לטענת המערערים, במסגרת פעולות שיפוץ והרחבת דירת המשיבים, ביצעו המשיבים פעולות שונות אשר פגעו בדירתם וברכוש המשותף. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא התנגדות לשיפוץ בבית משותף: 1. ערעור על פסק דינה של המפקחת על רישום המקרקעין בתל אביב (עו"ד גב' מירה אריאלי) מיום 4.4.2000 אשר דחתה את תביעת המערערים למתן צו מניעה, למעט בקשתם לצו מניעה שימנע מהמשיבים לבנות פרגולה במרפסת דירתם.   2. העובדות:   נשוא הערעור הינו סכסוך בין שכנים בבית המשותף שברחוב השר משה 46 רמת גן, הידוע גם כחלקה 588 בגוש 6145. הבית הוא בן שתי קומות כאשר המערערים הינם הבעלים של דירה בקומה העליונה, והמשיבים הינם בעלים של הדירה בקומת הקרקע מתחת לדירת המערערים.   לטענת המערערים, במסגרת פעולות שיפוץ והרחבת דירת המשיבים, ביצעו המשיבים פעולות שונות אשר פגעו בדירתם וברכוש המשותף. המערערים עתרו למתן צווים שיורו למשיבים להשיב את האלמנטים שנפגעו, לקדמותם, למתן צו לפירוק סככה שנבנתה על ידם, ולסילוק יד משטח החצר ברכוש המשותף ולמתן צו אשר ימנע כל מעשה הפוגע בדירת המערערים ו/או בחצר הבית ו/או בקונסטרוקציה של הבניין או בחלקים משותפים. המשיבים לעומתם טענו כי לא פגעו בשום אלמנטים במהלך הבניה ועבודות השיפוצים. העבודות בוצעו בפיקוח מהנדס בניין, הסככה עליה מערערים המערערים קיימת מזה 15 שנה, והשימוש בה הינו נוהג מקובל. לעניין ניתוק בלוני הגז, נטען כי הם נותקו בעת השיפוץ והם מאוחסנים אצל המשיבים.   פסק הדין נשוא הערעור : 3. בפסק דינה המנומק היטב של כב' המפקחת המלומדת נותחו אחת לאחת טענות התביעה. המפקחת קבעה כי המפקח על רישום המקרקעין אינו מוסמך לדון ביישום חוקי תכנון ובניה ולכן אין לו כל סמכות לדון בהפרת חוקים אלו, אם ישנם כאלה. המפקח דן בזכויות הצדדים במקרקעין ובהתאם לסמכויות שהותוו בחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969. לפיכך, בעניין זה, דחתה המפקחת המלומדת את טענות המערערים בסיכומיהם כי המשיבים פעלו בניגוד להוראות חוק התכנון והבניה.   לעניין פיצול סעדים - נקבע על ידי המפקחת כי אין המפקח מוסמך לדון בתביעת נזיקין ולכן אין מקום לדון בבקשה לפיצול סעדים, שכן המערערים רשאים לתבוע פיצוי בגין הנזקים שנגרמו להם, לטענתם, מבית המשפט המוסמך.   בהתייחסה לטענת המערערים לעניין צנרת המים הדלוחים והגז, קבעה המפקחת המלומדת כי המערערים לא הוכיחו את תביעתם בכל הנוגע לאי תקינות הצנרת וחיבורה לדירתם, ולכן נדחתה גם תביעה זו.   לענין ניתוק מערכת הגז- בתאריך 30.6.99 אישרה ב"כ המערערים כי לאחר הניתוק חוברה הדירה שוב למערכת הגז. לכן בשאלת הפיצויים בגין ניתוק מערכת זו לא דנה המפקחת, שכן כאמור תביעת נזיקין אינה בסמכותה.   לעניין פגיעה בקונסטרוקציה - המפקחת הגיעה למסקנה, וזאת על-פי עדויות המומחים, המהנדסת בר-זאב מטעם המערערים; והמהנדס שחר צבי מטעם המשיבים, כי השינויים הפנימיים שביצעו המשיבים בדירתם, לא גרמו לנזק לקונסטרוקציית הבית ולא גרמו לפגיעה בבטיחותו. לכן התביעה בגין החזרת מצב הקירות הפנימיים לקדמותם, נדחתה.   הסככה - לעניין הסככה, הרס המשיב את הסככה נשוא התביעה בבית משפט קמא ועל כך הצהיר ביום 30.6.99.   אשר לעניין המרפסת הדרומית, שוכנעה המפקחת כי המרפסת הייתה קיימת שנים רבות ושתיקתם הארוכה של המערערים אשר הופרה בהגשת תביעה רק כ-16 שנה לאחר רכישת דירתם, מעידה על הסכמתם לקיום המרפסת ולכן מנועים הם מטעמי צדק, כיום לשנות את מצבם של המשיבים לרעה ולעתור להריסת המרפסת.   אשר לבניית הפרגולה, לאחר בחינת טענות הצדדים בעניין זה, הגיעה המפקחת למסקנה שהוכח כי בניית הפרגולה תפגע בזכותו של המערער להרחבת דירתו, ומאחר וזאת פגיעה מהותית כמשמעותה בהוראות סע' 71ג'(ד) לחוק המקרקעין נתנה צו מניעה אשר אסר על המשיבים להקים פרגולה במרפסת הדרומית.   הערעור :   4. לפנינו שבו המערערים והעלו את הטענות שנטענו והובאו בפני המפקחת המלומדת. הם חזרו על טענת הנזקים, על טענת הסטייה מחוקי התכנון והבניה וטענו בנוסף כי מאחר והם צפו אפשרות לפגיעות נוספות של המשיבים ברכוש המשותף, עתרו לבית המשפט לקבלת צו מניעה כסעד כללי והמפקחת טעתה בכך שלא נעתרה לתביעתם זו.   5. לאחר קבלת הסכמת הצדדים מיום 27.11.02 נקבע כי בית המשפט שלערעור יתן פסק דין על פי עקרי הטיעון והחומר שהובא בפניו, וכך אנו עושים.   לאחר שעיינו בכל החומר שהונח בפנינו, לרבות תיק המפקחת על רישום המקרקעין, הגענו למסקנה כי דין הערעור להדחות.   אנו סבורים כי המפקחת המלומדת עשתה עבודתה נאמנה. פסק דינה מפורט ומנומק. הוא מבוסס היטב על הממצאים העובדתיים שהובאו בפניה, והממצאים שנקבעו בהחלטתה תומכים במסקנה המשפטית אליה הגיעה ואין לגלות בהחלטה טעות שבחוק.   לא בנקל תבטל ערכאת הערעור קביעות עובדתיות של הערכאה הראשונה, אשר בידיה הופקדה הערכת מהימנותם של העדים וקביעת הממצאים העובדתיים. התערבות בממצאים עובדתיים תעשה במקרים חריגים וקיצוניים כגון במקרים בו נפל בהכרעתה של הערכאה הראשונה פגם היורד לשורשו של עניין, או כשהדברים אינם מבוססים על פניהם. בייחוד תמנע ערכאת הערעור מהתערבות שכזאת, כאשר בית משפט קמא לא פטר עצמו בדברים כללים בניתוח העובדות, אלא צלל למעמקי הראיות, בחן את הדברים ביסודיות, עשה ככל האפשר לעבד את האמת המזדקרת ממכלול הדברים ונתן ביטוי לחקירתו-דרישתו ובדיקתו מעל דפי פסק הדין (ראה לעניין זה ע"א 640/85 קופר נ' איגוד המוסכים בישראל, פ"ד מד(1) 594, 598; ע"א 3601/96 בראשי נ' עזבון המנוח זלמן בראשי, פ"ד נב(2) 582, 594).   אלה הם מסוג פסקי הדין אשר אין הכרח שבית משפט שלערעור ישוב וינסח במילותיו שלו את אשר כבר הוסבר לפני כן במפורט על ידי הערכאה הדיונית, אם הוא מסכים עימה באותה מידה ובאותם גבולות שהוצבו בתקנות סדרי הדין. לכן במקרה זה החלטנו לאמץ את פסק דינה של המפקחת ומטעמיה לדחות את הערעור (ראה לעניין זה רע"א 478/88 בקר נ' שטרן, פ"ד מב(3) 679, 680; רע"א 209/88 ז'אן נ' אפריקה ישראל להשקעות, פ"ד מג(1) 341, 346).   6. התוצאה היא כי הערעור נדחה והמערערים ישלמו הוצאות ושכ"ט עורך דין בסך של 15,000 ₪ + מע"מ צמוד מהיום.     הערבון בתיק יועבר למשיבים על חשבון ההוצאות האמורות.  שיפוצניקשיפוציםבתים משותפים