה, בעוד שלגבי יתר החודשים גובה הכנסתו של התובע היה גבוה יותר וגם כשלוקחים בחשבון את ההכנסה הנחשבת (בהתחשב בהוצאות החוק, לרבות סעיף 12א), עדיין גובה ההכנסה הנחשבת עולה על סכום הזכאות לגמלת הבטחת הכנסה לפי הרכב המשפחה. ה. אשר על כן, הננו קובעים כי התובע זכאי להשלמת הכנסה רק עבור חודש 11/08, בסך של 1,307 ש"ח. 5. הטענות בהתייחס לטרקטור א. התובע בטופס התביעה לקבלת גמלת הבטחת הכנסה, אשר הוגש למל"ל בסניף נהרייה בחודש 11/08 ציין כי עבד כשכיר ופוטר מעבודתו, קיבל דמי אבטלה אולם לא הצליח למצוא עבודה נוספות, במועד הגשת התביעה להבטחת הכנסה הוא מטופל על ידי שירות הרווחה, יש לו חובות רבים. התובע ציין כי אין בבעלותו או בבעלות בת זוגו רכב ואף לא בשימושם. מדו"חות הרווח וההפסד של שנת 2008 עולה כי נוכו הוצאות אחזקת טרקטור, והנתבע בתע"צ מ-25.10.09 ציין כי התובע בתביעתו לא מסר שהוא משתמש בטרקטור. ב. התובע הבהיר כי המדובר בטרקטור שהיה בבעלות אביו המנוח עוד משנות ה-80, ולאחר מכן הטרקטור רשום על שם אימו, וכל השימוש שנעשה בטרקטור הינו לצורכי המשק - שיווק הביצים, ריסוס הלול וניקוי מסביב ללול. התובע אף העיד כי לא רק הוא אלא גם אחיו העוסקים בחקלאות, משתמשים בטרקטור (עיין עמ' 6 ש' 22-31 לפרוטוקול). מעדות התובע עולה בבירור כי השימוש בטרקטור נעשה אך ורק לצורכי עבודה בלול, והתובע העיד מפורשות: "אני לא נוסע עם הטרקטור לסידורים, לקניות, להביא ילדים וכד'" (עמ' 7 ש' 3 לפרוטוקול). עדות התובע מהימנה עלינו, והנתבע לא הביא ראשית ראיה לכך שהתובע עושה שימוש בטרקטור, כאשר המדובר בטרקטור ששנת ייצורו 1986, הרשום על שם אימו של התובע לאחר שאביו נפטר, והמשמש את כל האחים לצורכי עבודתם. ג. בנסיבות אלה כאשר אין המדובר בטרקטור שבבעלות התובע, כאשר המדובר בטרקטור משנת 1986, המשמש אך ורק לצורכי עבודה, אין מקום להתייחס לטרקטור זה כרכב השולל את זכאות התובע או משפחתו לגמלת הבטחת הכנסה/השלמת הכנסה. בסופו של דבר, גם הנתבע בתעודת עובד הציבור העדכנית מ-14.11.10, לא לקח בחשבון את הטרקטור כשולל זכאות. 6. האם יש לקחת בחשבון את שכר העבודה ששילם התובע לביתו שאספה ביצים מהלול? א. בדו"ח רווח והפסד לשנת 2008 מופיעה הוצאה בסך של 24,000 ש"ח עבור שכר עבודה. המדובר בשכר עבודה ששולם לביתו של התובע - יהב, עבור איסוף הביצים. התובע בפנייתו לביה"ד מחודש 11/09, שנעשתה בעקבות תעודת עובד הציבור, הסביר כי יהב אספה ביצים מהלול, וזאת עוד לפני פיטוריו מעבודתו כנהג משאית, שכן הוא עבד משעה 5:00 ועד השעה 20:00, ולא יכול היה לאסוף את הביצים, ולא הייתה הצדקה כי היא תבצע עבודה זו בלא תמורה. יחד עם זאת, גם לתובע ברור כי לאחר פיטוריו, הוא בעצמו יכול היה לבצע את העבודה של איסוף הביצים, ולא הייתה הצדקה כי ביתו, שהייתה קטינה במרבית שנת 2008, תאסוף ביצים ותקבל תמורה, והוא לא יעשה דבר. הסברו של התובע כי "גם לאחר פיטוריי יעצו לי להמשיך עד סוף השנה (הכוונה לשלם שכר ליהב) ואז לסגור את התיק וזה מה שנעשה" אינו מצדיק לקחת בחשבון ניכוי של 2,000 ש"ח לחודש כשכר עבודה ליהב, באותם חודשים בהם התובע לא עבד בעבודה אחרת, ולא נבצר ממנו לבצע בעצמו את איסוף הביצים מהלול. נציין כי מדו"ח הרווח והפסד לשנת 2009, עולה כי לא מופיע יותר מרכיב שכר העבודה כחלק מההוצאות. אשר על כן התייחסות הנתבע לשכר העבודה ששולם לבת, ואי קיזוזו כהוצאה, מקובלת עלינו. 7. תוצאת פסק הדין הינה אפוא כי התובע זכאי להשלמת הכנסה עבור חודש 11/08 בסך של 1,307 ש"ח, ועל הנתבע לשלם לו את הסכום, בצירוף הצמדה כמקובל בהתאם להוראות החוק. יתר תביעת התובע נדחית. בהתחשב בהתמשכות ההליכים בתיק זה, אשר נגרמו גם עקב כך שהנתבע לא מילא במדויק אחר ההחלטה מ-16.9.09, דרש לאחר ישיבת ההוכחות מ-7.7.10, אשר אליה לא התייצבה פקידת התביעות, עקב מחלה, מסמכים נוספים, אותם יכול היה לבקש קודם לכן, ובסופו של דבר הסתבר כי התובע זכאי להשלמת הכנסה לפחות לגבי אחד מהחודשים, הננו מחייבים את הנתבע לשלם לתובע הוצאות משפט בסך 1,000 ש"ח. 8. לצדדים זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלת פסק דין זה. הבטחת הכנסה