קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ערעור על מכרז - פסילת מכרז ביטוח לאומי:   השופטת נילי ארד   1.      לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בתל אביב (השופטת פוגל ונציג ציבור מר נבון; עב 5818/00), אשר דן בתביעת המערערת לפסול תוצאת מכרז שקיים המשיב (להלן: המוסד לביטוח לאומי או המוסד) ולקבוע כי היא הזכאית לקבל את המשרה אשר הוצעה באותו מכרז.   תמצית העובדות הצריכות לעניננו 2.      ביום 23.5.1999 פרסם המוסד לביטוח לאומי מכרז פנימי לשתי משרות של "מפקח בכיר בשיקום" בסניף תל אביב-יפו: משרה אחת עבור "צוות תל אביב" ומשרה שנייה עבור "צוות יפו" (מכרז מס' 50/99, אשר יקרא להלן: המכרז הראשון). בין דרישות הכשירות נקבע, כי על המועמד להיות בעל תואר ראשון בעבודה סוציאלית (להלן גם: תנאי הכשירות). המערערת, אשר לא ענתה על תנאי זה, ביקשה לגשת למרות כן למכרז, והמוסד הסכים לכך, לפנים משורת הדין. נציגת איגוד העובדים הסוציאליים, החברה בוועדת המכרזים, התנגדה לקבלת מועמדותה של המערערת, מן הטעם שאין היא ממלאת אחר תנאי הכשירות האמור.   3.      במכרז הראשון לסניף תל אביב-יפו זכו שתי מועמדות, אך מכיוון ששתיהן נמנו על "צוות יפו" פרסם המוסד מכרז פנימי נוסף לתפקיד "מפקח בכיר בשיקום" עבור "צוות תל אביב" (שמספרו 17/2000, ויקרא להלן: המכרז השני). תנאי הכשירות במכרז השני היו זהים לאלה שנקבעו במכרז הראשון.   4.      כדי שיתאפשר לה להתמודד במסגרת המכרז השני, פנתה המערערת לבית הדין האזורי, בבקשה למתן צו מניעה זמני. בהיענות להמלצת בית הדין האזורי (השופטת בן יוסף; עב 1997/00) נאות המוסד לאפשר למערערת להתמודד במסגרת המכרז השני, תוך הסכמה כי במסגרת בחינת התאמתה לתפקיד לא ינתן משקל לכך שאין היא עונה על תנאי הכשירות. לאותו מכרז הגישה מועמדותה גם גב' נורית לוי (היא המשיבה הפורמלית בערעור שלפנינו; להלן: גב' לוי) - אשר לגביה אין חולק כי היא עונה על כל תנאי הכשירות הנדרשים - לאחר שלא זכתה במשרה במסגרת המכרז הראשון. המערערת התריעה בפני המוסד על כך שמתן אפשרות לגב' לוי להתמודד על המשרה המוצעת במכרז השני לוקה בחוסר תום לב ויש בה ניסיון לסכל את מועמדותה היא. טענתה זו נדחתה, והמערערת וגב' לוי היו בין המועמדות במכרז השני. ביום 25.5.2000 החליטה ועדת המכרזים לבחור את גב' לוי למשרה, וכנגד החלטה זו הגישה המערערת תביעתה לבית הדין האזורי.   הכרעת בית הדין האזורי 5.      בפסק דין מפורט ומנומק היטב, דחה בית הדין האזורי אחת לאחת את טענותיה של המערערת, ובין היתר קבע כך: המכרז השני היה מכרז חדש ולא המשכו הישיר של המכרז הראשון; גב' לוי, אשר התמודדה מול ארבע מועמדות נוספות על שתי המשרות שהוצעו במסגרת המכרז הראשון, לא הייתה מנועה מלהגיש מועמדות גם במסגרת המכרז השני; בכך בלבד שלא נבחרה למשרה במכרז הראשון, אין די כדי למנוע את מועמדותה של גב' לוי במסגרת המכרז השני, או לפסול את השתתפותה בו; תנאי הכשירות שנקבע בשני המכרזים, הינו חוקי, סביר והגיוני; בית הדין נטה לקבל את טענת המוסד, כי העוּבדה שלמערערת אין תואר בעבודה סוציאלית לא נלקחה בחשבון כ"תנאי בלעדיו אין" במסגרת שיקולי ועדת המכרזים, אשר הורכבה כדין, ואפשרה למערערת להציג בפניה את כישוריה.   6.      בית הדין האזורי נתן דעתו לפגמים שנפלו בפעולתה של ועדת המכרזים, בכך ששיקוליה לבחירת המועמדת הראויה לא הועלו על הכתב ובכך שהתיקים האישיים של המועמדות לא הובאו בפני חברי הוועדה. אולם, פגמים אלה באו על תיקונם, בכך ששבוע וחצי לאחר התכנסותה, העיד יו"ר ועדת המכרזים בבית הדין האזורי, במסגרת ההליך הזמני בתיק, ושיחזר את ההליכים בפני הוועדה ואת הנימוקים לבחירה בגב' לוי לתפקיד. לאור עדותו זו, שוכנע בית הדין האזורי וקבע כי פגמים אלה אינם יורדים לשורשו של עניין ואין בהם כדי להצדיק את ביטולה של החלטת ועדת המכרזים.   7.      העדפתה של גב' לוי על פני המערערת התבססה, על פי פסק דינו של בית הדין האזורי, על "שקלול מקצועי וענייני של מכלול הנתונים האישיים והתרשמות ישירה של הוועדה מהמועמדות", כאשר המערערת לא הצליחה להוכיח כל שיקול פסול ששקלה ועדת המכרזים. לכן, לא נמצא מקום להתערב בשיקול דעתה של הוועדה. כן דחה בית הדין האזורי את טענות המערערת בדבר התנכלויות, כביכול, של המוסד כלפיה, וכן נדחתה בקשתה לקבל לידיה את החלטות הוועדה, אשר הומצאו לה במסגרת בקשתה לסעד זמני.   טענות הצדדים בערעור 8.      המערערת השיגה על הקביעות העובדתיות שבפסק הדין של בית הדין האזורי ועל מסקנותיו, תוך שחזרה והעלתה את עיקר הטענות אותן דחה בית הדין. תמצית טענותיה הייתה זו: תנאי הכשירות בשני המכרזים הוא בלתי חוקי ומיטיב עם סקטור מקצועי מסוים; מועמדותה של גב' לוי במכרז השני אושרה, למרות שמספר חודשים קודם לכן נדחתה מועמדותה במסגרת המכרז הראשון; אי מתן הנימוקים להעדפתה של גב' לוי על פניה מהווה פגם היורד לשורשו של הליך המכרז, אשר דינו להתבטל עקב כך; ועדת המכרזים התעלמה מכל כישוריה של המערערת, וקבעה החלטתה על בסיס העובדה שאין לה תואר ראשון בעבודה סוציאלית; ועדת המכרזים קבעה מראש את תוצאות המכרז השני, ולא הותירה למערערת סיכוי אמיתי לזכות בתפקיד המוצע.   9.      המוסד לביטוח לאומי תמך בממצאיו ובמסקנותיו של בית הדין האזורי, והוסיף וטען, כי ועדת המכרזים אשר דנה במכרז השני, הוא מושא הערעור שלפנינו, הורכבה כדין, מאנשי מקצוע; למערערת ניתנה הזדמנות הולמת ונאותה להציג את כישוריה לתפקיד המוצע; הבחירה בגב' לוי לתפקיד התבססה על שיקולים מקצועיים גרידא; תנאי הכשירות אשר נדרש מן המועמדים לשני המכרזים הוא חוקי ולגיטימי. במסגרת שיקול הדעת המסור לו רשאי המוסד ככלל להתוות מדיניות, ובתוך כך אף לקבוע כי תפקידים מסוימים יאוישו על ידי עובדים סוציאליים בעלי השכלה אקדמית הולמת; המערערת לא הביאה ולוּ ראשית ראיה לביסוס טענתה, לפיה תוצאות המכרז השני היו ידועות מראש; גב' לוי נבחרה לאחר שהוועדה מצאה כי היא המועמדת הכשירה ביותר למשרה, מבין המועמדים שבאו בפניה, ואכן ממלאת הגב' לוי את המשרה מאז ועד היום בהצלחה.   מכאן - להכרעתנו 10.  דינו של ערעור זה להידחות. בית הדין האזורי התייחס, אחת לאחת, לטענותיה של המערערת, ומצא כי הן נעדרות ביסוס עובדתי ומשפטי כאחד, תוך שהוא מנמק כהלכה קביעותיו אלה. אשר מבקשת המערערת הוא כי בית דין זה יהפוך על פניהן את קביעותיו של בית הדין האזורי. כזאת לא נעשה. ממצאיו ומסקנותיו של בית הדין האזורי מעוגנים היטב בחומר הראיות, ולא מצאנו טעם, משפטי או אחר, אשר יצדיק התערבותנו בהם לשנותם, כפי שמבקשת המערערת לעשות. למעלה מן הנדרש, נוסיף הערותינו אלה:   11.  תנאי הכשירות של תואר ראשון בעבודה סוציאלית הוא חוקי ולגיטימי, הן שלעצמו, והן לאור הוראתה של תקנה 1(ה)(5) לתקנות העובדים הסוציאליים (תפקידים ומשרות שרק עובד סוציאלי רשאי לעסוק בהם), התשס"א - 2001, לפיה משרה של "מדריך מפקח בכיר (שיקום) בסניף של המוסד" נמנית על המשרות אותן רשאי למלא רק עובד סוציאלי. אמנם תקנות אלה נכנסו לתוקף בסמוך לאחר פרסומו של המכרז השני, אולם ניתן להקיש מהן על סבירותה של אותה דרישה כשלעצמה, אף טרם כניסתן לתוקף.   12.  לא למותר לציין, כי למרות שהמערערת לא ענתה על תנאי הכשירות הנוגע להשכלה, היה המוסד נכון לאפשר לה לגשת למכרז הראשון, ובפועל נעשה כך במכרז השני. לכאורה, ניתן לראות טעם לפגם בהסכמתו זו של המוסד, שכן בכך הוּעדפה המערערת על פני מועמדים פוטנציאלים אחרים למכרז, אשר לא מן הנמנע, כי הושבו ריקם, משלא ענו על תנאי הכשירות של השכלה, ממנו ניתן למערערת פטור.   13.  אין לקבל אף את ניסיונה של המערערת להטיל דופי בכשירותה של גב' לוי במסגרת המכרז השני. שלא כמו המערערת, ענתה גב' לוי על כל תנאי הכשירות שנדרשו בשני המכרזים. בכך שבמכרז הראשון הועדפו על פניה שתי מועמדות אחרות לא היה כדי למנוע ממנה הגשת מועמדות למכרז השני. על אחת כמה וכמה לא נכון היה לחסום בפניה את האפשרות לקחת חלק במכרז השני בשל כך בלבד שלא נבחרה במסגרת המכרז הראשון.   14.  אשר לטענתה של המערערת בדבר הרכב הוועדה שחבריה היו עובדים סוציאליים: טענה מעין זו היה עליה להעלות בעיתה, ולא לכבוש אותה עד לאחר שהתקבלה החלטתה של ועדת המכרזים. זה מכבר פסק הנשיא שמגר בעניין גאנם: "מי שמלין על הרכבה של ועדת מכרזים, כפי שעשה העותר במקרה דנן, אינו יכול לבחור בדרך של השתתפות במכרז תחילה כדי להעלות את ההשגות רק לאחר מכן, במקרה שייכשל ולא ייבחר במכרז. במלים אחרות, מי שטוען כנגד יושר לבם של אלו המכהנים בוועדה, צריך להעלות טענה זו על אתר ולא לחכות לתוצאות דיוניה של הוועדה, כאילו מדובר אך בפגם מותנה, המתרפא עם בחירתו של בעל ההשגות" (בג"צ 422/85 תופיק גאנם נ' משרד החינוך והתרבות ואח', פ"ד לט(4) 298, 301).   15.  טענה המייחסת לחברי וועדת המכרזים שיקולים פסולים או שיקולים שאינם ממין העניין, מטילה את נטל ההוכחה על הטוען זאת (ראו בעניין זה: בג"צ 606/86 עבדל-חי נ' מנכ"ל משרד החינוך והתרבות ואח', פ"ד מא(1) 795, 802). בכך לא עמדה המערערת, עת טענה כי החלטתם של חברי הוועדה במכרז השני בדבר הזוכה במכרז גובשו מראש. אשר על כן, בדין נדחה הערעור, ויש להותיר על מכונו את פסק דינו של בית הדין האזורי.   16.  סוף דבר: הערעור נדחה. בהיותה עובדת המוסד לביטוח לאומי ובנסיבות העניין נמנעים אנו מלהשית הוצאות משפט על המערערת.  מכרזערעורביטוח לאומי