ביטול הסכם ממון שקיבל תוקף של פסק דין

קראו את ההחלטה להלן על מנת להרחיב את הידע בנושא ביטול הסכם ממון שקיבל תוקף של פסק דין: 1. ביום 11.5.2003 נחתם בין המבקש לבין המשיבה הסכם ממון וגירושין אשר קיבל תוקף של פסק-דין (להלן: ההסכם). בהסכם נקבע, בין היתר, כי זכויות הפנסיה של הצדדים יאוזנו ביניהם. לצורך כך מונה אקטואר מוסכם, ונקבע כי חוות דעתו תחייב את הצדדים. על-פי חוות דעת האקטואר, היה על המבקש להעביר למשיבה ביום שיפרוש מעבודתו, סכום חד-פעמי של 6,450 דולר לאיזון עודף זכויותיו, ומיום פרישתו ועד ליום פרישתה של המשיבה מעבודתה, להעביר לה מדי חודש סכום של 636 דולר. כמו-כן, נקבעו סכומים שעל המשיבה להעביר למבקש. ביום 17.5.2005 ניתנה על-ידי בית המשפט לענייני משפחה בקריות פסיקתה שבגדרה אושר האמור בחוות דעתו של האקטואר, בין היתר, בנוגע לתשלומים הנזכרים לעיל. בחלוף שנים אחדות, ביום 10.11.2010, הגיש המבקש תביעה לביטול הסכם הגירושין לבית המשפט לענייני משפחה. בתביעתו ציין המבקש, כי חל שינוי נסיבות אשר לא נצפה בעת חתימת ההסכם, שהתבטא בכך שהוא נאלץ לפרוש ממקום עבודתו מוקדם מהצפוי, במסגרת פרישה מוקדמת, בעודו בן 54. המבקש טען כי איזון המשאבים שערך האקטואר נעשה על בסיס הנחה כי יפרוש בגיל 67, וכי פרישתו המוקדמת תביא לכך שיהיה עליו לשלם למבקשת סכום חודשי של 636 דולר מדי חודש במשך 13 שנים נוספות. עוד צוין, כי כספי קופת הגמל שלו ישתחררו אך בהגיעו לגיל 60, ולכן אין באפשרותו לשלם למשיבה את הסכום החד-פעמי שעליו הוסכם, במועד פרישתו. המשיבה מצידה, הגישה בקשה לדחיית התביעה על הסף, מן הטעם שההסכם קיבל תוקף של פסק-דין ולכן מהווה מעשה בית-דין, וכן מן הטעם שהוסכם בין הצדדים בהסכם על כך שלא יוגשו על-ידי מי מהם תביעות נוספות. עוד טענה המשיבה, כי ההסכם הוא מקשה אחת וחלק מן החיובים בו כבר קוימו. לפיכך, ביטול חלקים מסוימים מן ההסכם יביאו לעיוות ולסטייה מדרך האיזון המקובלת, כקבוע בסעיף 5 לחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973. 2. בית המשפט לענייני משפחה בקריות (כב' השופטת מ' לוי) דחה את הבקשה, בקובעו כי על אף שההסכם מהווה מכלול של איזונים בנושאים רבים וחרף המדיניות המשפטית שלפיה יש לעודד הסדרי גירושין מוסכמים ולכבדם, הרי ש"נוכח המגמות האחרונות בפסיקה" אין מקום לסילוק התביעה על הסף. בהתאם לכך, הורה בית המשפט לאקטואר המוסכם לבצע תחשיב משלים, בשים לב לנסיבות החדשות. 3. על החלטה זו הגישה המשיבה בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה. בית המשפט (כב' השופטת ר' למלשטריך-לטר) נתן רשות ערעור, דן בבקשת המשיבה כבערעור והחליט לקבלו ולדחות את התביעה על הסף. נפסק, כי שינוי הנסיבות הוא לכל היותר טעות בכדאיות העסקה, שכן לשון ההסכם ברורה, מפורשת ומשקפת את אומד דעתם של הצדדים, וניכר כי הם היו מודעים לכך שמועד הפרישה אינו ידוע מראש. לפיכך, נקבע, כי משהגיעו הצדדים לידי הסכם וניתן לו תוקף של פסק-דין, אין מקום לאפשר את פתיחתו, מכוח עיקרון סופיותם של הסכמים. עוד נקבע, כי פסק-הדין שאישר את ההסכם עולה כדי מעשה בית דין, המשתיק כל תובענה נוספת בעניין. זאת, מאחר שהצדדים הסכימו ביניהם כי לא יהיו להם תביעות וטענות נוספות מעבר למוסדר בהסכם. כמו-כן, ציין בית המשפט כי ההסכם מבטא איזון בין סוגיות רכושיות רבות, ופתיחתו כעת, כשבע שנים לאחר חתימתו ולאחר שקוימו חלק מן ההסדרים הקבועים בו, אינה משרתת את הסכמת הצדדים כפי שנקשרה. לבסוף צוין, כי נסיבות פרישתו המוקדמת של המבקש לא ידועות לבית המשפט וגם לא המשמעויות הכלכליות שלה, אולם, סביר שלמהלך זה היו פנים לכאן ולכאן. 4. לאחר מתן ההחלטה, הגיש המבקש בקשה להבהרה, שבגדרה פירט את טיעוניו וביקש מבית המשפט לקיים דיון. ביום 4.4.2011, דחה בית המשפט את בקשתו של המבקש, וקבע כי אין מקום להגשה חוזרת של טיעוניו.   5. מכאן הבקשה שלפניי, שבגדרה חוזר המבקש על טענות שהעלה בפני הערכאות הקודמות. בראשית דבריו, טוען המבקש כי הכרעת בית המשפט המחוזי בערעור ניתנה ללא הסכמתו, בלא שהתקיים דיון במעמד הצדדים, וללא שניתנה לו הזדמנות להביע התנגדות. זאת - לטענתו - בניגוד לאמור בתקנה 410 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי). כן, הוא משיג על סכום ההוצאות שנפסק לחובתו. לגופו של עניין, טוען המבקש כי איזון המשאבים שנעשה אינו רלוונטי מאחר שעובדת פרישתו המוקדמת כלל לא נלקחה בחשבון, והאיזון נקבע תוך הנחה שהמבקש יפרוש בגיל 67 ושקופת הגמל שלו תשתחרר בגיל 60. לפיכך, לטענתו, גם אין ביכולתו לשלם כעת את הסכום החד-פעמי שנקבע בהסכם. לשיטת המבקש, שינוי נסיבות קיצוני זה - אשר משית עליו חובות משמעותיים נוספים העומדים בניגוד לאומד דעת הצדדים - יש בו כדי להצדיק דיון מחודש בסעיפים הרלוונטיים בהסכם, והתאמתם למציאות החדשה. המבקש מדגיש כי פרישתו נכפתה עליו על-ידי מקום עבודתו ולא נבעה מיוזמתו האישית. כמו-כן, הוא טוען כי בעת החתימה על ההסכם, לא הבין כי עלול להיווצר מצב שכזה, ולפיכך - הסכמתו מקורה בטעות שאינה בכדאיות העסקה. המבקש חולק על קביעת בית המשפט קמא כי ההסכם מהווה מקשה אחת. לשיטתו, ההסכם נערך בשני שלבים, כאשר חוות דעת האקטואר והפסיקתה ניתנו כשנתיים לאחר שאושר הסכם הגירושין, ולכן, אין מניעה לבצע בו שינויים. בנוסף, טוען המבקש כי המשיבה הפרה את ההסכם והיא פועלת בחוסר תום-לב, בניסיונה לגבות חוב באמצעות ההוצאה לפועל, בטרם הגיע זמן גבייתו. בהקשר זה, הוא מבקש כי בית משפט זה יורה על עיכוב ביצוע ההליך בהוצאה לפועל. 6. לאחר שבחנתי את הבקשה ואת החלטותיהם של הערכאות דלמטה, נחה דעתי כי דינה להידחות. כידוע, רשות ערעור "בגלגול שלישי" אינה ניתנת כדבר שבשגרה אלא אך במקרים חריגים שבהם עולה שאלה משפטית בעלת חשיבות כללית החורגת מגדר המחלוקת שבין הצדדים (ראו: ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123 (1982)). הבקשה שלפניי אינה מגלה כל שאלה משפטית מסוג זה והמבקש אף אינו טוען כך. הבקשה נוגעת בעיקרה לסוגיית שינוי נסיבות המצדיק התערבות בהסכם פשרה, והיא מתוחמת לעובדותיו הייחודיות של המקרה דנן. כפי שהוזכר בהחלטת בית המשפט קמא, סוגיה זו נדונה בעבר בפני בית משפט זה, ונקבעו בה הלכות אשר אופן יישומן הוא שנתון במחלוקת במסגרת הבקשה הנוכחית. כידוע, השגות על אופן יישום הלכות במקרה הקונקרטי, אינן מקימות עילה להתערבותו של בית משפט זה בגלגול שלישי (ראו: רע"א 2882/05 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' בלולו (, 16.1.2006)), ולא ראיתי מקום לסטות מכלל זה במקרה הנוכחי. כמו-כן, אין מקום לקבל את טענתו של המבקש שלפיה לא התקיים דיון בבקשת רשות הערעור, ולא ניתנה לו הזדמנות להביע את התנגדותו. כפי שעולה מן החומר שהוצג לפניי, המבקש הגיש תגובה לבקשת רשות הערעור לבית המשפט המחוזי שבמסגרתה פירט את טענותיו והשגותיו. אציין, כי למבקש אין זכות קנויה לקיום דיון במעמד הצדדים בבקשת רשות ערעור (ראו: תקנה 406 לתקנות סדר הדין האזרחי). לפי תקנה 410 לתקנות סדר הדין האזרחי, רשאי בית המשפט לדון בבקשה כבערעור גם בלא שניתנה הסכמת בעל דין, זאת במידה שניתנה לו ההזדמנות להתנגד ונראה לבית המשפט כי לא תיפגע זכותו כבעל דין. בענייננו, ניכר כי טענותיו של המבקש נבחנו ונדונו על-ידי בית המשפט קמא ולפיכך, לא מצאתי כי נפל בהחלטה עיוות דין מן הסוג המצדיק בחינה ב"גלגול שלישי" (ראו: רע"א 877/09 מרכז ע"ש ורה סלומונס נ' מחלקת עבודות ציבוריות מחוז ת"א (, 17.3.2009)). באשר לבקשת המבקש כי יעוכב ביצוע ההליך המתנהל בהוצאה לפועל לגביית חובו - ככל שיש למבקש השגות באשר להליך זה, עליו להגישן בדרך המקובלת, במסגרת הליך ההוצאה לפועל. הבקשה נדחית, אפוא. משלא נתבקשה תשובה - אין צו להוצאות.חוזהמתן תוקף של פסק דיןהסכם ממוןביטול חוזה