קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא שיפוצים במקום דמי שכירות: התובע השכיר לנתבע דירה, והצדדים סיכמו ביניהם כי, במקום דמי שכירות, יבצע הנתבע שיפוצים בדירת התובע. עוד סוכם, כי אם יעלה בידי הנתבע להשכיר את הדירה, בשכירות משנה, לצד שלישי, יהא עליו לשלם לתובע סך של 50$ לכל חודש, בנוסף לביצוע השיפוצים. התובע טוען כי הנתבע ביצע רק חלק קטן ביותר מהשיפוצים, וכן כי, למרות שהשכיר את הדירה בשכירות משנה, אחר בתשלום התשלומים בסך 50$ לחודש, בגין החודשים בהם השכיר את הדירה בשכירות משנה. הנתבע מודה כי לא ביצע את כל השיפוצים אולם טוען כי לא ביצע אותם מאחר שהתובע לא סיפק לו את החומרים אותם היה עליו לספק על פי החוזה. לתמיכה בדברים אלה הביא הנתבע עדה מטעמו, אשר היתה עדה לשיחות בין הצדדים בענין הספקת החומרים. התובע מכחיש דברים אלה וטוען כי הביא את כל החומרים למעט הצינור השרשורי לתעלה אשר היה על הנתבע לחפור, וזאת - מאחר שאמר, לדבריו, לנתבע כי יביא את הצינור לאחר חפירת התעלה. דבריו של הנתבע בנוגע לחפירת התעלה היו מתחמקים ובלתי אמינים, אולם, יחד עם זאת, אני מאמינה לנתבע כי הוא לא ביצע את כל השיפוצים עקב ויכוח עם התובע בנוגע לאספקת חומרים ונראה כי תרמו לכך לא מעט קשיי השפה של הנתבע, ונראה לי כי לא בשל חוסר רצון לקיים את החוזה לא ביצע הנתבע את כל המוטל עליו אלא בשל אי הבנה בינו לבין התובע. כן טוען הנתבע, כי לא הבין את הוראות החוזה, ובעיקר - אילו שיפוצים עליו לעשות בדירה וזאת - מאחר שאינו יודע לקרוא עברית. דין טענתו זו של הנתבע להידחות, הן באשר היא סותרת את טענתו הנ"ל בענין אי הספקת החומרים ע"י התובע, והן באשר הוברר כי החוזה תורגם לנתבע ע"י המתווך אליו פנה הנתבע עצמו. המתווך רשם, בסוף החוזה, כי תרגם את הוראות החוזה לנתבע, ולפי מיטב הבנתו הבין הנתבע את כל הוראות החוזה. גם הנתבע עצמו אישר בכתב ידו, על גבי החוזה, כי הבין את תרגום החוזה. על פי האמור לעיל - חזקה על הנתבע כי הבין את תרגומו של המתווך, וכן כי המתווך תרגם לנתבע את כל הוראות החוזה. אילו רצה הנתבע לסתור דברים כתובים אלה, היה עליו להביא את המתווך כעד, וזאת לא עשה. גם לטענה כי מדובר בחוזה למראית עין אין על מה לסמוך והיא נדחית. עיון בסעיף 8 לחוזה ובטענות התובע בדבר השיפוצים אשר לא בוצעו ע"י הנתבע, מעלה כי גם התובע אינו חולק על כך שהנתבע ביצע את האמור בסעיפים 8 ד' ה' ו' ו - ז', אשר נראה כי הן העבודות העיקריות, הגדולות והיקרות יותר מבין כלל העבודות אשר היה על הנתבע לבצע. לענין הנזק אשר נגרם לתובע - התובע צירף לתביעתו הצעות מחיר מבעלי מקצוע שונים, המפרטות את עלות ביצוע השיפוצים, אותם לא ביצע הנתבע, ואף תיקון נזקים אשר נגרמו ע"י הנתבע, בביצוע עבודות באופן בלתי מקצועי. סך כל עלות השיפוצים והתיקונים, על פי הצעות המחיר אשר צירף התובע לתביעתו הוא 9,808 ש"ח, אולם על פי חוות הדעת אשר צורפה לתביעה עלות העבודות אשר לא בוצעו הינה 6,320 ש"ח בצירוף מע"מ, דהיינו - סך של 7,394 ש"ח בלבד. לאור העובדה שהנתבע ביצע חלק ניכר מהשיפוצים, ולאחר שקבעתי כי, לפחות חלק מהשיפוצים, לא ביצע הנתבע בגין אי הספקת חומרים במועד ע"י התובע, ומאידך - לאור העובדה שהנתבע לא ביטל את החוזה והחזיק בדירה במשך כל תקופת השכירות ואף השכירה בשכירות משנה למשך 4 חודשים, "ומאחר שהשיפוצים הם הם "דמי השכירות" אשר היה על הנתבע לשלם, אני קובעת כי על הנתבע להביא את התובע למצב בו היה אילו בוצעו השיפוצים על ידו, במלואם, דהיינו - על הנתבע לשלם לתובע את עלות ביצוע השיפוצים. בנוסף - על הנתבע לשלם לתובע סך של 200 ש"ח עבור זכוכית שולחן הסלון אשר שבר, וכן סך של 104 ש"ח עבור בלון הגז ומפסק הבוילר - טענות התובע אשר לא הוכחשו ע"י הנתבע. אינני מחייבת את הנתבע לשלם לתובע פיצוי בגין איחור בתשלום הסך של 50$, מאחר שבסעיף 21 לחוזה לא נקבע המועד לתשלום הסכומים, ובאין מועד ברור לתשלום - אין איחור, אלא אם התשלום היה במועד בלתי סביר, דבר שאיננו כך במקרה דנן. משקבעתי כי התובע תרם לאי ביצוע השיפוצים - באי הספקת החומרים במועד - אינני מחייבת את הנתבע בתשלום הפיצוי המוסכם על פי החוזה. התוצאה היא, שאני מחייבת את הנתבע לשלם לתובע את הסך האמור בחוות השמאי אשר הגיש התובע, בצירוף הסכומים האמורים בסעיף 10 לעיל, ובסך הכל - סך של 7,698 ש"ח, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 17.1.00 ועד התשלום המלא בפועל. כמו כן אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובע הוצאות המשפט בסך של 200 ש"ח, מהיום. זכות לבקש רשות ערעור בביהמ"ש המחוזי בתוך 15 יום. שכירותשיפוצניקשיפוציםדמי שכירות