קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא מפרקים מדומים - גמלת ניידות: השופט י' אליאסוף: .1לפנינו ערעור ברשות (דב"ע נד/143-99) על פסק דינו של בית הדין האזורי בחיפה (תב"ע נג/490-01; השופט הראשי מייבלום), בו נתקבל ערעורו של המשיב על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (גימלת ניידות) מיום .12.5.1993 .2הערעור בבית הדין האזורי ולפנינו מתייחס לסעיף ה' ברשימת הליקויים אשר בתוספת א' להסכם בדבר גימלת ניידות מיום .1.6.1977 כותרתו של סעיף ה' היא "מפרקים מדומים", ובפיסקה (1) בו נקבע: "(1) מפרק מדומה בעצם הירך מתחת לאזור צואר הירך המאפשר הליכה בעזרת מכשיר הליכה בלבד - %80". .3בהחלטת הוועדה הרפואית נאמר כדלקמן: "מתהלכת בצליעה ב- 2הרגליים ללא מכשירי עזר וללא תמיכה, הגברת משתמשת במקל מחוץ לבית... ברכיים תנועות מלאות, יישור וכיפוף מלאים. אין כוויצה כיפופית... בסיכום: הנבדקת עברה ב- 1985החלפה מלאה של 2מפרקי הירכיים עם משתלים עם צמנט. באופן קליני היא הולכת עם צליעה דו-צדדית קלה ונעזרת במקל, אך טווחי התנועה של במפרקי הירכיים שלה הינם טובים. לפי צילום הרנטגן יש סימנים התחלתיים אשר מחשידים להתרופפות בשלב מוקדם מאוד. ולכן סביר להניח שהנבדקת תזקק בעתיד לניתוח חוזר. הסיכון לביצוע ניתוח חוזר בשלב מוקדם הולך וגובר ככל שהנבדקת תרבה בהליכה. מסיבה זו חושבת הועדה שקיימת מוגבלות בניידות וקובעת סעיף ה- 1חלקי %60". על החלטה זו הגיש המוסד לביטוח לאומי ערעור לבית הדין האזורי. .4עמדת המוסד לביטוח לאומי היתה, כי יש שוני מהותי בין "פרק מדומה" לבין "פרק מלאכותי", ושוני זה אינו לשוני אלא הוא שוני רפואי. לטענת המוסד, מאחר ולמערערת יש "מפרק מלאכותי" הרי שאין היא זכאית לאחוזי מוגבלות בניידות. כן טען המוסד כי הוועדה הרפואית לעררים אינה מוסמכת להתייחס לליקוי עתידי אפשרי ולקבוע מסיבה זו כי קיימת מוגבלות בניידות. עמדת המערערת היתה כי המנוח "מפרק מדומה" אינו מוגדר ואין כל סיבה שלא לפרש מפרק מדומה גם כמפרק מלאכותי. כן טענה כי הוועדה הרפואית לעררים לא קבעה את קביעתה בשל הצורך בניתוח בעתיד אלא בשל ממצא קיים. .5בפסק דינו החליט בית הדין האזורי לקבל את ערעור המוסד לביטוח לאומי, ולהחזיר את הענין לוועדה הרפואית לעררים, מטעמים אלה: "(2) מפרק מדומה ומפרק מלאכותי. הועדה קבעה בין ממצאיה שלמשיבה מפרקים מלאכותיים (פרוטזות). סעיף ה' לרשימה עוסק במפרק מדומה. יש להבחין בין מצב בו נוצר מאליו, באבר הנפגע, מפרק מדומה ולהבדיל מצב זה ממצב בו נשתל אצל הנבדק שתל או מחוברת פרוטזה או תותבת, שהם זרים לגוף ומוכנים לגוף או מחוברים אליו ע"י ניתוח או התערבות רפואית חיצונית - זהו המפרק המלאכותי. המפרק המדומה שונה שוני מהותי מהמפרק המלאכותי, והחומר הרפואי שצורף לסיכומי המערער תומך באבחנה זו. ואולם, בקבלת טענת המערער בנדון, אני נשען לאו דוקא על החומר הנ"ל אלא גם על המשמעות הלשונית של המונחים הרלוונטיים ועל הגיונים של דברים. (3) ליקוי עתידי. הוועדה נשוא הערעור קבעה, כי מאחר ו"סביר להניח שהנבדקת תזדקק בעתיד לניתוח חוזר, הסיכון לביצוע ניתוח חוזר בשלב מוקדם הולך וגובר ככל שהנבדקת תרבה בהליכה. מסיבה זו חושבת הועדה שקיימת מוגבלות בניידות וקובעת סעיף ה'- 1חלקי %60". עם כל ההבנה להתחשבות הועדה, אין קריטריון של סיכון עתידי אפשרי שוקל בקביעת המוגבלות בניידות. למקרה של אפשרות כזאת נברא מנגנון "ה"החמרה" והבדיקה מחדש. לכן - שיקול זה של הועדה אינו ממין הענין והחלטת הועדה לוקה גם בכך". .6בערעור לפנינו טענה ב"כ המערערת, כי יש לפרש את המונח "מפרק מדומה" ככולל גם "מפרק מלאכותי", ומקום שאין הגדרה למונח רפואי, יש לפרשו לטובת המוגבל בניידות. כן טענה כי הוועדה הרפואית לעררים קבעה את מוגבלותה של המערערת, לא על פי מצבה בעתיד. ב"כ המוסד לביטוח לאומי טען כי ממצאי הוועדה הרפואית לעררים אינם מאפשרים יישום ליקוי על פי הסכם הניידות. הוא טען, כי אין זה מתקבל על הדעת שתיקבע דרגת נכות כאשר יש לאדם מפרק מלאכותי, אך אין לו מוגבלות בניידות. ב"כ המוסד ביקש להקיש לנושא זה מנוסח מבחני הנכות לגבי נפגעי עבודה. .7מסגרת הדיון בבית הדין האזורי ולפנינו היא על פי הוראות סעיף 200א' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשכ"ח-1968, הקובע כי קביעה של דרגת נכות על פי הסכם הניידות, "ניתנת לערעור, בשאלה משפטית בלבד". המונח "שאלה משפטית" בא להבחין שאלות רפואיות ושאלות עובדתיות. ברם, פסיקת בית הדין לעבודה פירטה מה ייכלל במונח "שאלה משפטית" הן בנושאים שבמהות והן בנושאים שבצורה. השאלה האם המונח "מפרק מדומה" בתוספת א' להסכם הניידות כולל או אינו כולל מפרק מלאכותי, היא במהותה "שאלה משפטית" אשר לבית הדין לעבודה הסמכות לדון בה. כך נקבע בנושא דומה, ב- דב"ע מה/329- 1המוסד לביטוח לאומי - שושנה קדמי, פד"ע י"ז 234, 237: "הסמכות לפרש מונח שבמסמך בעל-פועל-משפטי היא בידי הערכאה השיפוטית. השאלה, אם הדיבור "נקע" בהסכם הניידות, גם "תת-נקע", במשמע, היא שאלה משפטית". פרשנות מנוח כאמור נעשית על פי כללי הפרשנות הרלוונטיים. .8המנוח "מפרק מדומה" תורגם במלון רפואי שימושי שהוכן על ידי המוסד לאומי כ- false joint(אנגלית) וכ- pseudarthrosis(לטינית). ב"כ המוסד לביטוח לאומי הסתמך בסיכומיו בבית הדין האזורי על הגדרת המונח Pseudarthrosisבמלון הרפואי של ,dorlandכדלקמן: A pathologic entity characterized by deossification of a weight" ,bearing long bone, followed by bending and pathologic fracture . With inability to form normal callus leading to existence of the"false joint that gives the condition its name" טיעונו היה, כי על פי הגדרה זו, "המפרק המדומה הוא מצב רפואי מסוים הנוצר מאליו בתוך המפרק, ואילו השתל או הפרוטזה או התותבת הינה גוף "זר" הנשתל או מוכנס לתוך המפרק ע"י פעולה רפואית של ניתוח". .9הטיעון האמור נתקבל על ידי בית הדין האזורי, ולאחר עיון בטענות הצדדים לפנינו, אין אנו מוצאים כי יש מקום להתערבותנו בהחלטת בית הדין האזורי, על שני טעמיה. .10התוצאה היא כי הערעור נדחה מטעמיו של בית הדין האזורי. מחלות פרקיםניידות