מה הדין בסוגיית סבירות החלטה מנהלית ? הלכה פסוקה היא שבית המשפט הדן בעתירה כלפי רשות תכנון לא יתערב בהחלטת הרשות אם זו מצויה במתחם הסבירות. ולא ישים את שיקול דעתו במקום שיקול דעת הרשות אלא אם זה לוקה בחוסר סבירות. בדיון בבקשה להתערב בהחלטתה של רשות מנהלית, אין בית המשפט נדרש לשאלה מה היה מחליט בנסיבות דומות אלא אם החלטת הרשות המנהלית עומדת בפני ביקורת שיפוטית בהיותה החלטה שרשות מנהלית סבירה היתה יכולה לקבל. אם ההחלטה עומדת במבחן הסבירות לא יתערב בה בית המשפט. ויודגש כי בית המשפט אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות הרשות המנהלית. ראה לענין זה בג"צ 2920/99 אדם טבע ודין נ' המועצה הארצית לתכנון ובניה, פ"ד נ (3) 441. ויפים לענייננו דברי כב' השופט חשין (בעמ' 446): "לענין זה נזכור, בראש ובראשונה, כי אין אנו יושבים כטריבונל עליון לתכנון. הסמכות לתכנון הופקדה בידיהם של גופי התכנון המנויים בחוק, ובמרחב שיקול הדעת הניתן להם, על יסוד ההנחה שפועלים הם בתום לב ובמידה ראויה של סבירות, רשאים ומוסמכים הם אותם גופים לנוע כרצונם ועל פי שיקול דעתם". החלטה מנהלית