קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תיקון תעודת זהות בהוצאה לפועל / טעות בתעודת זהות בהוצאה לפועל: בפניי בקשת רשות ערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל בחיפה (מר א. אוחיון), מיום 6.11.94, לפיה הורה על תיקון טעות מספר זהותו של המבקש בהליכי הוצאה לפועל שמתקיימים לפניו. העובדות הרלבנטיות .1בתאריך 1.11.90ניתן פסק דין ע"י בית משפט השלום בחיפה בת.א 7615/90 בהעדר המבקש, המחייב אותו לשלם למשיב סך של 439, 23ש"ח (להלן-"פסק הדין"). .2בפסק הדין נפלה טעות במספר זהותו של המבקש, ובמקום מספר הזהות הנכון X נרשם מספר זהות לא נכון X יצוין, כי ב"כ המבקש אינו חולק על זהות המבקש ועל העובדה כי מספר הזהות שנרשם בפסק דין נרשם בטעות והוא אינו שייך לחייב. .3כנגד המבקש נפתח תיק הוצל"פ (0-91-20695-02) בלשכת ההוצאה לפועל לגביית חובו של המבקש על פי פסק הדין. .4בתאריך 30.10.94הגיש המשיב בקשה לתיקון מספר הזהות של המבקש למספר הנכון, ובתאריך 6.11.94, נענה כב' ראש ההוצאה לפועל לבקשה, והורה על תיקון מספר זהותו של המבקש (להלן-"ההחלטה"). מכאן בקשת רשות הערעור על ההחלטה. טענות הצדדים ב"כ המבקש טוען, כי יש לבטל את ההחלטה של ראש ההוצאה לפועל, משום שראש ההוצאה לפועל נעדר סמכות לתקן טעות בפסק דין שלא יצא מלפניו, רק לבית המשפט שנתן את פסק הדין נתונה הסמכות לתקן פסק הדין. ב"כ המבקש סומך את טענה זו על סעיף 81לחוק בתי המשפט, התשמ"ד - 1981(להלן-"החוק"). עוד טוען ב"כ המבקש, כי יש לבטל את ההחלטה בגלל השיהוי בהגשתה. לטעמו, המשיבה מנועה מלבקש תיקון טעות סופר בפסק דין לאחר חלוף ארבע שנים מיום מתן פסק הדין. מנגד טען ב"כ המשיב, כי המשיב הגיש בקשה לתיקון טעות בהליך הוצל"פ (תיקון בקשת ביצוע), ולא בקשה לתיקון פסק הדין, לכן לא חל במקרה דנא סעיף 81לחוק. עוד הוסיף ב"כ המשיב, כי המבקש אינו מכחיש את זהותו ואת העובדה שפסק הדין ניתן כנגדו, בשל כך יש בבקשת רשות הערעור, שהוגשה ע"י המבקש משום חוסר תום לב, הכל בכדי "להימלט" מהליכי גביית חובו לפי פסק הדין. דיון החלטתי לתת רשות ערעור ולדון בבקשת רשות הערעור כבערעור לגופו. השאלה להכרעה, שעומדת לפנינו היא, האם מוסמך ראש ההוצאה לפועל לתקן טעות במספר זהותו של החייב (המבקש). השאלה נוסחה באופן שונה על ידי באי כוח הצדדים, בעוד שב"כ המבקש טוען כי שהשאלה שבמחלוקת היא, האם רשאי ראש ההוצאה לפועל לתקן טעות בפסק דין של בית משפט השלום, ב"כ המשיב מנסחה באופן אחר: האם רשאי ראש הוצאה לפועל לתקן בקשת ביצוע פסק דין שהוגשה ללשכת ההוצאה לפועל. בפתח הדברים, אביא להלן את החלטת ראש ההוצאה לפועל מיום 6.11.94: "החלטה - לתקן מספר זהות של החייב ולשלוח אזהרה חדשה כדין לחייב על פי מספר הזהות המתוקן" על פי לשונה של החלטת ראש ההוצאה לפועל, נראה לי כי הדין עם המשיב, שכן מדובר בהחלטה שמתקנת פגם שנפל בהליך, כלומר בבקשת הביצוע שהוגשה ע"י המשיב צויין מספר זהות שגוי של המבקש ועתה התבקש ראש ההוצאה לפועל לתקן פגם או טעות שנפלו בהליכים שמתקיימים בפניו. תיקון טועת כאמור, הינו בגדר סמכותו של ראש ההוצאה לפועל, שכן לפי תקנה 126א' לתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם - 1979(להלן"התקנות") ניתנה לראש ההוצאה לפועל סמכות רחבה לתקן, בכל עת, כל פגם או טעות בהליך כלשהו שנעשה לפי חוק ההוצאה לפועל: "ראש ההוצאה לפועל רשאי, בכל עת, לתקן כל פגם או טעות בכל הליך לפי החוק, וכן רשאי הוא ליתן הוראות בדבר המשך ההליכים בתיק שנסגר או שנגנז בטעות ובדבר כל ענין אחר, ככל שייראה לו צודק". לדעתי, תקנה 126א' לתקנות, כוללת בחובה גם תיקון בקשת ביצוע, מה גם שהעדר תיקון כאמור, בנסיבות העניין, עלול להערים קשיים על המשיב בגביית חובו לפי פסק הדין. על תחולתה הרחבה של תקנה 126א' לתקנות ראה דבריו של כב' השופט ד' בר אופיר בספרו הואצה לפועל הליכים והלכות, עמ' 26: "ההוראה שבתקנה 126א' רחבה דיה בכדי להכיל בתוכה גם דחיית בקשה לתיקון בקשת ביצוע, כאשר היענות לתיקון תגרום לעושק ולהתעמרות בחייב או לכל תוצאה אחרת שתהיה בלתי צודקת כלפיו. אין להיעתר לתיקון בקשת הביצוע, לפי בקשת הזוכה, כאשר קבלת הבקשה - פירושה הוא שהחוב הנקוב בשטר יצבור תאוצה ויפרוץ כל מסגרת סבירה והגיונית" (ההדגשה שלי - ס.ג.) המובא לעיל הינו רק לצורך הדגמה לסמכותו הרחבה של ראש ההוצאה לפועל לפי תקנה 126א' לתקנות. מהדוגמה לעיל, ניתן להסיק, מקל וחמור, כי ראש ההוצאה לפועל רשאי לתקן בקשת ביצוע, כאשר הדבר דרוש בנסיבות העניין ובכדי למנוע תוצאה בלתי צודקת. במקרא דנא, ראש ההוצאה לפועל הרחיב, בדין, את סמכותו והורה על תיקון בקשת הביצוע ועל שליחת אזהרה חדשה לחייב על פי מספר הזהות המתוקן. לו נמנע ראש ההוצאה לפועל לתקן מספר הזהות, היה המשיב מתקשה לגבות את חובו במהירות ובדרך יעילה. למעלה מן הצורך, אציין כי מבקשת רשות הערעור שהוגשה ע"י המבקש, נודף ריח של חוסר תום לב, שכן ב"כ המבקש לא טען שפסק הדין ניתן נגד אדם אחר והוא אינו מכחיש את עצם חבותו, זהותו ואת העובדה שפסק הדין ניתן כנגדו. לא אכביר בעניין כוחו ותחולתו של עקרון תום הלב בשיטת המשפט הישראלית, אסתפק לצורך הדיון בדברים שנאמרו בע"א 579/83 הרי זוננשטיין נ' גבסו, פ"ד מב(2) 278: "עקרון תום הלב אינו מוגבל לביצוע חוזה בלבד ואינו מותנה בקיומו של חוזה. הוא חל גם לעניין השלב הטרום-חוזי וגם לעניין חיובים סטטוטוריים, בין בתחום המשפט הציבורי ובין בתחום המשפט הפרטי... כאשר חוק מעניק לאדם יכולת לבצע פעולה משפטית, עליו להפעיל יכולת זו בתום-לב. כך לגבי טענה בדבר קיום סמכות של בית-דין רבני המבוססת על "כריכה" וכך לגבי טענה בדבר העדר סמכות. כמו כן, יכולתו של צד, היונקת מתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, צריך שתופעל בתום-לב. גם עמידה על דרישת ה"כתב" צריך שתיעשה בתום-לב." אין חולק כי העניינים שחל עליהם עקרון תום הלב כאמור לעיל, אינם בבחינת רשימה סגורה, שכן לאור סעיפים 39ו- 61(ב) לחוק החוזים הפך עקרון תום הלב לעקרון התנהגות, המבטא מדיניות משפטית לעניין פעולות משפטיות וחיובים שבכלל המערכת המשפטית בישראל כל שהדבר מתאים לעניין ובשינויים המחוייבים. לאור האמור לעיל, יש לדחות את טענת ב"כ המבקש, כי בגין שיהוי מטעם המשיב בהגשת הבקשה לתיקון, הוא אינו רשאי להעלות טענה בדבר תיקון מספר זהותו של המבקש, שכן אם נלך לפי גישתו של ב"כ המבקש, המשיב יצא קרח מכאן וקרח מכאן; מצד אחד בקשתו לתיקון מספר הזהות תידחה בגלל העדר סמכות לראש ההוצאה לפועל, ומצד שני המשיב לא יוכל להגיש בקשה לתיקון פסק דין לבית המשפט שיצאה מלפניו, בגלל חלוף המועד הקבוע בחוק. מצב דברים זה מותיר את המשיב בפני שוקת שבורה, וחוסם את דרכו לגבות את חובו בצורה היעילה והמהירה. לסיכום, כאמור לעיל, הנני בדיעה כי הבקשה שהוגשה על ידי המשיב לתיקון מספר הזהות הינה בסמכותו של ראש ההוצאה לפועל, והוא רשאי היה להורות על תיקון טעות או פגם שנפלו בהליך ההוצאה לפועל, זאת לפי תקנה 126א' לתקנות ההוצאה לפועל. סוף דבר, אני דוחה את הערעור ומחייב את המבקש לשלם למשיב הוצאות משפט בסך 500, 2ש"ח. מסמכיםמשרד הפניםתעודת זהותהוצאה לפועל