לא כל רשימת לקוחות תהווה סוד מסחרי כהגדרתו בסעיף 5 לחוק. הפסיקה קובעת מספר כללי עזר להגדרתה של רשימת לקוחות כסוד מסחרי הראוי להגנת החוק. כך למשל: יש להוכיח כי נדרש "מאמץ מיוחד" בהשגתה ; כי יש ערך מוסף בקבלתה מן המוכן. [ע"א 9046/96 בן ברוך - תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ ואח' פ"ד נד(1) 625, 634] ; כי הרשימה כוללת לקוחות ממשיים וקבועים ולא פוטנציאליים בלבד [דב"ע נא/133-3 אלון בע"מ נ' מזרחי פד"ע כג 416), עב' (ת"א) 8403/06 שחל טל רפואה בע"מ - רוני תובל, פסקה 5 א' (מיום 15.10.07)]; בהתייחס לעובד ומעביד נקבע כי יש משמעות למעמדו של התפקיד בו היה העובד, להיקף המידע אליו נחשף מכוחו ולאיכותו. לענף בו מתנהל העסק ולמהות הלקוחות בו ישנה משמעות גם כן. בהקשר זה נקבע בעניין הר זהב כך: "עלינו להתחשב גם בהיקף הידע שיש לעובד על הלקוחות. שונה מצבו של מנהל בכיר ממצבו של עובד זוטר, שידיעותיו לגבי הלקוחות מוגבלת. [ראה פסק דין ניו-פארם, שצוטט לעיל]... ענף המשק בו מתנהלים העסקים של המעסיק הקודם והחדש משפיע אף הוא על חשיבותה של רשימת לקוחות. שונה המצב בענף שיש בו שני לקוחות הרוכשים את המוצר המיוצר או המופץ, מענף שיש בו מאות או אלפי לקוחות. כך, שונה המצב בענף שמורכב מלקוחות פוטנציאלים רבים הרוכשים מוצר סטנדרטי, מענף המורכב ממעט לקוחות הרוכשים מוצר ייחודי שאינו סטנדרטי" [ע"ע (ארצי) בר"ע 1141/00 הר זהב שירותי מזון בע"מ נ' פודליין בע"מ (מיום 19.2.2002), פיסקה 5]. דרישת הסודיות- כתנאי סף הכרחי השליטה במידע והגישה אליו עשויה להיות כמובן נכס מסחרי בעל ערך רב. שליטה מוחלטת ונגישות בלעדית ערכם גדול עוד יותר. ההגנה הניתנת לסודות מסחריים על פי החוק רחבה ו"גמישה", והיא ניתנת גם ללא כל רישום של הנכס המסחרי בהיותה בעלת ערך מובהק, אולם היא אינה ניתנת לכל מידע מסחרי באשר הוא, ועל בעל הדין להוכיח תחילה כי בבעלותו מידע העולה כדי סוד מסחרי בר הגנה, ולעמוד בתנאים אובייקטיביים שנקבעו בסעיף 5 לחוק ובפסיקה. ראו בהקשר זה דבריו של פרופ' מ' דויטש: "גם רשימת לקוחות יכול שתהיה סודית, ועשוי שתעניק יתרון מסחרי למי שיודע אותה. הבעיה טמונה במדיניות המשפטית הראויה. החשש הוא מפני פגיעה בלתי-סבירה בחופש העיסוק ובחופש התחרות. המאבק על רכישת הקשר העסקי - עם לקוחות, ספקים ואחרים - הוא תמצית התחרות, וחסימת הגישה לשוק בנושא זה, בפני אחרים, מטילה מגבלה בעייתית. החשש הוא שייעשה שימוש בדיני סודות המסחר, על-מנת למנוע שידול לגיטימי של לקוחות [...] על-כן, רק כאשר רשימת הלקוחות או הספקים נושאת עמה את מטען הסודיות הדרוש, לאחר בדיקה הולמת, יש מקום לספק הגנה לרשימה במסגרת [דיני סודות המסחר]. במקרים אחרים, המשמעות של הקניית הגנה עלולה להיות יצירה פסולה של חיוב להימנע מתחרות" [מיגל דויטש עוולות מסחריות וסודות מסחר 94, 373-307 (2002) (להלן: דויטש)]. תנאי ראשון לקיומו של סוד מסחרי, לרבות ברשימת לקוחות, הוא רכיב הסודיות. רכיב זה, מהווה הציר המרכזי בדיון על קיומו של סוד מסחרי [ר' דויטש, בעמ' 447]. הוכחתו של רכיב הסודיות חיונית למתן ההגנה והיא עולה מן החלק הבא של סעיף 5 לחוק: "סוד מסחרי", "סוד" - מידע עסקי, מכל סוג, שאינו נחלת הרבים ושאינו ניתן לגילוי כדין בנקל על ידי אחרים, [...] ובלבד שבעליו נוקט אמצעים סבירים לשמור על סודיותו". מלשון הסעיף עולה כי כדי לעמוד בדרישת הסודיות על המידע להיות כזה שאינו גלוי; שאינו ניתן לגילוי בקלות; ושבעליו ביקש למנוע גילויו, באמצעות נקיטת אמצעים סבירים לשמירתו בסודיות. בפרשת צ'ק פוינט קבע נשיא בית הדין הארצי לעבודה ס' אדלר מבחנים להוכחת רכיב הסודיות: "סוד מסחרי" אינו מילת קסם. על מעסיק הטוען לקיומו של "סוד מסחרי" להוכיח את קיומו. היינו, עליו לתאר ולפרט מהו הסוד. אין להסתפק בתיאור כללי או בטענה כללית על קיומו של "סוד", כפי שאירע במקרה דנן, אלא יש להצביע לדוגמה על תוכנה, פורמולה, נוסחה מסוימת, רשימת לקוחות מסוימת, תהליך מסוים וכו'. במסגרת הוכחת ה"סוד המסחרי" על המעסיק הקודם להוכיח גם את היקפו ואת הזמן שעליו להיוותר בגדר "סוד". יתרה מזו, על המעסיק הקודם להוכיח, כי מדובר ב"סוד" וכי הוא נקט באמצעים סבירים במטרה להבטיח את שמירת הסוד המסחרי, כגון: חשיפתו בפני עובדים הזקוקים לו לצורך עבודתם ואי-חשיפתו לעובדים אחרים או שמירת החומר במקום מוגן" [(ע"ע 164/99 דן פרומר וצ'ק פוינט טכנולוגיות תוכנה בע"מ נ' רדגארד בע"מ פד"ע לד' 294, 319 (1999) וראה גם: ע"א 10545/09 מרדכי בטאן נ' INC 1988 INTEGRA MICROSYSTEMS (מיום 1.3.12), בפסקה 10 לפסק הדין]. על בעל הדין הטוען לסוד מסחרי להוכיח כי בבעלותו מידע מסחרי סודי. על בעל הדין לפרט ולהוכיח את קיומו של המידע הסודי הנטען, את היקפו, ואת פרק הזמן שעליו להישמר כסוד; עליו להראות כי המידע לא היה נחלת הכלל, ובלתי ניתן לגילוי בקלות ; וכן עליו להראות כי נקט באמצעים סבירים לשמור על סודיותו, למשל באמצעות חשיפה מוגבלת ושמירתו במקום מוגן. משעמד בדרישת הסודיות, על המבקש הגנה על סוד מסחרי להראות את קיומו של הרכיב השני הנדרש, דהיינו התועלת המסחרית הגלומה בו. רכיב זה עולה מחלקו האחר של סעיף 5 לחוק: "סוד מסחרי", "סוד" - מידע עסקי, מכל סוג, [...] אשר סודיותו מקנה לבעליו יתרון עסקי על פני מתחריו..." נטל ההוכחה נטל השכנוע וחובת הבאת הראיות לקיום רשימת הלקוחות כסוד מסחרי, מוטל על כתפי התובע. בהקשר זה צירוף רשימת הלקוחות הוא חיוני, ראו, למשל, דברי השופטת שרה מאירי בעניין שחל טל רפואה: "ראשית ומעל לכל נציין כי בענייננו לא טרחה התובעת לצרף את רשימת לקוחותיה המהווה, לשיטתה, רשימת לקוחות "קבועים" או "ממשיים" ואשר הינה בבחינת סוד מסחרי. משכך, למעשה, לא עמדה התובעת בתנאים שנקבעו בפסיקה, ובין היתר, הוכחת קיומו של הסוד המסחרי ע"י תיאורו ופרוטו" [פסקה 5א' לפסק הדין].סודיותרשימת לקוחות (סוד מסחרי)סוד מסחרישאלות משפטיותלקוחות