קראו את פסק הדין להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא אי הודעה על הפסקת עבודה - הבטחת הכנסה: השופט אדלר: .1בבית-הדין האזורי בבאר-שבע (השופט לובוצקי - דן יחיד; תב"ע מז/104-04) התבררה עתירת המערער לקבל גמלה על פי חוק הבטחת הכנסה, התשמ"א- 1980(להלן החוק) העתירה התייחסה לשתי החלטות של המשיב: א) ב- 1.6.1986הוחלט להפסיק גמלת השלמת הכנסה שהמערער קיבל מכוח סעיף 2(א) (3) לחוק, וזאת מהטעם שהמערער הפסיק לעבוד ולא הודיע על כך למשיב, כפי שהיה חייב לעשות לפי סעיף 20לחוק; ב) ב- 8.6.1987נדחתה תביעה חדשה שהוגשה ב- .23.7.1987בתביעה זאת טען המערער שהיה זכאי לגמלת הבטחת הכנסה מכוח סעיף 2(א) (1) לחוק. את דחיית התביעה נימק המשיב בכך שהמערער העלים מידע בדבר הכנסות ממשק חקלאי. .2לאחר הדיון נתברר כי יש לאשר את פסק-הדין האזורי מטעמיו, וללא הנמקה, מכוח תקנה 89א (ב) לתקנות בית-הדין לעבורה (סדרי דין) התשכ"ט- .1969נוסף על כך, נתייחס בקצרה למספר טענות של בא-כוח המערער. .3אשר להפסקת הגמלה בגלל היעדר הודעה על הפסקת עבודה - א) בא-כוח המערער טען לפנינו כי סעיף 20לחוק מתייחס רק לשינוי שחל במצבו של מבוטח, העלול לגרום לביטול או להפחתת הגמלה. לגרסתו, נכות המערער נוצרה לפני סיום עבודתו, והוא היה זכאי לגמלה מכוח סעיף 2(א) ( 1) לחוק, ולכן הודעה של המערער על הפסקת עבודה לא היתה שוללת ממנו את הגמלה; ב) אנו דוחים את פירוש המערער לסעיף 20לחוק. סעיף זה מחייב מבוטח להודיע "על כל שינוי שחל במצבו המשפחתי ובהכנסותיו ועל כל שינוי אחר העשוי להשפיע על זכותו לגמלה או על שיעורה" (ההדגשה נוספה). מבוטח הזכאי לגמלת השלמת הכנסה בנוסף על השכר שהוא מרוויח מעבודתו, חייב להודיע למשיב על הפסקת עבודתו. הטעם לכך הוא שעקב הפסקת עבודתו הוא חדל להיות זכאי לגמלה מכוח סעיף 2(א)(3) לחוק, ויש לבדוק אם הוא זכאי לגמלה על-פי סעיף 2(א) (1) לחוק. זכאותו תלויה במבחנים אחרים (כגון הכנסותיו ממשקו החקלאי, חובת אשתו להירשם בלשכת התעסוקה, האם הוא מסוגל להשתכר, וכו'); ג. זאת ועוד, אין זה סביר כי המחוקק השאיר בידי כל מבוטח את האפשרות להחליט אם מידע חשוב, כגון הפסקת עבודה של מקבל הגמלה, תימסר למשיב מכוח סעיף 0לחוק אם לאו. מטרת הסעיף היתה להביא לפני המשיב כל מידע רלבנטי, על מנת שיישקל המשך תשלום הגמלה. המחוקק רצה למנוע המשך קבלת גמלה על-ידי מבוטח שחל שינוי במצבו, ולאור השינוי אין הוא זכאי עוד לגמלה. .4א) את דחיית התביעה השניה נימק בית-הדין קמא בכך שהמערער העלים מידע (הודעתו שאין לו הכנסות מעבר לפנסיה וכי המשק החקלאי שלו אינו פעיל), וכן כי עדות המערער לא היתה מהימנה; ב) אשר לתביעה השניה, טען בא-כוח המערער כי הוא הגיש נתונים, והמשיב היה חייב לשקול אותם ולהכריע לטובתו. אנו דוחים טענה זאת, שכן המסמכים בעניין הכנסות המערער, שהוגשו לבית- הדין במהלך המשפט, ניתנו לאחר החלטות המשיב לדחות את שתי התביעות, ורובם ניתנו לאחר הגשת המשפט. אפילו אם היה המשיב מחליט לשנות את החלטתו על סמך המסמכים, היתה ההחלטה בתוקף רק ממועד הגשת המסמכים, ולא רטרואקטיבית, כפי שביקש המערער; ג) המשיב דחה את התביעה בהסתמך על סעיף 19(ב) לחוק. בא-כוח המערער טען כי סעיף 19(ב) מסמיך את המשיב לעכב את הטיפול בתביעה, אך נעלם ממנו כי הסעיף גם מתיר להחליט על "אי-מתן הגמלה". ראה: דב"ע מח/92-04, ביאדסי - המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם). שם נקבע כי המוסד רשאי לדחות בקשה לגמלת הבטחת הכנסה ממבוטח המעלים מידע או שאינו מוסר מידע מלא; ד) לא מצאנו טעות בשיקול דעת המשיב אשר החליט לדחות את התביעה בגלל העלמת מידע על-ידי המערער. .5סוף דבר - אנו דוחים את הערעור.הבטחת הכנסההפסקת עבודה