ערעור על דחיית בקשה לפטור מאגרה

בעל דין המבקש לקבל פטור מתשלום אגרה, חייב להוכיח כי הוא חסר יכולת לשלם את האגרה הנדרשת ממנו וכי ההליך מגלה עילה (תקנה 14(ג) לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז - 2007). קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ערעור על דחיית בקשה לפטור מאגרה: 1. ערעור על החלטת כב' הרשם (כתוארו דאז) רפי כרמל מיום 22.9.09, בה דחה את בקשת המערערים לפטור אותם מתשלום אגרת תביעה (בשא 8158/09). המערערים הגישו תביעה כנגד משיב 1 (להלן: "המשיב") לתשלום סכום של 3,847,251 ₪, בגין הפרת הסכם למכירת מפעל להרכבת עריסות לתינוקות שהיה בבעלות המשיב. עם הגשת התביעה, הגישו המערערים בקשה לפטור מאגרה, היא העומדת בבסיס הערעור. בפני הרשם טענו המערערים כי אין ביכולתם לשלם את אגרת ההליך, מאחר שכתוצאה מהפרת ההסכם שנכרת עימם נקלעו למצב כלכלי קשה. נטען כי מערערת 1 (להלן: "החברה") הינה חברה שאינה פעילה עוד, וכי המערער 2 (להלן: "המערער") הינו מנהל החברה, יליד 1978, נשוי ואב לילד, ובארבעת החודשים שקדמו להגשת הבקשה לא היתה לו הכנסה כלשהי. כן נטען כי בשני חשבונות הבנק של המערער ישנה יתרה שלילית בסכום מצטבר של כ- 118,299 ₪; אשת המערער אינה עובדת ובני הזוג מתקיימים מעזרה כספית הניתנת להם מבני משפחה. בנוסף נטען כי בבעלות בני הזוג דירת מגורים אותה שיעבדו לבנקים על מנת להבטיח את חובות נושי החברה. לשיטתם, קיים סיכוי ממשי שתביעתם תתקבל ועם קבלתה יוכלו לשלם את אגרת התביעה. 2. כב' הרשם התייחס לעובדה כי לא הוגשו תלושי משכורת ותדפיסי חשבון בנק המתייחסים לששת החודשים שקדמו להגשת הבקשה ותחת זאת הומצאו תלושים של חודשיים המתייחסים לתקופה שקדמה בשלושה וחצי חודשים למועד הגשת הבקשה. כן הוגש תדפיס חשבון בנק עסקי של החברה המתייחס לתקופה של פחות מחודש במועד שקדם בכחודש למועד הגשת הבקשה. גם תדפיס חשבון הבנק המשותף של המערער ורעייתו התייחס לתקופה של פחות מחודש מהמועד שקדם בכחודש למועד הגשת הבקשה. יחד עם זאת, נקבע כי מחומר הראיות עולה שמצבם הכלכלי של המערערים אינו טוב: למערער נשלחה הודעה מהמפקח על הבנקים לפיה הוא הפך ללקוח מוגבל בשני בנקים; הוגש אישור המוסד לביטוח לאומי כי אשת המערער אינה עובדת; למערער ואשתו נותקו קווי המים והטלפון ובוטל ביטוח קופת חולים שלהם וביטוח דירת המגורים מחמת אי עמידה בתשלומים. כמו כן, לבני הזוג חובות לחברת החשמל, לחברת הגז, לעיריית בית שמש והם אינם עומדים בתשלומי המשכנתא. לחברה חובות לבנקים והמוסד לביטוח לאומי קבע לה הסדר תשלומים לשנת 2009, אם כי עומד לטובתה פיקדון לזמן קצוב בסכום של כ- 50,000 ₪. למרות האמור, דחה כב' הרשם את בקשת המערערים בציינו כי הם לא פירטו האם נעשו ניסיונות לגייס את כספי האגרה מצדדים שלישיים ולא הציגו כל התייחסות למקורות המימון של הייצוג המשפטי בהליך זה. הרשם ציין, כי גם אם ייקבע כי מצבם הכלכלי של המערערים אינו טוב, דין הבקשה להידחות באשר לא הוכחה התקיימותו של התנאי השני בדבר סיכויי התביעה, שכן, המערערים לא הצביעו על זיקה מבוססת בין סכום התביעה לבין העובדות העומדות ביסוד כתב התביעה. 3. לטענת המערערים, טעה כב' הרשם בדחותו את הבקשה למרות שקבע שמצבם הכלכלי של המערערים אינו טוב. הקביעות העובדתיות שקבע הרשם מבססות קיומו של התנאי הראשון בדבר העדר יכולת לשלם האגרה. ככל שהיו פגמים בהוכחת תנאי זה, היה על הרשם להפנות את תשומת לב המערערים לכך וליתן להם הזדמנות לתקנם. טעה כב' הרשם בהתייחסו לטענת המשיב כאילו בבעלות אשת המערער שני בתי מלון, בעוד טענה זו הופרכה בדיון בפניו. במצב הכלכלי אליו הגיע המערער ושאותו קבע הרשם כממצא עובדתי, לא היה זה נכון לדרוש ממנו לפנות גם לעזרת צדדים שלישיים. ב"כ המערער לא גבה מן המערער שכר טרחה בגין הגשת התביעה ובגין הגשת הבקשה נשוא ערעור זה. באשר להתקיימות התנאי השני בדבר סיכויי התביעה- כל הסכומים הנתבעים בכתב התביעה מפורטים ונסמכים על המסמכים שצורפו לכתב התביעה ולבקשה לפטור מאגרה, והם מבטאים היטב את הנזקים שנגרמו למערערים כפועל יוצא מהפרת ההסכם בין הצדדים. הפרת ההסכם מנעה מהמערער לנהל את עסקו ולייצר בכך הכנסות שהעסק אמור היה לייצר, והנזקים הנטענים הינם בעלי זיקה ישירה להפרה זו. בהתאם לפסיקה - לשם התקיימותו של התנאי השני בבקשה למתן פטור מאגרה, די לו למבקש להצביע על סיכוי כלשהו להצליח בהליך. מהמסכת העובדתית שנפרסה בכתב התביעה עולה תשתית איתנה לסיכוייה להתקבל, שהיא מעבר לדרישה בדבר "סיכוי כלשהו". אשר לגובה הפטור - נתונה היתה לרשם הסמכות להחליט על פטור חלקי ולא היה מקום לדחות הבקשה כולה באופן המונע מהמערער יומו בפני בית המשפט. לטענת המשיב, החלטת הרשם מבוססת ואין להתערב בה. לטענת המדינה, בדין דחה כב' הרשם את בקשת המערערים. למרות נימוקי הרשם, לא צירפו המערערים לכתב הערעור את המסמכים החסרים: תלושי משכורת ותדפיסי חשבון בנק ואף לא התייחסו לכך בכתב הערעור. האישור מהמוסד לביטוח לאומי, מתייחס רק לאשת המערער ולפיו, זו אינה עובדת. המערערים מבקשים להיבנות ממצבם הכלכלי הקשה ולגישתם די בכך כדי להוכיח קיומו של התנאי בדבר העדר יכולת כלכלית. אולם, על-פי הפסיקה, לא די שהמבקש פטור מאגרה יראה קשיים כלכליים, אלא עליו להוכיח גם מאמצים אשר נעשו מצידו בהקשר של גיוס הכסף למטרה מסוימת זו של תשלום אגרת בית משפט. הרשם היה ער לכך כי מצבם של המערערים אינו טוב, אך בצדק ציין כי אין די בכך, ועל המערערים מוטל הנטל להראות כי לא יכלו להשיג עזרה במימון האגרה. באשר להתקיימות התנאי השני - המדינה ציינה כי בהעדר נתונים אודות כתב התביעה, היא מנועה מלהתייחס לטענות המערערים בנקודה זו. דיון 4. בעל דין המבקש לקבל פטור מתשלום אגרה, חייב להוכיח כי הוא חסר יכולת לשלם את האגרה הנדרשת ממנו וכי ההליך מגלה עילה (תקנה 14(ג) לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז - 2007). בהחלטת הרשם נקבע כממצא עובדתי כי מצבו הכלכלי של המערער אינו טוב, למרות שהמערער לא המציא מסמכים המלמדים על מקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו למועד הגשת הבקשה, כדרישת תקנה 14(א). טענתו העיקרית של המערער הינה כי משהוכח שמצבו הכלכלי אינו טוב, טעה כב' הרשם בדרשו ממנו להוכיח בנוסף כי לא הצליח לגייס כספים ממקורות חיצוניים. דין הטענה להידחות. ההנחה הבסיסית הינה כי יינתן פטור מאגרה רק למי שהוא חסר יכולת כלכלית לשלמה, ובנוסף קבעה הפסיקה כי נדרש שהמבקש יוכיח כי לא הצליח לגייס הכסף ממקורות חיצוניים. קבלת טענת המערער תרוקן מתוכן דרישה זו, שכן, היא מתייחסת דווקא למי שמצבו הכלכלי אינו טוב, אחרת, בעל הדין יידרש לשלם האגרה מכיסו. לעניין זה נקבע כי: "המבקש פטור מתשלום אגרה אינו יוצא ידי חובתו רק בכך שהוא מוכיח כי אין בידו כספים זמינים העומדים לרשותו. עליו להוכיח כי אין בבעלותו נכסים היכולים להוות תשתית לגיוס כספים לתשלום האגרה, בין אם בדרך של מימוש נכסים ובין אם בדרך של קבלת הלוואה על בסיס אותם נכסים.... ...יתרה מכך: על המבקש פטור מתשלום אגרה לשכנע את בית המשפט כי עשה נסיון כן ואמיתי להסתייע בתמיכתם של קרוביו בטרם בקש להזדקק לקופת הציבור. הפתרון של השענות על קופת הציבור, בדרך של בקשה לפטור מתשלום אגרה, חייב להיות המוצא האחרון והיחידי של מי שנקלע לקושי כלכלי שאינו מאפשר לו לשלם אגרה. הדעת אינה סובלת שהאמצעי של בקשה לפטור מתשלום אגרה יהיה האמצעי הראשון שבה ישתמש בעל הדין בטרם יעשה כל נסיון לפנות לקרוביו כדי לבקש את עזרתם בצר לו" (בש"א (חי') 6632/01 מוחמד תייסיר מחמאיד נ' מדינת ישראל, (ניתן ביום 19.6.01, פורסם במאגרים), פיסקה 6). העובדה כי בא כוח המערערים אינו גובה מהם שכר טרחה, נותנת הסבר לשאלת מימון הייצוג, אך אינה מרפאה פגם זה. בהחלטת הרשם לא ראיתי התייחסות לנכסים שברשות מי ממשפחת אשת המערער, ועל-כן, לא ברורה טענת המערער בנקודה זו. יחד עם זאת, נקבע כי אף אם היו עומדים המערערים בנטל הוכחת התנאי הראשון, דין בקשתם להידחות היות ולא מתקיים התנאי השני בדבר גילוי עילת התביעה. כב' הרשם התייחס לעובדה כי די למבקש להוכיח סיכוי כלשהו לזכות בתביעתו, אך למרות זאת נקבע כי הסכום הנתבע נקבע בכתב התביעה בלא עוגן ראייתי הולם, ולפיכך אין התובענה מגלה עילה. לקביעה זו לא נתנו המערערים מענה מלבד לטענות כלליות כי סכום הפיצוי הינו בעל זיקה ישירה להפרה. על המערערים היה לציין את הסכום שסוכם בהסכם, הסכום הנתבע, ולהפנות למארג הראייתי (הגם שלא נדרשת הוכחתו) המעגן הסכום הנתבע. משלא ניתן הסבר מדוע סכום התביעה הינו כה גבוה, מקובלת עלי מסקנת הרשם כי לא מתקיים התנאי השני וכי המערערים לא הוכיחו סיכוי כלשהו לזכות בתביעה. הפתרון אותו הציעו המערערים לפטור אותם חלקית מתשלום אגרה אינו תחליף להוכחת התנאים המכניסים אותם לשערי הפטור, שכן, תנאים אלה נועדו במיוחד למניעת תביעות מוגזמות. התוצאה 5. הערעור נדחה. המערערים ישאו בהוצאות המשיבים בסך כולל של 2,500 ₪. פטור מאגרהערעוראגרה