ילד נכה הזקוק להשגחה מתמדת

תקנות הביטוח הלאומי (דמי מחיה, עזרה ללימודים וסידורים לילד נכה), התשנ"ח-19981 מבחינות בין הזקקות להשגחה מתמדת לבין הזקקות לנוכחות הזולת. "ילד הזקוק להשגחה מתמדת" - מוגדר בתקנות כ - "ילד שמלאו לו 90 ימים, אשר רופא שהמוסד הסמיכו לכך, קבע כי בשל ליקוי חמור או מחלה כרונית הוא זקוק להשגחה מתמדת צמודה ופעילה של הזולת למניעת סכנה ברורה ומידית לגופו של הילד או לאחרים, ושעל כן לא ניתן להשאיר את הילד ללא השגחה כאמור, אף לא לזמן קצר ביותר; "נוכחות קבועה של הזולת" - הוגדרה בתקנות כ - "נוכחות קבועה של הזולת בקרבתו של הילד הדרושה, לדעת רופא שהמוסד הסמיכו לכך, לצורך מניעת סכנה לילד או לאחרים, הנובעת מליקוי, ממחלה כרונית או מהבנה לקויה של הילד, בהשוואה לבני גילו, של גורמי סיכון מידי". קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ילד הזקוק להשגחה מתמדת: 1. זהו ערעור על החלטת ועדה לעררים לעניין ילד נכה, אשר קבעה ביום 18/05/04 כי המערערת תלויה בעזרה רבה מהזולת בביצוע רוב פעולות היומיום ברוב שעות היממה. 2. להלן תמצית טענות ב"כ המערערת - א) טעתה הועדה לעררים בקבעה כי המערערת זכאית לגימלת נכות בשיעור 50% בלבד. ב) הועדה לא הבינה את דברי המערערת שאינם ברורים בגין הליקויים מהם היא סובלת, ולא יחסה חשיבות מספקת לתלונותיה ולתלונות הוריה, והסיקה מסקנות מדברים שלא נאמרו ע"י ההורים, עת קבעה שהמערערת אינה זקוקה להשגחה מתמדת ע"י ההורים ו/או טיפול צמוד ומיוחד. ג) הועדה לא יחסה חשיבות מספקת לחומרת מחלותיה והליקויים הרפואיים מהם היא סובלת. ד) הועדה בדקה את המערערת מספר דקות בלבד ובאופן שטחי. ה) הרכב הועדה לא התאים והיה מקום לכלול בה מומחים שונים המתאימים למחלתה. ו) בשל אופיה המיוחד של מחלתה של המערערת, היה מקום לקבוע כי היא זקוקה להשגחה מתמדת. 3. עיון בפרוטוקול הועדה לעררים מראה כי הועדה רשמה את התלונות הבאות: "…לדברי ההורים - מתהלכת בבית בצורה חפשית. מנסה להתלבש לבד, אך צריך לתת לה את הבגדים. רוחצת לבד פנים וידיים. אין לה יציבות, נופלת הרבה, כשמגישים לה אוכל - אוכלת לבד. לפעמים מרטיבה ביום בתחתונים. לפעמים בלילה מרטיבה לסרוגין, לפעמים יום יום, לפעמים כמה ימים לא מרטיבה. בשירותים - לא מתנגבת לבד. עדיין לא מדברת. יש פזילה בעין ימין. שומרת על דיאטה באוכל. יש סייעת צמודה בביה"ס. אסור לה להגיע לאוכל רגיל, צריך תמיד לשמור…". הועדה בדקה את המערערת, וציינה את הממצאים הבאים - "...ילדה בת 7.3, מפותחת פיזית לפי גילה, רזה, יוצרת רושם שסובלת מפיגור שכלי קל-בינוני, בתנועה מתמדת, משתפת פעולה באופן חלקי. בבדיקה - מצב כללי משביע רצון. קולות לב תקינים. כניסת אוויר בריאות בועית. טחול וכבד לא מוגדלים. בדיקה נאורולוגית - החזרים גידיים הופקו שווים. טונוס בתחום הרגיל, פרט לאזור הקרסוליים - שיש הגבלה בכיפוף יותר מודגש בכף רגל ימין. יש עדות לפגיעה בשווי משקל, אינה שומרת על יציבות בעמידה על רגל אחת. על פני העור מספר מקומות של שטפי דם תת עוריים כתוצאה מנפילות רבות...". הועדה ערכה למערערת בדיקת התפתחות, וציינה את הממצאים הבאים - בתחום הניידות - ציינה כי המערערת נכנסה לחדר בעצמה, התיישבה וקמה מהכסא והרצפה בעצמה, ולכן קבעה שהמערערת מתפקדת כבני גילה. בתחום ההלבשה - ציינה כי המערערתבבדיקה פשטה בעצמה חולצה מעבר לראשה ולבשה חזרה, פשטה ולבשה את המכנסים וסגרה כפתורים, חלצה ונעלה סנדלים, ולכן קבעה שהמערערת מתפקדת כבני גילה. בתחום הרחצה- ציינה כי המערערת, לדברי האם, רוחצת בעצמה פנים וידיים כשהאם נוכחת אתה בעת הרחצה מדריכה אותה ועוזרת לפי הצורך, ולכן קבעה שהמערערת זקוקה לסיוע מועט. בתחום האכילה - ציינה כי המערערת אוכלת ושתה בעצמה, אך אוכלת פורמולה מיוחדת וזקוקה להשגחה למניעת גישה לאוכל רגיל, ולכן קבעה שהמערערת זקוקה לסיוע מועט. בתחום ההפרשות - ציינה כי לדברי האם, יש הרטבות לילה לסרוגין יום כן ויום לא, שולטת על פעילות מעיים, עצמאית בהגעה והלבשה בשרותים וההגיינה לקוייה, ולכן קבעה שהמערערת זקוקה לסיוע מועט. בתחום המיועד להתייחסות הועדה לצורך בנוכחות קבועה של הזולת, ציינה הועדה כי יש למנוע ממנה גישה לאוכל רגיל שעלול לסכן אותה, וציינה כי המערערת אינה זקוקה להשגחה מתמדת. הועדה סיכמה דיוניה בזו הלשון - "... ילדה הסובלת ממחלה מטבולית הדורשת דיאטה מיוחדת, עצמאית בניידות, הלבשה, זקוקה לסיוע מועט ברחצה, אכילה, הפרשות, זקוקה לנוכחות קבועה...". 4. אשר להרכב הועדה - בועדה נכללו שני מומחים לרפואת ילדים, פרופ' ינקו ודר שניצר, וכן אחות הגב' אלון. הרכב זה מתאים לנדרש ביחס לועדת ערר לעניין ילד נכה , כאשר הועדה נדרשת לדון בתפקודו של הילד הנכה. מעבר לכך - ב"כ המערערת לא הפנה לנתון כלשהו הנוגע למחלה ממנה סובלת המערערת, אשר הועדה התעלמה ממנו או נמנעה מלהדרש לו בשל העדר מומחיות מצדה. מכל מקום - אין לקבל את הטענה לפיה נפל פגם כלשהו בהרכב הועדה. 5. יש לומר כי בית הדין מוסמך להתערב בפעולות הועדה לעררים או מסקנותיה, מקום בו נפלה בהם טעות משפטית. בית הדין נטול הסמכות והכלים, להתערב בשאלות רפואיות, המצויות בתחום שיקול דעתה המקצועי של הועדה. בענייננו, טענות המערערת אשר פורטו בסעיף 2(ג) ו - (ד) לעיל - הינן בעלות אופי רפואי, ובהן לא יתערב בית הדין. 6. אשר לטענה לפיה היה על הועדה לקבוע כי המערערת עונה על ההגדרה של "ילד הזקוק להשגחה מתמדת" - תקנות הביטוח הלאומי (דמי מחיה, עזרה ללימודים וסידורים לילד נכה), התשנ"ח-19981 (להלן: "התקנות") , מבחינות בין הזקקות להשגחה מתמדת לבין הזקקות לנוכחות הזולת. "ילד הזקוק להשגחה מתמדת" - מוגדר בתקנות כ - "ילד שמלאו לו 90 ימים, אשר רופא שהמוסד הסמיכו לכך, קבע כי בשל ליקוי חמור או מחלה כרונית הוא זקוק להשגחה מתמדת צמודה ופעילה של הזולת למניעת סכנה ברורה ומידית לגופו של הילד או לאחרים, ושעל כן לא ניתן להשאיר את הילד ללא השגחה כאמור, אף לא לזמן קצר ביותר; "נוכחות קבועה של הזולת" - הוגדרה בתקנות כ - "נוכחות קבועה של הזולת בקרבתו של הילד הדרושה, לדעת רופא שהמוסד הסמיכו לכך, לצורך מניעת סכנה לילד או לאחרים, הנובעת מליקוי, ממחלה כרונית או מהבנה לקויה של הילד, בהשוואה לבני גילו, של גורמי סיכון מידי". בענייננו, בהתחשב בממצאי הועדה וקביעותיה הברורות והמנומקות באשר לצורך בנוכחות בסביבתה של המערערת למניעת גישה למזון שעלול לסכן אותה, מתאימה בהחלט ללשון התקנות הקביעה לפיה המערערת זקוקה לנוכחות הזולת ואיננה בגדר מי שזקוקה להשגחה מתמדת שלא ניתן להתירה בלעדיה אף לא לזמן קצר. 7. עיון בפרוטוקול הועדה, מראה שהועדה שמעה את התלונות שהושמעו בפניה, וקבעה ממצאיה על סמך דבריהם של הורי המערערת או התרשמותה מתפקודה של המערערת בפניה, ועל כן אין בסיס לטענה לפיה הועדה לא היטיבה להבין את המערערת עצמה. קביעות הועדה בהערכה התפקודית של המערערת , כמו גם מסקנתה המסכמת לפיה יש לראות את המערערת כתלויה במידה רבה של עזרה ברוב פעולות היום יום וזקוקה לנוכחות של הזולת תואמות בהחלט את ממצאיה. לא מצאתי כל פגם משפטי בפעולות הועדה או מסקנותיה. אשר על כן - דינו של הערעור שבפני להידחות. בנסיבות העניין אין צו להוצאות. 8. במידה ומי מהצדדים יבקש לערער על פסק דיני זה עליו להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים וזאת בתוך 30 יום מיום קבלת עותק פסק הדין. קטיניםנכותילד נכה / פעוט נכה