קוצר נשימה כתאונת עבודה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא קוצר נשימה כתאונת עבודה בביטוח לאומי: השופט מורל 1. ערעור על פסק-דין שניתן בבית-הדין האזורי לעבודה בחיפה (תב"ע מד/278-0, השופטת קציר - דן יחיד), לפיו נדחתה תביעת המערער להכרה במחלת קוצר נשימה בה לקה, כפגיעה בעבודה לפי חוק הביטוח הלאומי. 2. המערער עבד במפעל לדשנים וחומרים כימיים מ- 1973 ועד שפרש ב- 31.10.81. 3. שלוש פעמים פנה המערער למוסד לביטוח לאומי (להלן - המוסד) בקשר למחלתו, ושלוש פעמים נדחה: - א) בפעם הראשונה נדחה ביום 21.10.1974, כי המוסד היה סבור שהמחלה "איננה נמנית עם אלו שנקבעו במחלות המקצוע, במסגרת תקנות ביטוח נפגעי עבודה" (נ/1). המערער לא הגיש תביעה לבית-הדין בעקבות דחיה זו; ב) תביעתו השניה נדחתה ביום 20.3.1981, ובמכתבו אמר המוסד, בין השאר, כי "החלטתנו מ- 21.10.1974 בעינה עומדת" (נ/2). גם בפעם הזאת לא פנה המערער לבית-הדין; ג) את תביעתו השלישית הגיש המערער למוסד ביום 19.9.1983(נ/4). ביום 8.12.1983 השיב המוסד למערער ואמר - "ב- 21.10.1974 הודענו לך כי דחינו את תביעתך בגין אותה מחלה. היה באפשרותך לערור תוך 6 חודשים מיום קבלת הודעתנו הנ"ל בבית-הדין לעבודה, היות ולא מימשת זכותך זו לא ניתן לטפל מחדש בתביעתך והחלטתנו בעינה עומדת". (נ/3). הפעם פנה המערער לבית-הדין האזורי לעבודה בחיפה. בכתב התביעה העלה טענה חלופית לפיה נגרמה המחלה כתוצאה ממיקרוטראומות. 4. הפרקליט המלומד שייג את המוסד טען שיש לדחות את הערעור מהטעם שהמוסד כבר קבע את עמדתו, ב-1974, באשר לקשר בין המחלה לעבודה, ובזמנו לא פנה המערער לבית-הדין. גם הצטברות המיקרוטראומות כבר התגבשה ב-1974. 5. דא-עקא, במכתב הדחיה הראשון (נ/1), עליו מסתמכים שני מכתבי הדחיה הנוספים (נ/2, נ/3) מדובר רק על כך שאין המחלה "מחלת מקצוע", ואין כל התייחסות למיקרוטראומות, לאמור - עניין זה לא נבדק כלל על-ידי המוסד. מן הראוי היה שפקיד התביעות של המוסד יבדוק את תביעת המערער שהוגשה ביום 19.9.1983 לגופה, לפחות מן הבחינה הזאת. אמנם בטופס התביעה (נ/4) לא הזכיר המערער במפורש את טענת המיקרוטראומות, אך אין בכך כלום. אין לצפות מהמערער שיעלה בטופס התביעה למוסד טענות משפטיות מסוג זה. די בכך שכתב שם שמחלתו נגרמה - "כתוצאה מנשימת גזים מורעלים תקופה ארוכה". 6. הערעור מתקבל, באופן שפקיד התביעות של המוסד יבדוק מחדש את תביעת המערער לפי עילת המיקרוטראומות ויתן את תשובתו העניינית. 7. המוסד ישלם למערער הוצאותיו בשתי הערכאות בסכום של - 800 ש"ח בצירוף מע"מ.הכרה בתאונת עבודהתאונת עבודה