המחלוקת בין הצדדים החלה כפי טענת הנתבעים, עת דרשו מהתובעים לשלם דמי שכירות לתקופה של שנה שעד לחתימת חוזה המכר והתובעים סרבו לעשות כן. הנתבעים טוענים כי ביצעו את כל המוטל עליהם לשם העברת הזכויות על שם התובעים ואף חתמו על כל המסמכים הדרושים לשם כך, ושלמעשה אין כל עילת תביעה נגדם. על פי זכרון הדברים שנחתם בין הצדדים, טרם חתימת חוזה המכר, הוסכם כי התובעים מקבלים חזקה בדירה החל מ - 20/9/95, ישלמו שכר דירה בשווי בש"ח של 400$ ארה"ב, לתקופה של 3 חודשים מראש, דמי שכירות אשר יקוזזו מתמורת מכירת הדירה באם חוזה הרכישה יושלם מוקדם יותר. קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא קניית דירה ע''י שוכרים מהמשכיר: קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא התובעים, בני זוג אשר רכשו מהנתבעים דירת מגורים הנמצאת ברחוב אבן גבירול 165/3 בעפולה עלית. חוזה המכר נחתם בתאריך 12/11/95.   חלק ממוכרי הזכויות בדירה נשוא הדיון היו קטינים ו/או חסויים, דבר שחייב את קבלת אישור בית המשפט לעסקה שנעשתה בשמם. נוסף לכך, היה צורך בהוצאת צו ירושה של מוריש הנתבעים, ממנו הם ירשו את הדירה. עניינים אלו היו לתובעים והם אף באו לידי ביטוי בחוזה המכר שנחתם.   התובעים נכנסו לדירה נשוא הדיון תחילה כשוכרים ולאחר מכן נחתם חוזה המכר כאמור.   תמורת רכישת הדירה שילמו התובעים סך בשקלים השווה ל - 90,000$ ארה"ב ומעדות התובע לא שולם סכום כלשהו על ידו מעבר לסך הנ"ל.   בסעיף 3 לכתב התביעה מציינים התובעים:   ”הנתבעים סרבו לשתף פעולה והתחמקו מלעשות את המוטל עליהם על פי החוזה".   לטענת התובעים, בשל התנהגותם זו של הנתבעים, נגרמו להם, לתובעים נזקים והוצאות שעל הנתבעים לפצותם בגינם.   התובעים טוענים להוצאה בסכום משוערך של 4,775 ₪ ששילמו כשכר טרחה לעורך דין למשלוח מכתבי התראה וקבלת יעוץ, תשלום דמי חכירה למנהל מקרקעי ישראל בסכום משוערך של 4,857 ₪, תשלום ריבית בסך 400 ₪ בגין הלוואה שנטלו לביצוע התשלום למנהל וכן תשלום על סך משוערך של 4,857 ₪ בשל העיכוב בגרירת המשכנתא לדירה נשוא הדיון.   נוסף לסכומים הנ"ל שלטענת התובעים, על הנתבעים לשלם להם, הם טוענים כי על הנתבעים לפצותם בסכום של 10,000 ₪ בגין נזק לא ממוני.   סכום התביעה אם כן הוא 24,889 ₪ נכון ליום הגשת התביעה.   הנתבעים טוענים בהגנתם כי התובעים שכרו תחילה את הדירה נשוא הדיון, ושילמו דמי שכירות לתקופה של שישה חודשים שלאחר תקופת השכירות הנ"ל הם התעניינו ברכישת הדירה והמשיכו לשכור אותה כפי טענת הנתבעים עד למועד חתימת חוזה המכר 12/11/95.   המחלוקת בין הצדדים החלה כפי טענת הנתבעים, עת דרשו מהתובעים לשלם דמי שכירות לתקופה של שנה שעד לחתימת חוזה המכר והתובעים סרבו לעשות כן.   הנתבעים טוענים כי ביצעו את כל המוטל עליהם לשם העברת הזכויות על שם התובעים ואף חתמו על כל המסמכים הדרושים לשם כך, ושלמעשה אין כל עילת תביעה נגדם.   על פי זכרון הדברים שנחתם בין הצדדים, טרם חתימת חוזה המכר, הוסכם כי התובעים מקבלים חזקה בדירה החל מ - 20/9/95, ישלמו שכר דירה בשווי בש"ח של 400$ ארה"ב, לתקופה של 3 חודשים מראש, דמי שכירות אשר יקוזזו מתמורת מכירת הדירה באם חוזה הרכישה יושלם מוקדם יותר.   אין חולק כי התשלומים שהתובעים ביצעו לעו"ד אלברק שניסח את חוזה המכר בין הצדדים, לשם קבלת צו ירושה ואישור בית המשפט לביצוע הפעולות בשם הקטינים, קוזזו מתמורת רכישת הדירה.   אין חולק כי התובעים ידעו כי לצורך השלמת העסקה, יש צורך בהוצאת צו ירושה כאמור, וקבלת אישור בית המשפט לביצוע העסקה בשם הקטינים שהיוותה תנאי מתלה לקיומו של החוזה.   הטענה בדבר תשלום למנהל שעל הנתבעים להשיב לתובעים, נותרה כתעלומה, הואיל והמסמך שצורף לתצהירו של התובע מעיד על תשלום "דמי חכירה שנתיים" שהוצא בשנת 1999, ואין כל אסמכתא לכך כי המדובר בחוב דמי חכירה מן התקופה שלפני מסירת החזקה לידי התובעים, כנ"ל הטענה בדבר תשלום עמלות בגין גרירת המשכנתא כאשר לא ברור כלל מה היה מחדלם של הנתבעים דווקא שעיכב את ביצוע גרירת המשכנתא.   התובע בעדותו אישר כי "הוא טעה" כאשר פנה לעורך דין חודש או חודשיים לאחר חתימת החוזה למשלוח התראות לנתבעים ולא ברור לי מדוע היה צורך באותה פניה ומדוע יש לחייב את הנתבעים בגין אותן הוצאות שכר טרחה.   מהעדויות עולה למעשה כי, הזכויות בדירה נרשמו על שם התובעים, עו"ד אלברק ביצע את הדרוש להוצאת צו ירושה וקבלת אישור ביצוע הפעולה בשם הקטינים מבין הנתבעים וטרוניתם של התובעים איננה ברורה לי כלל.   את התשלומים לכיסוי תמורת הדירה ביצעו התובעים לידיו הנאמנות של עו"ד אלברק ועל כך אין חולק.   ממכתבו של עו"ד אלברק (מוצג נ/1) בו פורטו התשלומים שביצעו התובעים תמורת הדירה עולה כי, שכרו של עו"ד אלברק כאמור בגין הגשת שתי הבקשות הנ"ל "נלקח" מתוך אותם התשלומים שביצעו התובעים ועובדה זו כשלעצמה אין בה כדי להקים עילת תביעה נגד הנתבעים.   לא ברור מהעדויות אם חל עיכוב ומהו אותו עיכוב בטיפול בהגשת הבקשות הנ"ל והסדרת הרישום בלשכת מרשם המקרקעין ומכאן שלא ברורה הפרת החוזה הנטענת כלפי הנתבעים.   הנתבעים טענו כי, על התובעים לשלם דמי שכירות לתקופה של שנה בגין החזקתם בדירה, אך טענה זו נסתרה על ידי האמור בזכרון הדברים שצורף לתצהיר התובע.   למקרא האמור בכתבי הטענות ועדויות הצדדים לפניי, לא ברור לי כלל מדוע היה צורך בהגשת תביעה זו ומהי עילת התביעה נגד הנתבעים, מהי הפרת החוזה המיוחסת לנתבעים בגינה מבקשים התובעים לקבל פיצוי.   מכל האמור לעיל, דין התביעה להדחות והתובעים ישאו יחד ולחוד בהוצאות הנתבעים בסכום כולל של 4,000 ₪ + מע"מ אשר ישולמו תוך 30 יום שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.מקרקעיןשכירותקניית דירה