קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תביעה נגד הביטוח לקבלת ההפרש הכספי על תיקון רכב: התובע תובע את הנתבעת, שהיא חברת ביטוח, לשלם לו את הסך של 1,357 ₪. סכום זה מורכב מסך של 857 ₪, שמהווה הפרש בין הסכום שקיבל התובע מאת הנתבע בגין נזקים שאירעו לרכבו לבין הסכום ששילם למוסך בעבור תיקון הרכב. בנוסף לכך תובע התובע מהנתבעת סך של 500 ₪ הוצאות משפט ובסה"כ 1,357 ₪. לטענת התובע קיזזה הנתבעת את הסך של 857 ₪ מהסכום שהגיע ממנה לתובע שלא כדין. הנתבעת הגישה כתב הגנה וכן הגישה הודעת צד ג' כנגד המוסך שביצע את התיקון. לטענת הנתבע - ערך שמאי מטעמה את חוות הדעת וקבע שעלות הנזקים הינה 6,808 ₪. סכום זה שולם לתובע. לטענת הנתבעת מס' 1 התובע ו/או המוסך לא פנו לשמאי בערעור על שומת הנזק למרות שעל פי תנאי הפוליסה רשאי התובע להמציא חוות דעת נגדית לחוות דעת השמאי מטעם חברת הביטוח. טוענת הנתבעת כי בניגוד למפורט בחוות הדעת, ביצע המוסך את התיקון במחירים גבוהים יותר ממה שאושר לו וללא כל הצדקה. ועל כן לטענת הנתבעת על התובע להפנות תביעתו כלפי המוסך ולא כלפי חברת הביטוח. יצויין כי חוות דעת השמאי צורפה לכתב התביעה ממנה עולה כי השמאי העריך את הנזקים לרכב של התובע בסכום של 6,808 ₪. כאמור לעיל, המציאה הנתבעת הודעת צד ג' למוסך אסולין ולפיו היא תהיה זכאית לפיצוי ו/או שיפוי ו/או השתתפות מאת צד ג' בתשלום מלוא הסכום שבו תחוייב לשלם, אם תחוייב. הנתבעת חזרה בהודעת צד ג' על הטענות שהועלו על ידה בכתב ההגנה שעיקרן הוא כי משנעשתה שומת נזק ע"י שמאי מטעם הנתבעת לא היה צד ג', המוסך, רשאי לסטות מהמחירים שנקבעו ע"י השמאי. לחלופין, היה על התובע לפנות לחברת הביטוח בהשגה על חוות הדעת של השמאי תוך המצאת חוות דעת נגדית - דבר שלא נעשה. צד ג' המציא כתב הגנה מטעמו בו טען בין היתר כי השמאי מטעם הנתבעת מס' 1 לא הודיע למוסך מרכיב מחירי החלפים, שכן קביעת מחירי החלפים החדשים אינה בסמכותו של השמאי. מחירי החלפים הינם מוצר שבפיקוח ומחיריהם נקבעים ע"י יבואני חלפים ולא ע"י השמאי. לטענת צד ג' הנתבעת מעוניינת לחייב את צד ג' לקנות חלפים אך ורק מהנתבעת וזה בעצם העניין שמסתתר מאחורי תובענה זו. עוד טען צד ג' כי חייב את התובע על פי המחירון שאושר ע"י משרד התחבורה וכי לא גבה מחירים מופרזים. לדיון שהתקיים בתובענה התייצבו כל הצדדים וכן התייצב השמאי שערך את חוות הדעת, מר יוסי ניב, שאף נחקר על חוות דעתו. העובדות שאין שנויות במחלוקת הינן כי רכבו של התובע נפגע בתאונה, כי הנתבעת, שהיא, החברה המבטחת, פיצתה את התובע בגין הנזקים שנגרמו לו וזאת על פי מה שנקבע בחוות הדעת של השמאי. אין גם מחלוקת כי התובע תיקן את רכבו במוסך של צד ג' ונדרש לשלם בעבור התיקון סכום גבוה יותר מהסכום שנקבע בחוות הדעת. השאלה שעומדת בפני והיא זאת שגם תכריע את גורל ההודעה לצד ג' היא האם הוכיח התובע את תביעתו כנגד הנתבעת, והאם זכאי התובע לקבל מהנתבעת את ההפרש בגין התשלום ששילם למוסך בפועל לבין התשלום שאותו קיבל מהנתבעת מס' 1. השאלה היא ממה, אם בכלל, נובעת חבותה של הנתבעת מס' 1 כלפי התובע לשלם לו עבור תיקון רכבו בסכומים שגבוהים יותר מהסכומים שנקבעו ע"י השמאי. עיון בפוליסה שצורפה לכתב ההגנה, בפרק הדן בשמאות מלמד כי מחד גיסא כאשר נזכר בפוליסה שמאי, הרי שמדובר בשמאי של המבטחת (הנתבעת מס' 1) או שמאי מטעמה. בנוסף לכך זכאי המבוטח להציג חוות דעת נגדית של שמאי אחר מטעמו ועל חשבונו. עוד נאמר בפוליסה כי כל עוד לא נקבע שיש לסטות משומת השמאי של המבטח, בין אם בהסכמה בין המבטח למבוטח ובין אם בהחלטה של ועדת ערר או רשות מוסמכת אחרת, יפעל המבטח על פי שומת השמאי שמטעמו ואין המבוטח זכאי לדרוש מן המבטח לסטות מכך. פוליסת הביטוח הינה חוזה שבין המבטח - הנתבעת למבוטח - התובע והוא מחייב את שני הצדדים לו. 18. התובע קיבל את חוות הדעת של הנתבעת מס' 1 ולא הגיש עליה כל השגה, לא ערר ואף לא המציא חוות דעת נגדית. התובע הביא את הרכב לתיקון למוסך שנבחר על ידו, ושהיה עליו לבצע את התיקון על פי חוות הדעת של השמאי מטעם הנתבעת. 19. משפעל התובע כפי שפעל והנתבעת שילמה לו את מלוא הסכום שנקבע ע"י השמאי בחוות דעתו הרי שהנתבעת עמדה בתנאי הפוליסה ואין עליה חובה לשלם לתובע כל סכום נוסף, אותו שילם למוסך בעבור התיקון של הרכב. 20. לחיזוק מסקנתי זו אוסיף ואצטט מתוך מסמך שהומצא ע"י הנתבעת במעמד התביעה ואשר מכונה "פניות הציבור" והוא מופק ע"י אגף שוק ההון ביטוח וחסכון. זה חוזר שהופץ לציבור באמצעות האינטרנט ובו נקבע בין היתר כי המבוטח רשאי לתקן את רכבו בכל מוסך אשר יבחר ואולם זאת בכפוף לכך שטרם העברת הרכב שניזוק למוסך שנבחר על ידי המבוטח, נבדק הרכב על ידי שמאי מטעם חברת הביטוח אשר אישר את הנזקים והתיקונים הנדרשים כתוצאה מהתאונה ואם סכום תגמולי הביטוח שתשלם חברת הביטוח. 21. אשר על כן ולאור האמור לעיל מצאתי שיש לדחות את התביעה שהוגשה ע"י התובע כנגד הנתבעת מס' 1. 22. עקב דחיית התובע נגד הנתבעת מס' 1 נדחית גם תביעתה של הנתבעת מס' 1 כנגד צד ג'. 23. התובע ישלם לנתבעת הוצאות משפט בסך של 400 ₪ נושא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום בפועל. רכבתיקון רכבביטוח רכב