קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא קיזוז מזונות מביטוח לאומי: השופט אדלר: .1בית-הדין האזורי קיבל חלקית את עתירת המערערת, בכך שהצהיר כי על המשיב להחזיר לה סכומים שקוזזו בעניין הבטחת הכנסה. לעומת זאת, נדחתה העתירה להצהיר כי על המשיב להחזיר סכומים שקוזזו בעניין דמי מזונות. על דחיית עתירה זו הוגש הערעור שלפנינו. .2המשיב שילם למערערת תשלום כדמי מזונות, מכוח חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל"ב- 1972(להלן - החוק). הזכות למזונות קמה מכוח פסק-הדין של בית-הדין הרבני, מיום 14.3.1983, שבו נפסקו למערערת מזונות בסך 000, 10שקלים ישנים לחודש. בפסק-דין נוסף, מיום 29.5.1988, הפחית בית-הדין הרבני את סכום המזונות ל- 500ש"ח לחודש. .3המשיב שילם למערערת את סכום המזונות שנקבע בפסק-הדין הראשון, עד שהמערערת המציאה לו העתק מפסק-הדין החדש של בית-הדין הרבני. עקב כך הפחית המשיב את סכום המזונות לסכום שנקבע בפסק-הדין החדש, וכן קיזז את תשלום היתר ששולם למערערת בגין התקופה בין מתן פסק-הדין החדש (29.5.1988) לבין המועד שבו מסרה המערערת את פסק-הדין החדש למשיב. .4המשיב קיזז את תשלום היתר בהתאם לסעיפים אלה של החוק: ".7(ב) נודע למוסד על ביטול פסק-הדין למזונות או על שינויו, יבטל את התשלום לזוכה או ישנה את שיעורו, הכל לפי פסק-הדין, ויודיע על כך מיד לזוכה. .12(ב) המוסד ינכה מן התשלום שהוא משלם לזוכה לפי חוק זה כל סכום ששילם שלא כדין". .5בנסיבות העניין ולפי הוראות החוק, לא טעה בית-הדין קמא כשדחה את עתירת המערערת. המערערת לא היתה זכאית לתשלום מזונות מהמשיב בשיעור העולה על זה שנקבע בפסק-הדין החדש של בית-הדין הרבני, וסכומי היתר ששולמו לה בגלל האיחור במסירת פסק-הדין החדש של בית-הדין הרבני למשיב קוזזו כדין. נוסיף, כי על פי תקנה 5לתקנות המזונות (בקשות תשלום), התשל"ג-1972, חייבת היתה המערערת להודיע תוך חמישת-עשר יום למשיב על פסק-הדין החדש של בית-הדין הרבני. .6הערעור נדחה.ביטוח לאומי (מזונות)קיזוזביטוח לאומימזונות