פטור מדמי ביטוח לאומי נכה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פטור מדמי ביטוח לאומי נכה: הנשיא (גולדברג): .1לפנינו ערעור על פסק-דינו של בית-הדין האזורי בתל-אביב (השופטת ליפס; תב"ע מו/231, 230-0) אשר דחה את התביעה להצהיר, כי המערער פטור מתשלום דמי ביטוח למוסד לביטוח לאומי - מכוח סעיף 169(ג) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ"ח- 1968(להלן - חוק הביטוח הלאומי). .2עובדות המקרה אינן שנויות כלל במחלוקת והן פשוטות בתכלית - המערער נפגע ביום 1.4.1984בתאונה, אשר הוכרה כתאונת עבודה ונקבעה לו דרגת נכות צמיתה של %100, מכוח סעיף 67לחוק הביטוח הלאומי; שנתיים לאחר מכן הוונה למערער, לבקשתו, הקצבה עד מלאת לו 65שנה וזאת מכוח סעיף 70לחוק ובכסף שקיבל רכש חנות בה עסק בתיווך. .3סעיף 169(ג) לחוק הביטוח הלאומי קובע: "לא ישולמו דמי ביטוח בעד הזמן שבעדו מגיעה למבוטח קצבת נכות לפי פרק ג' או לפי פרק ו' 2אם אין לו כל הכנסה אחרת, ולא ישולמו דמי ביטוח לפי סעיף 157(א), (ג), (ד), (ד1), (ד2), (ד4) ו(ד5) בעד הזמן שבעדו מגיעה למבוטח לפי סעיף 67או לפי סעיף 127לו, קצבה בשל דרגת נכות יציבה, אף אם יש לו הכנסה אחרת". .4טענתו של בא-כוח המערער היא, כי למרשו "מגיעה" קצבת נכות לפי סעיף 67, אלא מאי - חלקה של הקצבה עד גיל 65שולם מראש; לגרסתו - יש להבדיל בין היוון לכל החיים לבין היוון עד גיל נקוב. מוסיף בא-כוח המערער, כי מטרת המחוקק היתה לעודד נכים לצאת לעבודה אף אם יש להם הכנסה אחרת, ומאחר ויש לפרש את החוק לפי מטרת המחוקק - זכאי הוא לפטור אף שעה שהלכה למעשה אינו מקבל קצבה בשיעור של %.100 בא-כוח המוסד תמך בפסק-הדין נשוא הערעור וטען, כי הדיבור "מגיעה" פירושו "משתלמת", ואחרי ההיוון אין יותר זכאות לקצבה בשיעור של %.100 .5אין מקום לטענה, כי ההיוון היווה למעשה תשלום מראש של הקצבה; סעיף 70 לחוק הביטוח הלאומי קובע, כי המוסד ישלם "מענק במקום קצבה". "מענק" מעצם טיבו הוא תשלום חד-פעמי, שבו הומרה קצבת הנכות מעבודה (ראה דב"ע מו/22- 0[1], בע' 257ומובאות שם), בעוד "קצבה", מעצם טיבה, היא תשלום חודשי קבוע (המשתנה על-פי קריטריונים שנקבעו בחיקו, בייחוד על מנת לשמור על ערכה הריאלי). אמנם השניים - "קצבה" ו"מענק" - הם בגדר "גמלה" מכוח חוק הביטוח הלאומי, אך אין בהמרת הראשון בשני משום "תשלום מראש" של הראשון. .6מששולם "מענק במקום קצבה", מכוח סעיף 70לחוק הביטוח הלאומי, אין לראות בתקופה שעד מלאת למערער 65שנה בזמן שבעדו מגיעה למבוטח, לפי סעיף 61, קצבה בשל דרגת נכות יציבה. .7לענייננו ניתן להקיש מפסק-הדין שניתן בעניינו של נכה בנכות כללית ויש לו הכנסה אחרת (דב"ע לט/108-0, שבח צבי - המוסד לביטול לאומי; לא פורסם), שם נאמר: "אין חולקין כי המשיב הינו 'נכה' במובן סעיף 27זכה לחוק הביטוח הלאומי כשם שאין חולקין שיש לנכות הכנסה אשר לו, מכוח סעיף 127לט (ב) ולאחר הניכוי, אין 'יתרה' לתשלום. בנסיבות אלה, כאמור אין המוסד רשאי לשלם קצבה, משמע שבית-הדין יפסוק שאין היא מגעת ואין לשלמה. מכאן שמשמעות הדיבור 'מגיעה', בסעיף 169(ג) לחוק, פירושו 'משתלמת'". .8לטענת המערער, ההבחנה האמורה מביאה לאבסורד ולסטיה ממטרת המחוקק; אין אנו סבורים כך - לו מטרת המחוקק היתה לפטור מתשלום דמי ביטוח נכים שדרגת נכותם מלאה - היה אומר זאת במפורש ולא מתנה את הפטור בזכאות לקצבה. אין צו להוצאות. .9הערעור נדחה.נכותדמי ביטוח לאומיביטוח לאומי