תביעה לתשלום דמי אבטלה בבית הדין לעבודה

קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תביעה לתשלום דמי אבטלה בבית הדין לעבודה: זוהי תביעה לתשלום דמי אבטלה לאחר שנדחתה תביעתו ע"י המוסד לביטוח לאומי. להלן עיקרי העובדות: 1. התובע היה אחד הבעלים של חברת - "א.ת. מאג מסחר ושווק בע"מ" (להלן: "החברה")שהוקמה ביום 1/7/01, והחזיק ב - 50% ממניות החברה. במסגרת עבודתו בחברה שימש גם כמשווק ונותן שירות ללקוחות. עבודתו התבצעה מחוץ למשרדי החברה, בעיקר באזור המרכז והשרון. 2. החברה העסיקה 10 עובדים מלבד התובע ושותפו שהחזיק ב- 50% ממניות החברה. החברה נקלעה לקשיים כלכליים והתובע ושותפו החליטו להשאיר בחברה 5 עובדים מלבדם. בחודש 4/03 מונה לחברה כונס נכסים, והתובע פוטר. 3. לתובע הוצאו תלושי משכורת לכל תקופת עבודתו בחברה, ואת שכרו קיבל בהעברה בנקאית כל 10 לחודש. 4. החודש האחרון שבגינו קיבל התובע משכורת בפועל היה חודש אוקטובר 2002 . להלן טענות הצדדים: 5. אלמלא התובע עבד פיזית כאיש שווק ומכירות, הייתה החברה צריכה להעסיק עובד אחר במקומו. 6. כל עובדי החברה לא קיבלו את שכרם החל מחודש 11/02 והתובע בכללם. 7. התובע לא הוכיח את קבלת המשכורות בפועל מהחברה במהלך השנה האחרונה, כ- 4 משכורות לערך. לאור הודאת התובע כי משכורתו האחרונה שולמה לחודש 10/02, על כן עד למועד זה הנתבע מוכן להכיר בו כעובד שכיר . לאור כל האמור לעיל אנו קובעים כדלקמן : 8. סעיף 160 לחוק הביטוח הלאומי {נוסח משולב}התשנ"ה 1995 (להלן: "החוק"), קובע מי זכאי לדמי אבטלה?. ופותח במילים "דמי אבטלה ישולמו למבוטח שהוא מובטל...". 9. סעיף 158 לחוק מגדיר מיהו "מבוטח"? -: "(1) תושב ישראל או תושב ארעי שמלאו לו 18 שנים וטרם הגיע לגיל הקבוע לגביו, בהתאם לחודש לידתו, בחלק ב' בלוח א'1, והוא עובד הזכאי לשכר שמעבידו חייב בתשלום דמי ביטוח בעדו; (2) חייל ששירת .....". מן הראוי לבחון האם יש לראות בתובע בתקופת עבודתו בחברה, כ"עובד" החברה, או שמא מעמדו הוא של עצמאי. התובע עובד או עצמאי: 10. הכלל הוא, כי: "לעניין דיון במעמדו של אדם כעובד או כמפרנס עצמאי אין להגיע למסקנה אלא על פי מכלול הסממנים והעובדות הנותנים , במצטבר, תמונה כוללת ושלמה" (ראה פסה"ד דב"ע לג/30 -0 המוסד לביטוח לאומי נ' אבא כהן ומאפית כץ בע"מ פד"ע ד 393 ). האם ניתן להבחין בין תפקיד התובע כ "עובד" לבין פעילותו כמנהל ודירקטור בחברה- התשובה לשאלה זו חיובית,שכן התובע עבד כאיש שווק בשטח, ואף הנתבע לא חלק על עובדה זו . ההבחנה בין עבודתו של התובע כמחזיק ב- 50% ממניות החברה, ודירקטור, לבין תפקידו כ"עובד" - נותנת תמונה ברורה של "שני כובעים" אותם חבש התובע לראשו. 11. במקרה שלפנינו ניתן לאבחן בין פעילות התובע כעובד לבין היותו בעל מניות ודירקטור החברה, הסדר העבודה שאינו פקטיבי, ושאלת שכרו:- "המשפט מכיר בחברה בע"מ כאישיות משפטית נפרדת....יכול שדירקטור של חברה יהיה גם עובד שלה,עלינו לבחון את המהות של היחסים הלכה למעשה, ולא לקבוע משבצות פורמליות". (ראה עב"ל 20383/97 אסתר חזקיה נ' המוסד לביטוח לאומי לג (4),44). 12. נקבע עוד בפסיקה כי : "היותו של אדם ;שכיר בעסק שבבעלותו מחייבת בחינת הסדר העסקתו, למראית עין או אמיתית, ובחינת התמורה שקיבל עבור עבודתו, דהיינו השכר" (ראה פסה"ד עב"ל 1020/00 דורון אלוש נ' המוסד לא פורסם) . באשר לטענת הנתבע, כי התובע לא קיבל את משכורתו בפועל במשך מספר חודשים, הרי שמתברר כי כל עובדי החברה ובכללם התובע לא קיבלו שכר בפועל למרות שהונפקו להם תלושי משכורת מספר חודשים בטרם מונה כונס נכסים לחברה. לחברה מונה כונס נכסים בחודש 4/03 - וכאמור לפחות 4 משכורות אחרונות לא שולמו לעובדים. 13. עובדה זו אין בה כדי להכריע את הכף נגד התובע, שכן כזכור מדובר בחברה שפעלה מספר שנים , וכאשר החברה נקלעה למצב כלכלי קשה, נפגע שכרם של העובדים והתובע בכללם, וכן לא שולמו להם משכורות בגין חודשי העבודה האחרונים בטרם נסגרה החברה. המסקנה היתה שונה אילו כל העובדים היו מקבלים את משכורותיהם מלבד התובע. מועד פיטורי התובע: 14. ב"כ הנתבע הסכים לראות בתובע "עובד שכיר" עד חודש 10/02 (ראה עמ' 6 לפרוטוקול) המועד בו הפסיק לקבל משכורת בפועל. אולם משקבענו לעיל כי התובע נחשב ל"עובד" החברה, וכל עובדי החברה שנשארו לעבוד לאחר תחילת הליך הפירוק- קיבלו מכתבי פיטורים במועד בו פוטר התובע, ומכאן שיש לראות במועד זה כיום הפיטורים ולא בחודש 10/02 כפי שטוען הנתבע, למרות שמאז לא קיבל התובע את שכרו בפועל וכך גם שאר העובדים . התובע סיפר לחוקר מטעם הנתבע כי: "ב- 7/4/03 היה צו מבית המשפט , התובעת הייתה "עלית" ניסינו במהלך עוד חודש ליישב את הבעיות עם עלית ובאותו התאריך שיש במכתב הפיטורים שלי יצאו לכל העובדים מכתבים, החברה נמכרה ל....". הנתבע לא חלק על העובדות הללו, ועפ"י מכתב הפיטורים שצורף לתיק (ראה מסמך נ/4), מועד פיטורי התובע היה ביום 30/4/03, וזאת בהתאם להודעתו לחוקר מטעם הנתבע. על כן אנו קובעים, כי זהו מועד פיטורי התובע. 15. ביטוח האבטלה הוא ביטוח סוציאלי והוא בא לבטח אדם בפני סיכון של חוסר בטחון סוציאלי הנגרם בשל הפסקת השתכרות עקב פיטוריו, ואין בעובדה שמדובר בבעל מניות בחברה, כדי לשלול את מעמדו כעובד. בית המשפט העליון בעניין סרוסי אומר כי:- "תכלית ענף ביטוח האבטלה בחוק הביטוח הלאומי הינה הבטחת פרנסה חלופית - למי שהתפרנס מעבודתו, בעת בה הוא מובטל "ביטוח אבטלה הוא ביטוח סוציאלי. ככל ביטוח סוציאלי הוא בא לבטח בפני סיכון של חוסר בטחון סוציאלי, הנגרם בשל הפסקה או צמצום בהכנסה הכספית הרגילה. הסיכון המבוטח בביטוח אבטלה הוא אובדן ההשתכרות בשל אבטלה. מטרתו של הביטוח הינה הגנה על רמת חייו של המובטל".נ (ראה פסה"ד דנג"צ 4601/95 סרוסי חי יוסף נ' בית הדין הארצי לעבודה פ"ד נב(4) 817). 16. לאור האמור לעיל - אנו קובעים כי יש לראותו כעובד החברה, ומקבלים את התביעה ומחייבים את הנתבע לשלם לתובע דמי אבטלה, בכפוף לעמידת התובע ביתר תנאי הזכאות הקבועים בחוק. 17. הנתבע ישלם לתובע הוצאות משפט בסך של -.2,000 ש"ח, בתוספת מע"מ כחוק. דמי אבטלהבית הדין לעבודה