תביעה לגמלת סיעוד בבית הדין לעבודה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תביעה לגמלת סיעוד בבית הדין לעבודה: תביעה זו עניינה תביעה לגמלת סיעוד מכח פרק י' לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב) תשנ"ה-1995 בגין דחיית תביעתה של התובעת מיום 4.5.04 לקבלת גימלת סיעוד. לטענת התובעת, מצב בריאותה התדרדר והינה סובלת מסכרת, יתר לחץ דם ורגליים נפוחות. לטענתה, אינה מסוגלת לבצע את הפעולות הקיומיות היומיומיות כגון מקלחת ולבוש והעול נופל על בנותיה. 3. לטענת הנתבע, התובעת נבדקה ביום 14.5.04 בביתה לשם הערכת תלות ונמצא, כי אינה זכאית לגמלה. לטענת הנתבע, עדות אח בריאות הציבור אשר העיד בפני בית הדין היתה אמינה, ולא נסתרה ע"י התובעת או בתה. 4. עפ"י האמור בסעיף 224(א) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה-1995 (להלן "החוק")- "(1) מבוטח שכתוצאה מליקוי נהיה תלוי במידה רבה בעזרת הזולת לביצוע רוב פעולות יום-יום, או הזקוק להשגחה - זכאי לגמלת סיעוד בשיעור השווה לקצבת יחיד מלאה; (2) מבוטח שכתוצאה מליקוי נהיה תלוי לחלוטין בעזרת הזולת לביצוע כל פעולות יום-יום, או הזקוק להשגחה מתמדת - זכאי לגמלת סיעוד בשיעור השווה ל-150% מקצבת יחיד מלאה." פעולות יומיום הוגדרו בסעיף 223 לחוק כדלקמן: "לבישה, אכילה, שליטה בהפרשות, רחצה, ניידות עצמית בבית" המונח "השגחה" הוגדר כ- "השגחה ופיקוח על המבוטח למניעת נזק או סכנה לעצמו או לאחרים". מדו"ח אח בריאות הציבור מיום 14.5.04 אשר בדק את תפקוד התובעת, והוגש על ידי הנתבע, עולים הנתונים הבאים: א. ביחס לניידות בבית - עצמאית בעזרת מכשיר. (0.5 נקודות) ב. ביחס להלבשה- זקוקה לסיוע קל, אינה מתלבשת בעצמה אלא אם מזכירים לה, ואינה מסוגלת לבחור בגדים מתוך הארון. (0.5 נקודה) ג. ביחס לרחצה- זקוקה לסיוע קל. (0.5 נקודה) ד. ביחס לאכילה ושתיה: זקוקה לסיוע באכילה. אינה מסוגלת לקחת לעצמה לחם, שתיה חמה או קרה, אינה מסוגלת לחמם לעצמה מזון ושתיה. אם לא מזכירים לה אינה אוכלת. (0.5 נקודה) ה. ביחס להפרשות: שולט על הפרשות ו/או מטפל בעצמו, או עצמאי בשרותים בשימוש באביזרים. (0 נקודה) ו. ביחס לצורך בהשגחה: אינו מסכן את עצמו או אחרים כאשר נשאר לבדו. (0 נקודות). 6. על פי ההלכה הפסוקה, בדיקת התפקוד אשר נעשית ע"י אחות בריאות הציבור, הינה כעקרון דרך נכונה והוגנת לקבוע אם הקשיש מסוגל לבצע פעולות היומיום אם כי יצוין, שבית הדין אינו חייב לאמץ את האמור בדו"ח הערכת תלות של האחות הרי ייעזר בעובדות שנקבעו בו, באשר בחשבון סופי בית הדין הוא זה הצריך לקבוע על סמך עובדות, אם התלות בזולת היא רבה. (דב"ע נג/0-82 זכריה יפת נ' המל"ל, פדע כ"ז 82 ; דב"ע מב/128-0 רפאל שוקר נ' המל"ל פדע יד' 278; דב"ע נז/194-05 המל"ל נ' מזל כהן (לא פורסם)). בית הדין נותן משקל מיוחד לבדיקת אחות בריאות הציבור, אך פוסק על סמך מכלול הראיות והתרשמותו (דב"ע נז/05-230 המוסד לביטוח לאומי נ' פאטמה טורכמאן (לא פורסם). בדב"ע מט/05-120 המוסד לביטוח לאומי - טישלר, פד"ע כ"א 22,24, נקבע כדלהלן- "אין ספק כי המשיבה תלויה בעזרת הזולת, אך בכך לא די. על מנת להיות זכאי לגמלה יש צורך בתלות "במידה רבה" בעזרת הזולת לביצוע "רוב פעולות היומיום" הזכאות והתנאים הנדרשים בחוק הביטוח הלאומי לקבלת קצבת סיעוד הינם תנאים מחמירים ונוקשים, אולם הזכאות לקצבה נקבעת על פי אמות המידה שנקבעו בחוק ואין בית הדין רשאי לחרוג מהן (ראה דב"ע נז/05-229 ברטה יוליה נ. מוסד לביטוח לאומי (לא פורסם); דב"ע נה/305-05 המוסד לביטוח לאומי נ' אהרון (לא פורסם)). במקרה שלפנינו העידו מטעם התובעת, התובעת ובתה. עיון בעדותיהן מעלה סתירות ותמיהות רבות, ומערער במידה מכרעת את אמינות התביעה. לעומתן, עדות אח הציבור היתה מהימנה ותמכה בדו"ח הבדיקה אשר הוגש לבית הדין. א. לעניין ההפרשות - טענה התובעת כי לפעמים "בורח לה" וכי הינה ישנה עם ניילון. לעומתה העידה בתה, כי התובעת אינה ישנה עם ניילון. אם כי לפעמים בורח לה. אך "בשרותים היא מסתדרת לבד". גם על פי טופס הבדיקה התובעת "מסתדרת" בשרותים ומשכך, לא מצאתי כי נסתרה קביעת אח בריאות הציבור בעניין זה. ב. לענין הניידות- התובעת בעדותה ציינה כי "אני הולכת עם ההליכון גם בחוץ" גם מהתנהלותה בבית הדין נראה, כי התובעת מתאימה להגדרה "עצמאי בעזרת מכשיר" כפי שהוערכה בטופס הבדיקה. ג. לענין הרחצה טענה התובעת כי- "לגבי זה שהדגמתי רחיצה באמבטיה כשהאח הגיע אלי הביתה אני אומרת שלא הדגמתי רחיצה באמבטיה ובאותו הזמן הייתי עם חום ושכבתי במיטה. לא קמתי מהמיטה והייתי מאוד חולה". לעומתה העידה בתה, כי התובעת אכן הדגימה פתיחת ברז וכדבריה בעדותה- " לגבי זה שהאח בדק אותה ובקש ממנה לפתוח ברז, מה זה ברז, היא יכולה לפתוח ברז גם ילד קטן יכול לפתוח ברז". משכך, מהימנה עלי בדיקתו של אח בריאות הציבור גם בעניין זה. ד. לענין אכילה ושתיה- התובעת העידה לפנינו כי- "לשאלה אם אני אוכלת את היוגורט בעצמי בבוקר באופן עצמאי אני משיבה שלא. בעלי מביא לי את היוגורט ובעלי מאכיל אותי או הבנות את היוגורט. לשאלה אם אני רוצה לאכול פרוסת לחם או פרי מה אני עושה אני משיבה שאני לא יכולה להחזיק ממש טוב את הפרוסה ואת הפרי" לעומתה העידה בתה- "משאירה לה את האוכל על השולחן והיא אוכלת מהשולחן, אוכלת לחם שחור ויוגורט היא שותה לבד". משכך, מהימנה עלי בדיקתו של אח בריאות הציבור גם בעניין זה. לאחר שעברתי על סעיפי דו"ח הערכת התלות ולא מצאתי פגם בנאמר בו הנני קובעת כי דו"ח הערכת התלות הינו מהימן. ברור לחלוטין ואין חולק על כך כי קשה מנשוא הנטל הנפשי, כמו גם הממוני לראות בהזדקנות ההורים. ההורים שהיוו מגדלור של חוף בטוח באוקינוס החיים הסוער, נהפכים אט אט לנטל על כתפי ילדיהם. אין ספק כי מן הראוי שהקופה הציבורית תסייע לילדים הכורעים מול העומס, אולם מרובים צרכי עמך והמשאבים מוגבלים. ויפים לעניין זה דברי בית הדין הארצי בעב"ל 50358/97 עיזבון המנוחה חנה ליבוביץ ז"ל נ' המוסד - "מלכתחילה מטרת גמלת הסיעוד לא הייתה להחליף את הסיוע שהזקן הסיעודי מקבל ממשפחתו, אלא לסייע לה במעט. כלומר, מעצם היות הגמלה צנועה יחסית היא מסתמכת ונשענת על תשומות טבעיות שהמשפחות נוטלות על עצמן בטיפולן בזקן הסיעודי. עזרת בני המשפחה לזקן מקובלת כמחויבות טבעית מובנת מאליה, שבני המשפחה נוטלים על עצמם ואין תשלום או פיצוי למשפחה עבור שרותיה. מטרת הגמלה להקל על המשפחה בהתמודדותה היומיומית עם הקשיים המוטלים עליה". לאור האמור, משלא עומדת התובעת בקריטריונים הקבועים בחוק, דין התביעה להדחות. בנסיבות העניין - אין צו להוצאות. זכות ערעור לשני הצדדים תוך 30 יום לבית הדין הארצי לעבודה. ניתן היום יז' בטבת, תשס"ה (29 בדצמבר 2004) בהעדר הצדדים יעל אנגלברג-שהם שופטת נוסח מסמך זה כפוף לשינויי ניסוח ועריכהסיעודבית הדין לעבודה