קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא תשלום ביטוח חובה אחרי תאונת דרכים: 1. התובעת, ילידת 1968, הגישה תביעתה בנוגע לתאונת דרכים שארעה ביום 13/3/95. התביעה הוגשה בהתאם לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה-1975. טענתה המרכזית של הנתבעת הינה כי תעודת ביטוח החובה שולמה ביום התאונה לאחר אירוע התאונה. לאחר שנשמעו ראיות הצדדים הגיעו הצדדים להסכמה לפיה ביהמ"ש יפסוק בהתאם להוראת סעיף 4(ג) לחוק הפיצויים, כאשר השאלה שתעמוד להכרעה תהיה האם יש ממש בטענתה של הנתבעת לפיה תעודת הביטוח שולמה לאחר התאונה. בהתאם לתשובה על שאלה זו ידון ביהמ"ש בשאלת גובה הנזק. בכל מקרה, ראש הנזק היחיד הוא הכאב וסבל שנגרמו לתובעת וכן הוצאות שהיו לה בעין. בהחלטה שניתנה ביום 27/10/99 במעמד ב"כ הצדדים, לאחר שב"כ הצדדים הביעו את הסכמתם בנוגע לדרך שביהמ"ש יפסוק כמבואר לעיל, נקבע כי התובעת תסכם בתוך 15 יום והנתבעת תסכם בתוך 15 יום מיום קבלת סיכומי התובעת. עוד נאמר בהחלטה כי התיק יובא לפני למתן פס"ד ביום 1/12/99. מאחר שעד עתה לא הוגשו סיכומים ולא הוגשה כל הודעה מטעם מי מהצדדים, אני יוצא מהנחה כי הצדדים ויתרו על הגשת סיכומים מטעמם, וכי התובעת ויתרה על האפשרות שניתנה לה להגיש תצהיר משלים לענין המועד שבו שולמה תעודת הביטוח, כאמור באותה החלטה. 2. העיד לפני מר וותאד, שהוא מנהל סניף הדואר בכפת ג'ית וכך הוא היה גם בשנת 1995. לדבריו, בהתאם לגליון ריכוז הקופה הרושמת מיום 13/3/95, שהוא כזכור יום התאונה, שולמה תעודת החובה בסביבות השעה 11:00 של אותו יום. מעדותו עולו כי בדרך כלל יש בכל גליון שלושה דפים וכל גליון מתמלא לאחר 20 פעולות. במקרה הנדון, תשלום תעודת הביטוח הינו פעולה מס' 1 בגליון מס' 2. לדבריו, שעות הבוקר הן לחוצות יותר, ואילו בשעות אחה"צ יש בין 20 ל30- פעולות וכן יש פעולות שאינן נרשמות. בחקירה הנגדית הבהיר מר וותאד כי הוא תושב הכפר והוא מכיר את התובעת, והוא הבהיר כי שעת התשלום נקבעה על ידו לפי מיקומה של פעולת התשלום ברישומי הפעולות. (בתעודת הביטוח מופיע על פי חותמת בנק הדואר, כי התעודה שולמה ביום 13/3/95 וכאמור לא צויינה שעת התשלום). העד מר וותאד המציא גם את המסמך ת2/ מיום 6/11/95, בו נאמר על ידו כי התעודה שולמה ביום הארוע לפני שעה 11:00 בבוקר, זאת לפי הרישומים שבידיו, מסמך זה הוצא לבקשת בעלה של התובעת. במסמך ת1/, הכולל את דפי הפעולות של יום התאונה, מסומנת הפעולה של תשלום תעודת החובה כפעולה הראשונה מבין 21 פעולות בגליון מס' 2. גליון מס' 1 כולל 20 פעולות וגליון מס' 3 כולל 15 פעולות. אם אבקש לסכם את עדותו של מר וותאד הרי ניתן לאמר כי עדותו בנוגע לשעה שבה שולמה תעודת הביטוח נובעת לא מידיעה אישית או מזכרון פוזיטיבי אלא מהשערה המבוססת על מיקום רישומה של הפעולה שהוא במקום ה21- מבין 56 פעולות, והסברו לכך נעוץ בעובדה שהפעילות בשעות הבוקר גדולה יותר. 3. לדברי התובעת בתצהירה, היא נפגעה בין השעות 12:30 ל-13:00, והתאונה ארעה לפחות כשעה וחצי לאחר שתעודת החובה שולמה. בתצהירה אין התובעת אומרת על ידי מי שולמה התעודה ואין עדות מאותו אדם ששילם את התעודה. התובעת צרפה לתצהירה מסמך ממשטרת ישראל לפיו התאונה ארעה בשעה 12:30, וצויין באותו מסמך כי בנוגע למכונית בה נהגה התובעת היה ביטוח חובה שהוצא על ידי הנתבעת. אלא שהמדובר במסמך שהוא סטנדרטי שהודפס בתאריך 19/4/95 (מצויין באותו מסמך שהתיק נסגר באותו תאריך). לענין נזקי התובעת, טענה התובעת בתצהירה כי היא קיבלה שכר מלא בתקופה העדרותה, שהיתה כ10- ימים, אולם זאת על חשבון ימי המחלה שלה. לפיכך העריכה את הפסדה בגין כך בסך 871 ש"ח למועד התאונה. כן טענה כי נגרמו לה הוצאות נסיעה לצורך קבלת טיפולים רפואיים, על סך כ-500 ש"ח, אולם לא המציאה קבלות על כך. יחד עם זאת היא ציינה כי בשעת התאונה היא היתה בחודש השלישי להריונה והיא הזדקקה לטיפולים ואף צרפה מסמכים רפואיים בגין כך. 4. לפיכך, בהתאם לדרך שבה הסכימו הצדדים שביהמ"ש יפסוק, ובהביאי בחשבון, את המשקל שניתן לייחס לעדותו של מר וותאד ואת העובדה שלא באה ראיה כל שהיא מטעם מי ששילם בפועל את תעודת הביטוח ויחד עם זאת את העובדה שלא באו ראיות סותרות, וכן בהתחשב בדרך שבה הסכימו הצדדים כי בית המשפט יפסוק ובהתחשב בטיב פגיעתה של התובעת כפי שזו עולה מהמסמכים הרפואיים, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 1,700 ש"ח. לסכום זה תווסף אגרת משפט ושכ"ט עו"ד כדין. הסכום ישא הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד התשלום המלא בפועל.רכבתאונת דרכיםביטוח חובה