קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא פיצוי על פגיעת רכב בגדר: לפני תביעה לפיצוי בגין נזק שנגרם לגדר אבן בשל פגיעת מכונית. 1. דיירי בית מס' 9 ברחוב עזה (להלן: "התובעים"), הינם הבעלים המשותפים של גדר אבן הממוקמת בחזית הבנין. נתבע מס' 1 (להלן: "אסף"), הנו נהג הרכב (מ.ר. 1714229) אשר פגע ביום 10.3.00 בגדר האבן. נתבעת מס' 2 , חברת ביטוח ישיר - חברה לביטוח בע"מ (להלן : "חברת הביטוח") היתה מבטחת הרכב הנדון בכל זמן מהזמנים הרלוונטים לתביעה זו בביטוח צד ג'. 2. לגרסת התובעים פגע רכבו של אסף בגדר האבן תוך שהוא גורם לה נזק כבד. תביעתם הנה לפיצוי בגובה עלות תיקון גדר האבן בסך 2574 ₪ וכן הוצאות נלוות בסך של 1000 ₪ בגין אובדן שעות עבודה, טלפונים וכד'. 3. בכתב ההגנה מעלים הנתבעים מספר טענות : א. לביהמ"ש אין סמכות עניינית שכן התביעה אינה תביעת יחיד ב. התאונה שבעקבותיה נגרם הנזק לגדר נגרמה עקב רשלנותו של צד שלישי. ג. הנתבעים לא עשו די להקטנת נזקיהם. 4. הנתבעים שלחו הודעת צד ג' לאסף ואבי אבידן, אשר עפ"י הנטען רכבם פגע ברכבו של אסף והטיחו בגדר האבן. צדדי ג' לא התיצבו לדיון ולא הוצגה בפני המצאה כדין של ההודעה ועל כן דין ההודעה נגדם להידחות. דיון 5. משתיקנו התובעים את כתב התביעה ותבעו ישירות את הנתבע נפלה טענת ההגנה בדבר העדר סמכות. למעלה מהצורך אומר שסעיף 60 לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), תשמ"ד - 1984 קובע כי "(א) בית המשפט לתביעות קטנות ידון בתביעה אזרחית שהגיש יחיד...". אליבא דנתבעים, יש לפרש את המונח "יחיד" כמונע הגשת כתב תביעה בביהמ"ש לתביעות קטנות ע"י מספר יחידים. אני דוחה פרשנות זאת. פרשנותו הראויה של הסעיף הינה כי יחיד או יחידים רשאים להגיש תביעה בביהמ"ש לתביעות קטנות וזאת בניגוד לקבוצה מאוגדת של נתבעים - תאגיד עמותה וכד' לפרשנות זאת אני מגיע מן הטעמים הבאים : א. עפ"י סעיף 5 לחוק הפרשנות, תשמ"א - 1981 (להלן : "חוק הפרשנות"), מקום בו נוקט החוק לשון יחיד, משתמעת אף לשון רבים. המשמעות לעניינינו הנה כי יש לפרש את הביטוי "יחיד" כמכיל גם את נטיית הרבים קרי "יחידים". ב. סעיף 4 לחוק הפרשנות קובע כי מקום בו ננקטת לשון "אדם" בחוק, המשמעות היא לרבות תאגיד. לא בכדי לא נקט המחוקק בסעיף 60 חוק בתי המשפט במונח "אדם" והעדיף את המונח "יחיד". כוונת המחוקק היתה למנוע הגשת תביעות ע"י תאגידים, תביעות שהיו מתאפשרות לו היתה ננקטת לשון "אדם". כוונת המחוקק אינה למנוע הגשת תביעות ע"י קבוצה שאינה מאוגדת של בני אדם ובלבד שיש לה אינטרס משותף. ג. התביעה שלפני הוגשה ע"י חמישה יחידים אשר לכולם חלק בגדר שנפגעה. האינטרס הציבורי בדבר פישוט ויעול הדיון המשפטי מחייבים אותנו לאפשר לכל התובעים במקרה דנן לתבוע יחד שאחרת כל אחד יאלץ לתבוע בנפרד בגין נזקו. 6. אני דוחה גם את טענתם השניה של הנתבעים. הנתבעים מודים בכתב הגנתם כי רכבו של אסף פגע בגדר האבנים אך טוענים כי התאונה נגרמה בשל רשלנותו של צד שלישי. כאמור לעיל, לא המציאו הנתבעים הודעה לצד ג' כנדרש ועל כן נדחתה ההודעה ואנו נותרים עם הודאת הנתבעים כי רכבו של אסף פגע בגדר האבנים. 7. טענתם האחרונה של הנתבעים הנה כי התובעים לא עשו די לשם הקטנת נזקיהם. עפ"י הקבלה אותה צרפו התובעים (מסומן ת/2) עלות תיקון הגדר הנה 2574 ₪. הנתבעים לא הביאו כל חוות דעת נגדית אשר תוכיח כי עלות תיקון הגדר נמוכה יותר ועל כן אני מקבל את תביעתם של התובעים, שהינה סבירה, בראש נזק זה וקובע כי על הנתבעים לפצותם, יחד ולחוד בסך של 2,574 ₪. 8. באשר להוצאות הנוספות בסכום של 1000 ₪ אותם תובעים התובעים אני סבור שהסכום הנתבע הוא גבוה ולא עומד ביחס ישר לניהול העניין. אין הכרח שדווקא הדייר ששכרו הוא הגבוה יקבע את שיעור ההוצאות. עם זאת, אין ספק שהוצאות נגרמו לתובעים ואני מעמידם עפ"י הערכתי בסכום של 500 ש"ח. סיכום 9. על הנתבעים לפצות את התובעים, יחד ולחוד בסך כולל של 2,574 ₪ ועוד אגרת משפט בסך 84 בתוספת הפרשי ריבית והצמדה החל מיום 9/11/00 ועד יום התשלום המלא בפועל. בנוסף ישלמו הנתבעים הוצאות משפט בסך 500 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום המלא בפועל. פגיעת רכברכבפיצוייםנזק לרכב